33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שלום ימין - עושר ואושר לעד ?

למות בעד ארצנו - שלום ימין - סיפור ליום הזיכרון

למות בעד ארצנו – שלום ימין

 

בית עלמין גדול . מסביב מאות מצבות מסודרות בשבילים אין סופיים של שלווה נצחית..............

אישה מבוגרת  , חרושה בקמטי צער , וכובד החיים ,  לבושה בשמלה מהוהה עם קישוטים פשוטים , בד זול נראה כתפירה ביד . לרגליה נעליים שטוחות , פתוחות . עכשיו מזג אוויר חם , כולם הולכים עם סנדלים או כפכפים היא נועלת את הנעליים הפתוחות שלה . יותר קל לה בקיץ  , כשחם ולח...יושבת על כסא נמוך ליד אחת המצבות ומנקה . הדליקה נר וישבה להרהר....כבר שנים רבות שהיא באה לכאן כל שבוע , מנקה ומדליקה נר , מדברת...........בוכה קצת ואחר כך קמה וחוזרת לשגרת חייה הרגילה...כאילו רגילה...רק כלפי חוץ . בפנים הכול גמור . הכול שחור.......

 

כשהוחלט שעולים לארץ ישראל הייתה שמחה גדולה בלב . אולם היה גם פחד לא קטן . ארץ אחרת , שונה , רחוקה מדבר . כמעט ואין שם כלום . ירושלים עיר הקודש ותל אביב . ים המלח והכינרת . מדבר יהודה אשר שם חיו ופעלו גדולי התנ"ך . אבל היום , עכשיו.....מה יש שם ? מה הם יעשו כשיגיעו . האם יש חנויות כמו שיש להם ? האם יש בתים יפים וחצרות גדולות כמו שיש להם ? אימא שלה תמיד אמרה שהיא צריכה לעלות לארץ ישראל בבוא היום ולהקים שם משפחה . וגם אם תקים פה משפחה תיקח אותה לארץ ישראל . משפחתה חיה כאן כבר מאות שנים ללא הפרעה . היהודים והתושבים המקומיים חיים זה עם זה בשיתוף פעולה ובאחוות שכנים . נכון שלפעמים קם איזה מטורף וצועק שצריך לשחוט את היהודים.....אבל זה רק מטורף פה ושם . בדרך כלל החיים היו לא רעים בכלל . ליהודים היו עסקים והחכמה שלהם נודעה ברבים . הם שגשגו וחיו חיים טובים . כל השנים התפללו לציון ושרו על עלייה לארץ הקודש . לא ממש חשבו שזה הולך לקרות בדור שלהם . לא ממש חשבו שהנה הגאולה הגיעה . ובכלל....לא ממש היו זקוקים לעליה הזאת . החיים ומנעמיהם היו די בסדר . הם למדו להסתדר עם הטובים והרעים . וכשבאה הבשורה היא התקבלה ברגשות מעורבים . כן...הם רוצים לעלות לארץ ישראל . אבל הפחד הקטן הזה שלא עוזב אותם . לא הייתה ברירה . כולם עלו ובאישון לילה המטוסים לקחו לשמים קבוצה אחר קבוצה . לא היה זמן לאסוף יותר מדי רכוש . בקושי צררו את צרורותיהם . מי שהספיק למכור את רכושו לקח קצת כסף , ומי שלא הצטרך להתפלל ולסמוך על כישרונו ועל מזלו . וכך למרות כעסו של מלך עירק על עזיבתם הפתאומית של היהודים שחיו מאות שנים במדינתו , עזבו לתמיד וללא יכולת לחזור חזרה . מה שנשאר בעירק זה רכוש גדול של קהילה ענקית ומפותחת ונטשה כדי לעשות עליה . לעשות ציונות . .......... עלתה עם משפחתה באותו לילה מטורף . אלפי אנשין נדחקו וציפו למטוסים שיבלעו אותם בביטנם ויקחו אותם לארץ הקודש . עלו למטוס והרגישה שכל גופה רועד . פעם ראשונה בחייה שהיא נמצאת על המפלצת הזאת באוויר . התפללה ועצמה עיניים וכך החלו להמריא  לארץ ישראל....שם בעזרת השם היא תקים משפחה למופת . יהיו לה חמישה ילדים . בן ראשון על בטוח . הבטחה לאמא .........

