00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

שיעור בשואה וגבורה.

 

 

 

 

"שלושה ימים לפני יום השואה, פרסם משרד החינוך את תכנית הלימודים להוראת השואה מגיל הגן ועד לבית הספר התיכון. התכנית, שנקראת "בשבילי הזיכרון", גובשה על ידי וועדה המשותפת למשרד החינוך ולבית הספר הבינלאומי להוראת השואה של יד ושם." 

על פי התכנית, העיסוק בנושא לילדים במסגרת הגן ייעשה רק ביום הזיכרון עצמו ובעיתוי הסמוך לו. לטענת המשרד הדבר "יאפשר לילדים לחוות אותו כיום שיש לו פשר ומשמעות באופן שיעניק להם תחושת מוגנות וימנע תגובות חרדה, העלולות להתלוות אליו"." (מתוך חדשות וואלה ).

יום השואה - נושא כאוב מכל מקום שלא נתבונן עליו. הדוח המפורסם מידי שנה פורסם גם לאחרונה ומביא נתונים עגומים: כ-50 אלף מבין כ-193 אלף הניצולים חיים מתחת לקו העוני, וכחמישית מהם מוותרים על מזון או תרופות בגלל מחסור בכסף. הניצולים המעטים שחיים עדיין בקרבנו לא יהיו כאן בעשורים הבאים. אלו הן השנים האחרונות שניתן וחובה עלינו לעשות ככל יכולתינו למענם. במערכת הפוליטית שבים ועולים גיבובי מילים והצהרות חלולות כשבפועל רבים מהניצולים חיים בעוני ובבדידות.

כאזרחית כמדינה ומחנכת בעבר ובנפש (לא. זה לא עובר גם אחרי שפורשים... ) אני יודעת ובטוחה שהשואה היא אחד הנושאים היותר משמעותיים בלימודי הליבה שאמור כל תלמיד במדינה שלנו ללמוד. ההכרזה על חשיפת ילדי הגן לנושא השעה אינה מטרידה אותי כל עוד נהיה בטוחים שהילדים יצליחו להפריד ולהבין שזה "היה מזמן", בארצות רחוקות ואנו עורכים טקסים כדי לזכור. מה שמטריד כאן היא התחושה שילדים בגיל הגן מתקשים עדיין להבין שבאמצעות הטקס אנו בעצם רק מבטאים את החשיבות שאנו מייחסים לנושאים המועלים בו.

 

(צילום אי פי )

 

 

אסור לנו להדחיק את לימודי השואה רק לשבוע שבו מציינים את יום השואה והגבורה. היום יותר מבעבר אמור נושא השואה להכנס לתוכנית הלימודים כאחד מנושאי הליבה שילמד כמו שעור אזרחות או כל שעור אחר במערכת הקבועה של התלמידים וכבר בכיתות החטיבה. כן. שעה קבועה במערכת. שעה שבה יכנס המורה מידי שבוע יביא את התכנים, את המשמעויות, את הדילמות, את ההתנהלות האנושית ובעיקר את הבלתי אנושית, וישלח את הילדים ללמוד באופן חוקר מה היה שם. 

כשלמדתי הוראה בשנת 1979 לקחתי שיעור שנתי בנושא השואה. המרצה (שעד היום אני פוגשת אותה פה ושם ברחובות עירי ולא מעיזה לומר לה כמה משמעותית היא היתה עבורי בשנה הזו) שלחה אותנו להכין עבודה בכל נושא שיתקשר לנו לשואה. אני זוכרת שהגשתי עבודה שהכנתה גרמה לי התרגשות רבה ויותר מכל למידה על מה שלא חשבתי ולו לרגע בדמיוני ואני כבר אחרי צבא, שהיה חלק מהשואה. כתבתי על "תרבות ובידור בגטו ורשה" (עד היום קלסר העבודה שמור אצלי) זוכרת את השעות שלי בספריה של סמינר הקיבוצים טובעת בערמות ספרים ולא יכולה לעזוב... 

נערים היוצאים למסע לפולין חוזרים משם אחרים. האמת היא שגם למסגרת המסעות האלו חדרה המון פוליטיקה וגופים או אנשים עושים מזה רווחים "על חשבון", אבל השיעור המשמעותי לנוער (מתוך ניסיון של ילדי) נצרב בהם ומשנה את נקודת ההבנה וההתבוננות על מה זה יום השואה.

 

יום הזכרון לשואה ולגבורה איננו יום. יום השואה הוא  סמל או מילת קוד לשואה שהיתה. שואה שיש לחשוש מפניה. שואה שיש לחנך על מאורעותיה ולא להפסיק ולו לרגע להיזהר מהאופציה שיש "משהו" (רבים) שהיה מאוד רוצה שהיא תחזור... 

 

 

 

 

 

תודה לכם ששבתם להכיר חלק נוסף ממני. אשמח ויותר שתגיבו.

בחירות נכונות אימון אישי וקבוצתי - בפייסבוק.

בסדרת עשרה מפגשים מפגש עשירי במתנה - 0506489787

שלכם תפו 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת