00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

"וכאלה" ניסיוני: קצת על דת

אם באתם לפה מקישור בפייסבוק ואינכם מקוראי הבלוג הרגילים שלי, דלגו על החלקים שכתובים באדום!

אהלן, כאן שנאוצר משהו. לפני שאתם אומרים משהו, לא, אני לא סוגר את הבלוג. יש לו אפילו יומולדת עוד כמה ימים. אז אם אתם שואלים למה אין ביקורות וכאלה מאז האוסקר, אז ובכן, אני בתקופה קצת לחוצה לאחרונה. אתם יודעים, מהדברים הרגילים שקורים לך בגיל 16 ובאמצע תיכון. לא היה לי כ"כ הרבה זמן ומוטיבציה לכתוב על סרטים, אפילו בפעמים המעטות שראיתי אותן. זה הולך להשתנות כמובן, כי שנת הלימודים הזאת הולכת להיגמר בקרוב והקיץ יביא עימו שפע של סרטים שבהחלט תהיה לי מוטיבציה לדבר עליהם. בתקווה, גם מדור המוזיקה החצי מת של הבלוג יעשה קאמבק קטן. קיצר, יהיה שמח.

אז מה אתם עושים פה? ובכן, אומנם על סרטים לא הזדמן לי לכתוב בזמן האחרון, אבל בנושא אחר ומאוד ספציפי, כן. דבר שאתם בטח לא יודעים עליי זה ש... ובכן, אני אדם מאמין. לא דתי, אבל מאמין. ובקיצור, בחצי השנה האחרונה, בזכות חברים בפייסבוק ו-ויראליות כללית, התוודעתי למספר רב של דפים אתאיסטיים בפייסבוק - כאלה שמטרתם לצאת נגד או ללעוג לדת. חלק עושים את זה בסגנון הומוריסטי יותר (הדף המפורסם "יהווה") חלק בגוון יותר אקטיביסטי וזועם ("כופר") וחלק בגישה יותר מחנכת ("הקוף הכופר"), אבל השורה התחתונה היא אותו דבר אצל כולם. את אף אחד מהדפים האלה לא מנהל אדם טיפש (למרות שיש לי איזה קונספירציה שאת רובם מנהל אותו אדם אבל נעסוק בזה בפעם אחרים), ובהחלט ניתן לנהל איתם דיון אינטליגנטי. העניין הוא שבסופו של דבר, אחרי עשרות אם לא מאות וויכוחים שהיו לי עם אתאיסטים, נמאס לי לשמוע את אותם דברים שוב ושוב ולכתוב את אותם דברים שוב ושוב. לכן, החלטתי שבדיוק כמו שלאנשים "מהצד ההוא" יש מקום לבטא את עצמם, גם "לצד שלי" מגיע. למרות שאיני אתאיסט, אפשר לומר שאני מחזיק בתכונות שאתאיסטים רבים מייחסים לעצמם, כמו סקרנות, הטלת ספק בהרבה דברים, ידע כללי נרחב, השכלה, יכולת אנליזה וביקורת, וכמובן ניסיון בהתנסחות ודיון (הייתי מת לראות את הפרצוף של האתאיסט שהתווכח איתי וטען שהוא ברצינות בשוק מהעובדה שמאמין יכול לכתוב ולהתדיין ברמה שלו, בעיה שאני אדבר עליה מתישהו). עד הרגע שבו אני אפתח קבוצה פארודית בפייסבוק (אולי זה יקרה, אולי לא), אני רוצה להתחיל בלוג שיהיה התשובה הרשמית לכל אותם דפים אתאיסטיים, בעיקר היותר רציניים. לא מדובר חלילה במלחמה וניסיון להשמיץ אותם, יותר עניין של התייחסות, הקבלה והזמנה לדיון. אז אני לא פותח בלוג חדש, בלי לזהם בלוג על נושאי תרבות בענייני פוליטיקה וחברה? כי בינתיים זה ניסוי, פרסום למטרות פידבק שרק אחריו יגיע הדבר האמיתי, וגם אז לא בטוח. אז לבלוג הזה, מדובר בפוסט חד פעמי. אין מה לדאוג. בדיוק בשביל כאלה דברים יש את "וכאלה" בכותרת.

