33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שלום ימין - עושר ואושר לעד ?

אין שחרור מהעבודה - שלום ימין - סיפור ליום השואה .

אין שחרור מהעבודה - שלום ימין

 

מערכות העיתונים וכל שאר כלי התקשורת חגגו במשך שבועות רבים על אחד ממקרי הרצח הכי מדוברים בעת ההיא . לכאורה מדובר ברצח בנTלי שבו בעל רוצח את אשתו . מערכת יחסים מקולקלת , סכסוכי משפחות , ויכוחים שהופכים להיות מלחמת עולם . מתעקשים שלא להתגרש . מתעקשים להשאיר את הבית כמו שהוא "בשביל הילדים " ולפעמים זה גובה מחיר יקר מדי.  מחיר של חיים שנקטעים.

אביו ואימו עלו מאירופה בסוף מלחמת העולם השניה. שארית הפליטה . כך קראו להם . הם היו ניצולים שנשארו ושרדו את זוועות הנאצים . אביו הגיע כנער יתום שנשאר לאחר שכל משפחתו נרצחה והושמדה עד אחרון במחנות ההשמדה . הוא האוד הבוער היחיד שנותר . ברח ממחנה ההשמדה ברגע האחרון כשהצליח לצאת מתוך שורת המוות בדרכה לקיצה . חמק והחל בריצת חייו אל החופש . מה שהפך ברבות הימים לכלא הכי נורא שהיה יכול להיכנס אליו . כלא של חלומות זוועה וסיוטים שלא עוזבים אותו אף לא לרגע . הגיע לישראל ולאחר שהיה קצרה בקיבוץ בצפון הארץ חזר לתל אביב ושם הסתובב ימים ולילות עד שמצא עבודה אצל איש מבוגר שעבד כמשווק ביצים . האיש לקח אותו לעבודה ונתן לו לגור אצלו בבית מאחר והיה איש ערירי שלא נישא מעולם .למרות העבודה והחיים החדשים לא עזבו אותו הסיוטים שבאו בעיקר בלילות. זעקות שבר , מראות של אנשים מתים זרוקים בתעלות. היה קם באמצע הלילה ומתעורר שטוף זיעה , בודק אם אין איזה חייל נאצי שמחפש אותו. ניסה לטפל בבעיה אצל רופא פסיכיאטר שקיבל בחינם מהמדינה הצעירה שניסתה לעזור לניצולים לבסוף החל להשתמש בכדורי שינה כדי לישון שינה עמוקה ללא הפרעות . החלומות באו והלכו מדי תקופה ובדרך מוזרה של הטבע , זה הפך לשיגרה .מין שד שמסתתר בתוכו וחי עימו בשלום יחסי .

  למד לנהוג על משאית הביצים והחל לצאת לחלק סחורה לבדו לאחר שלמד לדבר עברית וקצת לכתוב בעזרתו של האיש שאצלו גר   בחלוף הזמן , הפך להיות עלם צעיר ונאה . בעל גוף של אתלט ושיער בהיר משוך לאחור כמנהג הצעירים בתקופה ההיא . באחת מחנויות המכולת שבה חילק ביצים פגש לראשונה אישה צעירה שעומדת מאחורי הדלפק . אש בוערת אחזה בליבו כמו שאומרת המליצה העתיקה והוא נפל שדוד לרגליה של האישה היפה והצעירה . לאחר מספר פעמים שבהן חילק סחורה בחנות בה עבדה , נתברר לו שהיא חיה עם אביה וביחד הם מנהלים את חנות המכולת . אמא נספתה באחד ממחנות ההשמדה והיא ואביה שהיו מופרדים נפגשו מיד בתום המלחמה וחזרו להיות ביחד לאחר חיפושים שלהם ושל הצבא האמריקאי שסייע באיחוד משפחות . הם הגיעו לארץ ופגשו בישראל עוד כמה בני משפחה שלהם ששרדו את התופת. אביה החליט לחיות את החיים ולהמשיך באומץ קדימה . בתו הייתה סיבה מספיק טובה לשרוד ולהתחיל מחדש . מאחר ובאירופה הוא היה בעל מכולת החליט לפנות לכל בני המשפחה שהיו כאן בארץ ויחד לגייס סכום קטן לפתיחת מכולת בשכונה חדשה שהלכה ונבנתה בתל אביב . המכולת הייתה קטנה וצנועה אולם סיפקה את צורכיהם של תושבי השכונה שהלכה ונתמלאה בתושבים חדשים . עם הזמן בנה דירה קטנה בסמוך למכולת והם יכלו לחיות בשקט ולהתפרנס . חייו היו מחולקים לשניים . החיים במכולת והחיים בסופי השבוע . בכל סוף שבוע כאשר לא עבד והמכולת הייתה סגורה , לא הפסיק לחלום על אשתו ולהתגעגע . היה מתעורר משנתו בבכי ומחפש את אשתו לידו במיטה . כאשר לא היה עסוק בעבודה , מוחו היה פנוי לפשפש בזכרונות ולעורר את המקומות הכי עצובים בחייו ובנשמתו . מתוך החלטה הוא לא נטל תרופות ונאלץ להתמודד עם הקשיים ללא עזרה . בתו הייתה נקודת האור בחייו והיא אשר נתנה לו את הכוח להמשיך . הוא החליט לקרוא למכולת על שם אשתו ובכך ליצור זיכרון לעד וכך נקראה חנות המכולת מאותו זמן ואילך מכולת זלדה . על שם אשתו שכל כך אהב . עם הזמן החלה לעבוד ביתו בחנות ולנהל יחד איתו את העסקים . כאשר סיימה ללמוד החליט אביה שהוא יהיה קצת פחות זמן בחנות והיא תנהל אותה בעצמה . בזמן הנותר לו הוא ערך פגישות עם ספקי סחורה וערך את רוב הסידורים שהיו צריכים לעשות מחוץ לחנות. 