 

הוא היה נער צעיר כשעלה לארץ מעירק . יתום מאב ואם שחי עם דודתו ודודו. משפחתו נרצחה בעירק כשהיה בן שלוש . לא זוכר אותם . גדל אצל דודתו בבגדד וראה רק תמונות של הוריו ואחותו . התחנך חינוך קפדני אצל דודו שהיה איש משכיל ומוכר בקרב הממשל . למד בבתי ספר יוקרתיים ויועד להיות סטונדט לכלכלה באנגליה . לשם חשב דודו לשלוח אותו כדי לעשות את התואר . אולם לעולם אינך יכול לדעת מה תקבל ומה יהיה גורלך כשתזרח השמש מחר . עשיר יכול להפוך לעני ועני יכול להתעשר פתאום . אדם בריא יחלה וחולה יבריא . נפלאות הן דרכי הגורל ושביליו הרבים . העליה לארץ ישראל תפסה את כל המשפחה העשירה מבגדד בהפתעה גמורה . ברגע אחד עליהם לשנות את כל תוכניותיהם לעתיד ולבנות עתיד חדש . עתיד לא ידוע . ואצל משפחה כזאת שבה הכל מתוכנן לפרטי פרטים , היה קשה מאד לקבל את עניין העליה . ובפרט שמדובר בארץ חדשה ישנה . מדברית ברובה , מלאה בערבים ששונאים את היהודים ויהודים שנלחמים בערבים . הכל חדש , הכל קשה ........לא פשוט . לא הייתה ברירה . עלו והחליטו להשאיר את ענייני הרכוש בידיו של ידיד המשפחה . מוסלמי אמיד שחי בשכנות להם . הבטיח שיטפל במכירת הרכוש ואף נתן בידי ראש המשפחה סכום נאה בדולרים כדי להתחיל את החיים בארץ ישראל ובהמשך  , ימכור את הרכוש הרבה שכלל מספר בתים וחנויות וסחורה רבה וישלח להם את הכסף .........מעולם לא שלח ולו דולר נוסף . עקבותיו נעלמו ומפח הנפש היה גדול מנשוא . ממשפחה עשירה ומקובלת , הפכו לאנשים קשי יום ואומללים שהיו צריכים לחיות בצניעות ובדוחק.........

את העולים לארץ ישראל שיכנו במעברות . אלפי אוהלים שהוקמו זה ליד זה עם שבילים בוציים בחורף ומלאי אבק בקיץ . משפחות שלמות  , ערב רב של שפות ומעמדות . חיו חיים קשים מאד והיו צריכים להתרגל למשהו אחר . משהו שונה . עבודות קשות ופיזיות בעד שכר זעות . לא כולם יכלו לעבוד בשל גילם או עיסוקם הקודם . העבודה הייתה קשה ולא התאימה לכולם . סלילת כבישים , ייעור  , בניין ועוד עבודות כאלה קשות שהעולים לא הורגלו להם בארץ מוצאם........בחורף ירד ירד גשם והציף את המעברות ובקיץ סבלו מחום נוראי ויתושי ענק שעקצו אותם בכל הגוף . באיטיות מתישה החלו לפנות את היושבים במעברות לכל חלקי הארץ . משפחות שוכנו בישובים מרוחקים וחלקם מהמעברות הפכו להיות עיירות פיתוח בקצוות הארץ החדשה והמתפתחת . היו שעברו לשיכונים במקומות באזור המרכז והיו שהתרחקו לקצוות המרוחקים בצפון ובדרום .......הנער היתום ומשפחתו המאמצת עברו לחיות ברמת גן . שם יכל דודו למצוא חלק מחבריו המכובדים שחיו בסמוך אליו בעירק . התחיל לעבוד כרואה חשבון בחברת בניה ואף רכש למשפחתו דירה קטנה במרכז רמת גן . לא היה קל להשתלב בחברה שהייתה מורכבת מתושבים ותיקים שחיו בארץ שנים רבות לאחר שעלו בעליות קודמות מארופה . עוד לפני המלחמה הגדולה . היו צריכים להתמודד עם שפה ומנטליות ודחיה מסביב . הקהילה של יוצאי עירק הייתה סגורה ורוב הזמן בילו זה בחברת זה והמשפחות היו בקשר בעיקר האחת עם השניה . ברוב הפעמים בגלל השפה והתרבות . הנער שהתחיל ללמוד בבית ספר תיכון ברמת גן , הצליח להשתלב עם הסביבה ואף החל להיות מקובל בחברה וצבר ידידים וחברים רבים מכל העדות . למד את השפה במהירות ולא פסח גם על החיים החברתיים שכללו מסיבות כיתה וטיולים ברחבי הארץ . הצמא שלו למידע וסקרנותו הפכו אותו לבחור צעיר משכיל ומקובל על סביבתו  . מראהו הנאה לא גרע מהיכולות החברתיות שלו ואף הוסיף לחיזוק מעמדו החברתי ..........

