44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הסקירות של גלי

המלצות וביקורות ספרים של קרולין (גלי) וילדיה!

עוד תראה – ניקולא פארג






עוד תראה – ניקולא פארג
מצרפתית: לנה אטינגר
  
הוצאת בבל'' , למשכל הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד   
2014, 175 עמ'
 


 "אתה יכול לדמיין את עצמך גר כאן?" ודאי הייתי שואל את קלמון אילו יצאנו למסע הזה יחד. והייתי מוסיף, בטון מאתגר: "כל כך רחוק מהעיר, בלי טלוויזיה, בלי מחשב, בלי חשמל, בלי מים זורמים, בלי סופרמרקט?" כדי למצוא חן בעיני, וגם קצת כדי להישמע נועז, הוא ודאי היה עונה שכן. הייתי מהנהן
ומוסיף משהו כמו: "כן, האמת, הם פשוט צודקים," אבל בלי להאמין לרגע לתשובתו של קלמון, בהכירי היטב את התכונה הזאת שבעל כורחי הורשתי לו אותה, לא לאכזב אנשים אף פעם, גם במחיר של בגידה בעצמך. כשהרגשתי שההר שוב הודף את עפעפי מבפנים, סירבתי בנימוס לקערת הטו השנייה שהציעו לי והשתרעתי בכיסא הנוח. בחסות החשכה, הרגשתי חופשי לתת דרור לדמעותי.
הרמתי את הראש למיליוני הכוכבים. כשכיווצתי את עיני המימיות, כל אחד מהם נראה ענקי. "



זהו ספר נהדר, אך עצוב ונוגע בנימי הלב, העוסק בתהליך האבל והתמודדות של הורה עם אובדן ילדו. לרוב אין זה מסוג הספרים האהובים עלי, בשל נושאו המדכא. אני מודה שקשה לי לקרוא ספרים העוסקים בשכול ועוד של ילדים. איבוד ילד הינו הפחד הכמוס ביותר של כל הורה, פחד שלא עובר במשך הזמן ואף מתגבר ככל שהילדים גדלים ונהפכים עצמאיים יותר.  בתור אמא לילדים, הנושא קשה לי במיוחד לקריאה ולחשיבה. ספר זה מתאר בחיות יתרה את רגשותיו של הורה המאבד את בנו וחושף לפנינו את המחשבות הכמוסות ביותר שלו בכנות מצמררת. כשהתחלתי לקרוא את הספר,  נאלצתי להניחו בצד לאחר מספר עמודים. היה לי קשה מדי לקרוא על האובדן של הבן. רק לאחר מספר שעות אזרתי עוז לקרוא את ההמשך עם חבילת טישו צמודה. למרבה המזל הספר קצר וקריא ותוך כשעה שעתיים הסתיימה קריאתו באנחת רווחה.

הספר כתוב בצורת מונולוג אחד ארוך המסופר בגוף ראשון מפי אב שכול. אין חלוקה לפרקים, דבר המגביר את הרגשת המועקה של הקורא. בשל כך קשה יותר לקחת אוויר במהלך הקריאה ורק בסוף המונולוג הארוך (והמדכא) יכול הקורא לקחת לגימת אוויר גדולה.
במהלך המונולוג משולבים דיאלוגים המהווים אתנחתה מהכאב.  הספר מסופר מפיו של אב חד הורי מפריז שאיבד את בנו היחידי בן ה-12 בתאונת מטרו מטופשת. לאורך הספר בוחן האב את חייו עם בנו ומתוודה בכנות שלא היה אב מושלם, אם כי היה אב אוהב. האב עורך חשבון נפש נוקב עם עצמו ולא חס על עצמו. הוא מספר על כל טעות שעשה, מתחרט על השגיאות שעשה, הגערות המיותרות שלו בבנו ועל כך שלא ניסה להבינו יותר. הוא מודה בעצב שהיה לפרקים חסר סובלנות כלפי הרצון של הבן להיות אחד מהחברה ולא אהב את השפעות החברים על הבן, השפעות שהתבטאו במוזיקה שהבן הקשיב, בצורת הדיבור העילגת ובצורת הלבוש הקלוקולת.  האב חש חרטה על דרך חינוכו ועל כך שלא העריך מספיק את בנו. למרות שלא אהב את דרך חינוכו של אביו ולמרות שנשבע (כמו כולנו) שלא יתנהג כמוהו, הוא מצא  עצמו נוהג כאביו לפניו חסר אונים לסטות מהתבנית. בספר יש הרבה פלשבקים לעבר, דבר העוזר לשפוך אור על חייו של האב ובנו. האב מרגיש שחייו נעצרו ברגע שבנו מת ומתקשה לעכל את העובדה שהחיים בחוץ ממשיכים כסדרם. הוא איבד את חדוות החיים שלו ומרגיש שאין לו בשביל מה לחיות יותר, הרגשה מובנת בהחלט.

הספר נוגע ביחסי משפחה, הקשיים בגידול ילדים והשפעת הגירושים עליהם, פער הדורות, אהבה, לחץ חברתי, האינטרנט וסכנותיו, הדרך בה הילדים מנצלים את במת הפייסבוק מחד גיסא כדי להשמיץ את חבריהם לספסל לימודים ולהאדיר את מעמדם החברתי מאידך גיסא, היחסים בין לבנים ושחורים, הגירה ואף סמים. הספר קצר ונגמע במהירות וייגע בבטן הרכה של כל הורה. הספר כתוב בקלילות יחסית לנושאו הכבד וטוב שכך. הנושא קשה דיו לקריאה וכתיבה מליצית יותר היתה מקשה על הקריאה. דווקא הפשטות שבכתיבה מטיבה להעביר יותר את תהליך האבל שעבר האב.  יש כאן התערטלות נפשית של הגיבור וחשיפת רגשותיו הכנים גרמה לי להרגישה כפולשת לאבלו ולמרחב האישי שלו. הספר גרם לי להעריך יותר את הקיים ולחשוב על הדברים החשובים באמת בחיים. סוף הספר פתאומי ופתוח מדי לטעמי. לא אהבתי שהסוף נשאר פתוח וגורל האב לוטה בערפל. למרות הדכאון הכבד המועבר בספר בכל מילה ומילה, יש בספר גם קרן של תקווה  (סיכוי לאהבה חדשה העושה את החיים לנסבלים קצת יותר).
. הספר מעורר מחשבה ונוגע ללב, אך לא יתאים לכל אחד בשל נושאו הדכאוני.

בשורה התחתונה: ספר מכמיר לב!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלי1היחידה אלא אם צויין אחרת