. באחת הפעמים בה ביקר בחנות , אזר אומץ ושאל לשמה . היא חייכה ושמחה על כך שסוף סוף הגיע הרגע לו חיכתה כל כך הרבה זמן . הם החלו לשוחח והאהבה חרכה את ליבותיהם של השניים . בשבוע שלאחר מכן הזמין אותה לצאת לשתות קפה באחד הערבים והיא נענתה לו . היא הפכה להיות מרכז עולמו . הם יצאו לטייל בסוף יום החלוקה בטיילת של תל אביב , אכלו גלידה , שתו גזוז , שוחחו , התחבקו בשקיעות והאהבה הלכה ופרחה . לאט לאט נעלמו הסיוטים מתוך ראשו ושקעו לתוך פינה נעלמת . הם הפסיקו להופיע בחלומות והוא חלם רק עליה . ביום השואה הוא היה מדליק נרות נשמה ומתייחד עם זכר משפחתו . הגיעה העת והא אזר אומץ לבקש את ידה . היא הסכימה בהתרגשות והם נישאו בטקס צנוע בבית קפה לחופה של תל אביב . העיר שכל כך אהבו . שכרו דירה צנועה בעיר והחלו את חייהם .

הוא המשיך לעבוד בחלוקת ביצים והיא עבדה במכולת של אביה . בחלוף הזמן , נולד להם בן . תינוק שמנמן ובהיר שיער . בוכה ללא הרף . החיים השתנו ועתה יש תינוק קטן שדורש את תשומת הלב של האמא . ולאמא אין כל כך כוח וזמן כמו שהיה לה לפני הלידה . היא צריכה לעבוד בחנות המכולת ולנהל אותה . אביה הוא איש מאד מבוגר ואין ביכולתו לנהל עוד. החליטו שהיא ובעלה יתחילו את ניהול המכולת מאחר ואביה פרש למנוחה .  הוא המשיך לעבוד בביצים עד שהאיש הטוב שלקח אותו תחת חסותו חלה ומת . עתה נותר ללא עבודה וההחלטה להיכנס למכולת הייתה החלטה טובה מאד . הם החלו את החיים החדשים במכולת כשזה מאפשר לאישה יותר זמן עם התינוק . העייפות של האישה גבתה מחיר יקר מחיי המשפחה שלהם . שוב לא היה לה זמן להיות האישה החייכנית והעדינה מאחר שהייתה צריכה לטפל באביה שעם הזמן החל שוב להיזכר בסיוטים מהשואה ושוב נזכר באשתו ומאחר שזמן רב היה בידו , החלו להיות הסיוטים חלק גדול משגרת יומו . שוב אי אפשר היה להשאירו לבד וצריך היה השגחה צמודה של בתו שנאלצה לטפל גם בו וגם בבנה הקטן . בעלה החל לחוש בדידות מסויימת ומדי פעם שבו אליו הסיוטים בלילות . היה שומע צעקות ויריות ומתעורר בבהלה מתוך שינה טרופה , מזיע ומתנשף . חייו הפכו להיות סיוט מתמשך דרך בריחה מאד קלה הייתה לברוח למחוזות השתיה . היה שותה כוסית או שתיים אחר הצהריים ובכך החל להרגיע את הסיוטים בראשו . לאט לאט החל להגביר את כמות השתייה כשהכמות הקודמת כבר לא הספיקה לו . חיי המשפחה שלהם הפכו להיות גרועים ביותר . למעשה לא היו חיי משפחה אלא ימים שלמים של עבודה ולאחר מכן טירוף מתמשך של ויכוחים וצעקות . והילד.......הילד גדל עם הכל . עם המכולת , ועם הלקוחות ששיחקו איתו כל אימת שראו אותו, עם הוויכוחים של הוריו, ועם השתיה של אביו.  השנים חלפו ושני בני הזוג בגרו והמשיכו את שגרת חייהם המוזרה של יחד ולחוד. הנער הפך לגבר נאה ומוצק.

 

שיחק בקבוצת כדורגל מקומית כשחקן בינוני . הוא אהב לשחק אולם לא הצליח להגיע להשגים גדולים מאד . הוא החליט לעזוב את בית הוריו והסיוטים שלהם והסיפורים על השואה . נפשו הייתה חצוייה . הוא אהב את הוריו אך שנא בכל מאודו את כל השאר . הוריו דאגו שיידע ויזכור את כל מה שקרה בשואה והוא שמע וראה את הצעקות של אביו בלילות ואת הבכי של אימו בימים . חיים קשים של שני ניצולי שואה שבאו לארץ ישראל ויחד עימם הגיעו כל הסיוטים בחבילה אחד שלא תעזוב אותם עד ליום מותם. גיהנום עלי אדמות. בהחלטה לא קלה , החליט לקום ולעזוב את בית הוריו ואת המכולת הקטנה שכבר בקושי מבקרים בה קונים בגלל כל המרכולים העצומים שצמחו מסביב . קם והלך . מצא דירה בצפון הארץ . בגליל . דירה קטנה בחצר של אחד המושבים . חדר שינה וסלון . מקלחת שרותים ומטבחון . החל לעבוד במושב כנהג משאית . מקצוע שרכש עוד בהיותו נהג בצבא . שירת בצפון ולכן מכיר את כל האזור כמו את כף ידו . עבד כנהג במפעל שייצר עוגות ועוגיות . פעם בשבוע היה מגיע  לתל אביב , מקום מגוריו של הוריו המבוגרים . יושב שם קצת שואל לשלומם , שותה תה , שומע על הצרות ואת התלונות של כל אחד מהצדדים  , לוקח אספקה מהמכולת לביתו וחוזר לצפון . וככה התנהלו החיים עד שיום אחד באחת הפעמים כשהיה במסיבה של חברים , שאל אותו אחד החברים אם הוא מעוניין להכיר ידידה שלהם . לא הייתה לו ברירה . הוא היה לבד ובהחלט הגיע הזמן לזוגיות . כאשר הכירו בינהם לא עלץ לבבו ולא הואר עולמו אבל בהחלט היא הייתה נחמדה מאד . בחורה צעירה בערך בת גילו שיער ארוך מעט שחומה עם עיניים שחורות מבריקות . הוא ניחש בראש שהיא תימניה . לחצו ידיים והציגו את עצמם . פרשו הצידה והתחילו לשוחח . דבר עבר לדבר והשיחה הובילה לעוד שיחה ואחר כך הוא ליווה אותה החוצה והיא נסעה במכונית שלה הביתה . קבעו לדבר בעוד שלושה ימים . אלה בהחלט היו שלושה ימים משונים . היא אמנם לא הקפיצה לו את הלב , אבל היה בה משהו שהוא חיבב. אולי העיניים , אולי העור השחום..משהו ......... דיברו בטלפון אחרי שלושה ימים וקבעו להיפגש....הימים זרמו ולאט לאט התחיל להתפתח לו קשר מיוחד . קשר עדין של שניים שמחפשים אהבה . ואהבה לא אחרה להגיע כדרכה הערמומית . השלב הבא היה להכיר את ההורים . שלה . את הוריו העדיף להשאיר ממש לסוף .  הגיע לפגישה . גרו בדירה בבניין קומות בקומה השישית  בשכונה שקטה וותיקה בחיפה . מרפסת מול הים . כאשר נכנס לביתם , ראה זוג מקסים האבא שחום עור ממוצא תימני...כך סיפרה לו זה מכבר ואמא הייתה בהירת שיער ותכולת עיניים . רומניה . משפחה מעורבת . שולחן סלון עם פורמייקה ועליו מפה פרחונית . אגרטל פרחים . הוא התקבל בסבר פנים נעימות , אם כי בקרירות מוסתרת .תמונה של ים על הקיר הגדול וכמה תמונות קטנות של יערות מארצות רחוקות על הקיר הקטן שליד המטבח . שלוש תמונות מדורגות. ישבו ושוחחו על משפחתו וסיפרו קצת על עצמם . לאחר מכן עברו לשולחן האוכל ואכלו ארוחת ערב . גבינות , חביתות , סלט ירקות קפה , תה . נברשת בסלון ומנורות פלורסנט בשאר המקומות .  אחרי האוכל ישבו בסלון וושוחחו . בסוף הערב נפרד מהם והלך לביתו . לא יכול לשכוח את המטבח . חרסינה פרחונית  , שיש לבן גדול ועליו קופסה ממתכת ללחם ומהצד השני של הכיור ניצב מתקן לייבוש כלים שאחרי שטיפת הכלים . מקרר אמקור משפחתי ותנור עם גז. היא חייבת לעבור לגור איתי . חשב בליבו . גמר אומר לדבר איתה על כך מחר בטלפון . הוא שם לב שאימא שלה חיבבה אותו ואילו אביה הביט בו קצת באיזה אופן מוזר . למחרת צילצל אליה בצהריים והיציע לה בהתרגשות לעבור לגור איתו . להפתעתו היא השיבה שהיא צריכה לבדוק את העניין עם ההורים שלה .הוא חשב שהיא כבר ילדה גדולה ולא צריכה את רשות ההורים אבל שתק והסכים לחכות לתשובה . לאחר יומיים התקשרה אליו ואמרה שזה בסדר ויש הסכמה וכך עברו לגור ביחד . היא העבירה את מעט חפציה בעזרתו של אביה שקרא לו החוצה לרגע . אני מבקש שתשמור עליה . הוא אמר לו . היא יקרה לנו מאד . ענה לו שזה ברור מאליו ושאין בעיה . לחצו ידיים . כשהגיע הזמן ללכת , התעכב האב עוד קצת וחיבק את ביתו חיבוק ארוך . אבא . אמרה לו . אני לא עוברת למצריים . נמשיך להתראות כרגיל רק בלי השינה . הוא חייך והם נפרדו .........

חתונה צנועה אבל עם מוסיקה ואוכל ומאה מוזמנים במסעדה יפה מול הים בחיפה . הגיעה רק אמא שלו . אביו היה כבר במצב לא טוב והרבה לשכוח כל מיני דברים , הוא היה במצב לא טוב והדבר העיב על החתונה . מצבו הבריאותי התדרדר והיה חשש לחייו . הכבד שלו היה במצב גרוע והייתה אפשרות שהחתונה תבוטל . ביום החתונה הוא היה בבית חולים ובקושי דיבר . הוא נתן לזוג את ברכתו ומיד שקע בשינה עמוקה . הוא התעורר עוד פעמיים לאחר מכן במהלך החודש הקרוב ואז נרדם לנצח . החתונה הייתה שמחה והאוכל היה טעים וכולם רקדו ונהנו . לאחר שכולם הלכו הם העמיסו את כל הסרוויסים שקיבלו כמתנה יחד עם עוד מתנות של כלי מיטה וסכו"ם . הגיעו הביתה עייפים וסחוטים והלכו לישון לאחר נשיקה ארוכה מחובקים .......החיים זרמו כמו נהר שוצף וכמו בכל הסיפורים של בחור ובחורה שמתחתנים נולד להם תינוק . גדול . לידה קשה . אך היא שרדה אותה למזלה . הם גידלו את הילד הזה לבד מאחר והרופאים אסרו עליה ללדת עוד . הוא התעצב בגלל האיסור על הבאת ילד נוסף לעולם והאשים את אשתו  בכך אם כי לא אמר לה מילה . הוא הפך להיות אדם נרגן ומלא במרה שחורה . כל כך רצה עוד כמה ילדים . הילד גזל את כל כוחותיה של אימו שהשתדלה להיות למען בעלה אחרי שהילד נרדם . הוא כעס עליה והמשיך את חייו בשקט.כל יום שעבר הפך אותו ליותר קשה . בכל פעם שנסע לאימו האלמנה הוא התמודד עם הסיפורים שלה על מה שקרה בשואה . כל מה שלא ידע עד לבגרותו התחיל לצאת דווקא עכשיו . יחד עם הסיפורים על השואה , עלו מעל פני השטח הזכרונות שהשתדל כל כך להדחיק ממוחו . הצעקות , הבכי , הוויכוחים כל מה שעבר על הוריו . השתיה של אביו . והמטען הזה היה כבד וקשה . כבד וקשה עד כי הוא הסתובב ימים שלמים עם החיים הקודמים שלו בתוך ראשו . כאשר ניסה לדבר עם אשתו על זה הוא נתקל בסרוב עיקש לפתוח את פצעי השואה . כל פעם שהיגיע יום השואה היה צריך להיות עם אימו בטקס הקשה מנשוא . לאט לאט החל להפוך לכבוי . יחסיו עם אשתו היו לא קלים . היא רצתה שהילד יכנס לבית ספר דתי . והוא לא רצה . היא התעקשה , יותר נכון אביה התעקש וניסה לשכנע אותה בגלל שהוא למד בבית ספר דתי וכן גם אביו לפניו . הויכוח על עתיד הילד הפך להיות מלחמה שפרצה את חומות השתיקה של שניהם . הוא דיבר סוף סוף על כל מה שהוא חושב על חוסר יכולתה ללדת . היא נעלבה ופרצה בבכי . האשימה אותו שהוא גורר את כל השואה על גבו . נעלב . וכך הטיחו זה בזו את כל המועקות שרבצו על גבם כל