 

כשעלתה עם משפחתה לארץ ישראל זכרה את חלומה של אמא . אמא שלה חלמה שהיא תמצא חתן טוב ותקים בית יהודי לתפארת . כשעזבו את המעברה הוסעו לכפר סבא ושם קיבלו שיכון קטן בפאתי העיר . הוריה עבדו במפעלים סמוכים כפועלים ושילמו מחיר נמוך חודשי לדירת השיכון שקיבלו . היא החלה ללמוד בבית ספר מקומי . הלימודים לא היו קלים לה . השפה והמנטליות של הסביבה הקשו עליה . לאחר שנה של לימודים , בגיל שש עשרה , נטשה את בית הספר והלכה לעבוד במטבח של מוסד רפואי גדול שחיפש מבשלות . היא החלה לעבוד כטבחית עוזרת לטבחית הראשית ושם מצאה את עולמה החדש . עבדה שעות רבות ביום ונהנתה מכל רגע . יישמה את כל אהבתה לבישול  ומעמדה גדל במטבח . כל צוות העובדים אהב אותם ואת בישוליה המיוחדים ואת הריחות שבקעו מהסירים מסביב . החיים נראו לפתע מלאי תקווה וחלומות רבים החלו להישזר במוחה . חלמה על החתן שאותו תפגוש ואיתו תקים משפחה למופת . חמישה ילדים . בן בכור . הבטחה לאמא . גרה אצל הוריה בחדר צנוע ונקי . על הקירות היו תמונות של הכותל ושל מגדל דוד ושל הכנרת . אהבה את נופיה של ארץ ישראל וחלמה לנסוע לירושלים . רצתה לשים בכותל פתק ולבקש שיישלחו לה חתן .....

 

ברמת גן החיים היו טובים והנער שהפך לעלם חמודות , למד ובילה . נערות רבות כרכרו סביבו וכל אחת נלחמה על ליבו . הוזמן למסיבות ולטיולים ונהנה מהחיים . כשהגיע הזמן להתגייס לצבא , הוריו מאמציו התנגדו לכך בכל תוקף ודודו חשב אפילו לשלוח אותו לאנגליה כדי שילמד שם באוניברסיטה . הוא לא הסכים להשתמט מהצבא . התגייס ושירת כלוחם מן המניין . היה גאה במדים והלך עם ראש מורם בכל פעם ששב הביתה . היריו מאמציו לא יכלו לישון בלילות כאשר שהה בצבא . הדאגה אכלה בהם בכל פעם ששמעו על אירוע בטחוני בגבול . לחיים יש את הסודות שלהם ולדאגתם לא לא היה צורך . הוא השתחרר מהצבא בדרגת קצין למרות כל המלחמות והמבצעים שבהם השתתף . חשב להרשם לאוניברסיטה כדי ללמוד כלכלה . דודו רצה שיסע לאנגליה והוא החליט שבישראל מקומו . גם בלימודים . נרשם לאוניברסיטה בירושלים ותיכנן לעבור לגור בסמוך לשם כשיתחילו הלימודים בעוד כחצי שנה. בינתיים החל בעבודה זמנית כנהג בחברת משלוחים . עבודה לא מחייבת וזה מה שצריך לכמה חודשים עד שיתחילו להלימודים............כחודשיים לאחר שהתחיל בעבודתו ארעה לו לתאונת דרכים באחת מנסיעותיו באזור רעננה . הוא הובהל לבית חולים שהיה באזור ושם טופל בשתי רגליו ואושפז לבדיקות כלליות ............

מלבד עבודות המטבח היו צריכות הבנות להעלות את עגלות האוכל בתורנויות למחלקות השונות  , אולם דווקא היום . דווקא כשכל העובדות הכלליות הלכו לטיול יש יותר חולים ואין מי שייקח את העגלות נכון שהיא מנהלת המטבח , אולם היא חייבת לקחת את האוכל לחולים . אין מי שיעשה את זה . כבר חמש שנים שהיא עובדת כאן ובשנה האחרונה קודמה להיות מנהלת המטבח . מאז שעלתה עם הוריה מעירק התקדמה יפה בחיים ועכישו לאחר שהמנהלת יצאה לגימלאות , אך טבעי הוא שהיא תחליף אותה בתפקיד . עדיין לא וויתרה על חלומה למצוא חתן טוב ולהקים בית בישראל . לא הלכה לצבא . הצהירה על דתיותה ונשארה לעבוד בבית החולים . במטבח . היא צעירה ויפה ומלאת מרץ וידעה שתמצא את האחד . אין מה לדאוג . אמא נפטרה לפני שנתיים . ליבה לא עמד יותר בכאב עזיבת הארץ שממנה באו , והיא נדרה נדר להגשים את חלומה על הצד הטוב ביותר .......היא לקחה את העגלה עם האוכל ויצאה למחלקה . הגיעה למסדרון וכמעט שהמשיכה לתוך הקיר . ממול ישב עלם חמודות על כסא גלגלים . הוא הביט בה וחייך . נשמתה נעתקה והיא הרגישה כאילו שמישהו שם אותה בתוך סיר של מים רותחים והעלה את חום גופה לטמפרטורת רתיחה . היא לא ידעה מה לעשות . שתי רגלי היו עם גבס וידו חבושה תלויה על צווארו . לפחות הכנת אוכל טעים ? הוא שאל.....היא , סמוקה ומבויישת , ענתה לו שכן ולפתע לא הבינה לאן נעלם לה הביטחון העצמי הרב שהיה לה במטבח . שם ניהלה את כל העובדים ביד חזקה ובמרץ רב . ועכשיו...עכשיו היא כמו סמרטוט לפניו של הבחור היפה הזה...ליבה הלם בחזקה . אין לה מושג מה קורה כאן . כן ..ענתה לו . אפילו בבית שלך אין כזה אוכל טעים . בטחונה חזר אליה . נראה...הוא ענה לה בחיוך . אם את מבשלת כמו שאת יפה , אז האוכל טעים . היא צחקה והרגישה שהקרח נשבר . הוא הזמין אותה אליו לאחר שתסיים את חלוקת האוכל . היא באה לאחר סיום העבודה ונשארה לשוחח עימו עד הערב . לפתע התחלחלה . מחכים לה בבית לפחות כבר שעתיים . היא קפצה ממקומה והתנצלה . הוא הבין אותה והיא רצה הביתה......בדרך לא הפסיקה לחשוב עליו..אולי זה הפתק ששמתי בכותל לפני חודשיים...חשבה......נו באמת . איך אפשר לדעת.

למחרת הוא לא היה בבית החולים . השתחרר בבוקר . והיא עובדת במשמרת צהרים . ליבה נפל והתעצב לו . היה שם רגע מיוחד . ועכשיו , איך תדע שהוא האחד........לחיים יש את הפתרונות שלהם וגם כאן הפיתרון הגיע .......עברו חודשיים מאז אותו יום ובבוק אחד עמד בכניסה למטבח אותו עלם חמודות . חיוכו הגדול פרוש על פניו . והיא....כמעט הפילה את הכף מהיד . באמצע הבישול של האורז .כל העובדים קפאו על מקומם וחברתה דחקה בה לצאת אליו . היא יצאה ולחצה את ידו . הוא חייך ולחץ את ידה . סיפר לה שלא הצליח להתגבר על הגעגועים שתקפו אותו....סיפר שהחליט לחזור ולפגוש אותה לאחר שיחלים.....והנה הוא פה . והוא בא לבקש את ידיה. היא כמעט והתעלפה . רועדת ומאושרת כאחד חייכה לו ואמרה שעליה לספר לאביה . כמובן..כמובן הוא אמר . ואני צריך לספר להורי  כלומר....הורי המאמצים..כלומר...טוב בואי משאיר קצת סיפורים לאחר כך........

היא פגשה את הוריו ...דודו ודודתו המאמצים...הוא פגש את אביה....והחיים שיש להם את הדרכים הנכונות לעשות דברים, הביאו אותם מתחת לחופה ולקידושים . היא הגשימה את חלומה . הוא החליט לדחות את לימודיו לשנה שנתיים ולהתמקד בהקמת בית יהודי וטוב בישראל . לאחר נישואיהם , עברו לגור בכפר סבא . שם תהיה קרובה למקום עבודתה וגם הוא ימצא לו עבודה באזור . רכשו דירה קטנה והחיים זרמו להם בנהר של אהבה וקירבה...... לאחר כשנתיים של נישואים וחיים משותפים נולד להם תינוק . קטן ובוכה . כמו בובה קטנה . לא חסכו שום דבר ונתנו לו את כל אהבתם ומרצם. חלומה ללדת חמישה ילדים נתקל בקשיים . היא לא הצליחה ללדת עוד . הוא נרשם ללימודים שעליהם חלם והתחיל ללמוד כלכלה . היא ניהלה את מטבח בית החולים והילד גדל . אהבה אותו אהבה גדולה ובליבה הצטערה שלא הצליחה ללדת עוד . למד בבית ספר יסודי ולאחר מכן עבר לחטיבת ביניים . בזמן לימודיו בחטיבת הביניים באו לביקור נציגים של פמיניה צבאית  . לאחר ששמע את ההרצאה על הפנימיה , גמר אומר בליבו לשכנע את הוריו להרשם לשם . לא עזרו תחנוניה של אימו וזעפו של אביו . הוא נרשם ויהי מה . ואכן , עקשנותו של הנער עמדה בפרץ של הוריו והוא החל ללמוד בתיכון בפנימיה הצבאית . חלם להיות רמטכ"ל צה"ל . חלם לשרת את המדינה שרות מפואר וגדול . להגיע להשגים , להילחם ...........להיות חייל אמיץ ולסחוף אחריו את כל הצבא והחיילים ולהגן על המולדת........

 

שני אנשים עמדו מחוץ לדלת . דפיקה מהוססת...היא עומדת עם סינור . בדיוק אפתה עוגה . צריכים לנסוע מחר לבקר את בנם בבסיס , שם נשאר לשבת . אנחנו מטערים....הם אמרו כל מיני מילים כאלה של השתתפות במער ועוד כל מיני מילים . היא לא הספיקה לשוע הכל . התעלפה . כשהתעוררה , היו לצידה בעלה . עיניו אדומות מבכי . היא הייתה רגועה באופן מוזר . קיבלה זריקת ארגעה . בנה החייל נפל בהתקלות עם מחבלים בגדר המערכת . יחד איתו נפצעו עוד שלושה חיילים בצוות .........מאות אנשים ליוו אותו לדרכו האחרונה.....אימו נשענת על אביו......שני אנשים שעלו מארץ רחוקה עם משפחותיהם ובאו לישראל להקים את המדינה היהודית.......מלווים את בנם יחידם למנוחת עולמים...

 

שנים רבות שהיא מגיעה לכאן , לבית העלמין . מנקה , דואגת , מספרת לו מה קורה , בוכה קצת . וחוזרת הביתה.........

 

© כל הזכויות שמורות לשלום ימין

מאי 2014

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dj shalom1 אלא אם צויין אחרת