השנים . בלילות התחיל לחלום על אביו והיה מתעורר בוכה . שוב ושוב חזרה אליו התמונה הנוראית של אביו הולך בטור ארוך בשלג ואחריו ולפניו אלפי יהודים מובלים להרג במחנות ההשמדה . ברור שהוא מעולם לא ראה תמונה כזאת , אולם כל מה שראה בחייו בטלוויזיה ובעיתונים הפך לחלום זוועה שחזר על עצמו . הוא חדל לתפקד והחליט להעזר בפסיכולוג . לאחר שיחות ארוכות מצבו נשאר כשהיה והוא החל להשתמש בתרופות הרגעה . המצב בבית היה גרוע אך הם החליטו לא להתגרש כדי לא לפגוע בילד שנמצא עכשיו בתהליך ההתבגרות שלו .....את טקס בר המצווה של בנם ערכו בבית הכנסת כשאביה מלמד אותו ומוליך אותו לתורה ואילו הוא עמד מבוייש ולא ידע מה עושים . מעולם לא היה בבית כנסת . חזרו הביתה לאחר העליה לתורה והוא כועס בכל גופו . היגיעו הביתה והחלו להתווכח . שוב השפיל אותי אבא שלך . הוא אמר . והיא ענתה לו שהוא סתם מדמיין . והילד החל לבכות . וכך הלכו לישון אחרי העליה לתורה ויום מלא קדושה שבוע לפני מסיבת הבר מצווה באולם בחיפה עם תזמורת ואוכל . ככה הסבא רצה . היה רק סבא מצד האמא . הסבא השני לא זכה לראות נכד . למחרת קמו . הילד הלך לבית ספר ושניהם נשארו בבית . הוא יושב בסלון ומטלפן לבדוק שהמוזמנים יגיעו לאירוע . אם אמא שלך לא תבוא אני לא אכעס. אמרה לו . אני אבין . מה ? הוא קפץ כנשוך נחש . למה אמרת את זה ? .........אה...לא לא היא ענתה . סתם חשבתי שיהיה לה קשה להגיע מרחוק . ....אבל הוא לא חשב ככה . את שונאת אותה . את שונאת את ההורים שלי . חמתו בערה בו . אף פעם לא אהבת אותם . אתה מדבר מתוך כעס . תרגע בבקשה . היא אמרה לו . אל תגידי לי להרגע....הוא ענה לה......החל לצעוק בקול וקם מהספה...כוס נפלה מהשולחן והתנפצה . היא נבהלה וצעקה בקול . צעקה בקול כל כך חזק שהוא קפץ כנשוך נחש . תפס בידו את הטלפון האלחוטי וזרק לעברה..........

עורך הדין של הנאשם ברצח דיבר ארוכות על עברו ועל העבר של הוריו . על השואה ועל הפציעה הנפשית שהוא סוחב איתו מילדות. על הטיפולים ועל הבעיות של הדור השני לניצולי השואה....ביקש להקל בענשו.....ביקש להתחשב שיש עכשיו  יש ילד  יתום מאם שאפילו לא חגג בר מצווה.........הנאשם ישב ובכה........נזכר בחיים שלו...נזכר שהזמינו אולם ...תזמורת...אוכל...מוזמנים.........לבר המצווה בעוד שבוע.........

 

כל הזכויות שמורות לשלום ימין

אפריל 2014

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dj shalom1 אלא אם צויין אחרת