אז, Shall We?

"אני לא מנגן על פסנתר": האם אתאיזם הוא דת?

אם יש משהו שאתאיסטים ממש אבל ממש אוהבים לעשות, זה ליצור סרטונים/מסמכים בסגנון "10 הטענות הכי מטומטמות של המאמינים המטומטמים האלה". אחת מהפופולאריות שביניהן, הוא הטיעון הבא – "אתאיזם הוא בעצם דת". ואז, האתאיסטים השנונים-מצחיקים-מאגניבים-צעירים-והזכרנו-כבר-שהם-גם-שנונים משיבים עם המשפט הכה חתרני ומאגניב הבא:
"אה, כן? אז לא לאסוף בולים זה תחביב? לא לעשן זה הרגל? לא לדעת לנגן בפסנתר זה כישרון?" וכמובן ש"יהוה" ממהר לשתף את זה על הקיר, לקבל מלא לייקם ושיתופים ואולי אפילו ישימו את זה בסטטוסים מצייצים.

אוקיי, אז חחחח והכל, אבל בואו ננסה להתייחס לעניין הזה בצורה פחות שטחית ויותר לוגית, ונבין מה בעייתי בתשובה הזאת, וכך גם נבין, בתכלס, האם אתאיזם הוא אכן דת או לא. בשביל זה, יש לשאול לפני כן שתי שאלות.

הראשון היא, ובכן, מה זה כן אתאיזם? זה פשוט מאוד. כל אתאיסט יגיד שאתאיזם, בהגדרה, הוא לא יותר מדחייה של רעיון קיום האל או פשוט אי האמונה באל. זה הכל. אין יותר פשוט מזה. אין וויכוח, כי מן הסתם אם ככה האתאיסטים מגדירים את עצמם, מי אני שאחליט אחרת בשבילם.

עכשיו, כשהורדנו את העניין הזה מהדרך, בואו נלך לשאלה השנייה והקצת יותר מרתקת: מה זה, בתכלס, דת? כאילו, תחשבו על זה ברצינות רגע. זה מדהים שדווקא את הדברים שאנחנו רואים הכי הרבה, אנחנו הכי מתקשים להגדיר, פשוט משום שהם מרגישים לנו כה מובנים מאליהם. חשבתם? יופי. המסקנה שאליה הגעתם, תהיה באשר תהיה, היא זכותכם. אבל כאן אני אכתוב את המסקנה שעלתה בי, אחרי מחשבה רבה.

ובכן, הגדרה שטחית לדת היא שהיא, טוב, ההפך מאתאיזם. אם אתאיזם הוא דחיית הרעיון של קיום האל, אז דת היא היא הרעיון של קיום האל. זה אומנם נכון, אבל לא בדיוק. הרי יש דתות לכל דבר שהן דתות אתאיסטיות, כמו למשל הבודהיזם – שאומנם רואה בדרך החיים של בודהה כקדושה, אבל לא מביטה בבודהה עצמו כאל, או דתות שעובדות למשל את גרמי השמיים ללא איזה מיתוס מאחוריהן.
כמובן, הגדרה יותר מתוחכמת היא שדת היא האמונה שקיים כח עליון כלשהו שהשפיע או משפיע על העולם ועל מה שקורה בו. בכך ההגדרה הזאת מסבירה למשל את כל אותן דתות שמתפללות לשמש או לירח. זאת אכן הגדרה שכבר מתקרבת לאמת, אבל לאו דווקא פוגעת בנקודה.

כי הרי אדם יכול להאמין בדברים האלה, אבל לאו דווקא להיות דתי. אני, לדוגמה. אז עדיין לא נגענו בתשובה למה זה דת. ובכן, התשובה האמיתית לכך מורכבת משני חלקים. כן, אני יודע, זאת לא ההגדרה שנמצאת בויקיפדיה ולא באבן שושן – אבל אם תנסו לקרוא לעומק, אולי תבינו.

אז החלק הראשון של בהגדרה של דת הוא - אמונה במצב או מהות קיומית מסויימת. כלומר, אפשר לומר שמבחינתם של היהודים יש את אלוהים והוא ברא את העולם וכו', יש את הנוצרים שמאמינים שהיה ישו ושהוא עשה ככה, כנ"ל המוסלמים עם מוחמד. וכמובן, ישנם את ההינדואיסטים שמאמינים בקיומו והתערבותו בגורל הארץ של פנתאון האלים הססגוני שלהם, וכך היה גם עם היוונים הקדמונים והנורדים-ויקינגים. ואפילו הבודהיסטים, למרות שהם לא מאמינים באל ספציפי, כן מספרים סיפורים על מעשי קסם ופלא שהנביא שלהם, בודהה, ביצע בזמנו. כל אלה הם תיאורים של מהויות קיומיות מסויימות מהמציאות. מהות קיומית שונה היא פשוט שינוי של פרט אחד או כמה מאלה של אחרים בכל הקשור להיסטוריה או השקפה על הטבע. ותאמינו או לא, זה יכול להיות הפרט הכי קטן בעולם. לדוגמה – נגיד שאני מחזיק מלפפון ביד, ואז מישהו בא ואומר שאין לי שום מלפפון שם. אז כבר יש בינינו חילוקי דעה לגבי מהות הקיום והמציאות. מבחינתי המצב הקיומי הנתון הוא שיש לי מלפפון ביד, ומבחינתו המצב הקיומי הנתון הוא שאין לי. למה שהוא יקים דת מהמלפפון שאין לי ביד אני לא יודע, אבל ניחא.

אוקיי, אז על החלק הראשון עברנו. ומה החלק השני?

זה החלק היותר פשוט: דת מתווה לך דרך מסויימת להתנהג, בגלל בדיוק אותה מהות קיומית שדת X מבוססת עליה. לא צריך להסביר את זה יותר מדי. באופן הכי שטחי שיש (ומוצג בשטחיות מכוונות רק כדי להבהיר נקודה), אפשר לומר שהיהודים מאמינים שיש אלוהים שעשה ככה וככה והיו אברהם ויעקב ומשה שעשו ככה וככה, ולכן גם עליהם להתנהג ככה וככה; שהנוצרים מאמינים שישו אמר ועשה ככה וככה ולכן עליהם להתנהג ככה וככה; המוסלמים מאמינים אותו דבר רק עם מוחמד; ההינדואיסטים מאמינים שקיימים ווישנו ושיבה וכל אותם אלים ולכן צריך לעשות ככה וככה; כנ"ל לגבי היוונים עם זאוס וכו', הנורדים עם אודין וכו', הבבלים עם מורדוך וכו', המצרים עם אוסיריס וכו' ובני המאיה עם איצמנטה אבי האלים; ואפילו הבודהיסטים שלא באמת מאמינים באל מסויים עדיין אומרים שצריך להתנהג בדרך מסויימת בגלל הדברים שבודהה אמר ועשה.
כמובן, יש לציין שזה יכול להיות באותה מידה "בגלל ש___ עשה ככה וככה, אתה צריך לא לעשות ככה וככה", ישנן הוראות ודרכים מוות על דרך השלילה. אם נחזור לדת האין-לך-מלפפון-ביד שהמצאתי קודם, הבחור שטוען שאין לי מלפפון ביד יכול לומר לי שבגלל שאין לי מלפפון ביד, אז אסור ללחוץ על הספרה 4 בטלפון מחוגה. ככה הוא מאמין, מה לעשות.

ובכך, סיכמנו באופן מופשט ביותר את הסוגייה של "מה זה דת". אם לחזור על זה במשפט אחד: דת הינה אידיולוגיה שלה אמת מסויימת על מהות העולם, ומתווה דרכים ומעשים שבגלל אותה מהות, רצוי שבני האדם יבצעו.

יכולים להסכים? סבבה. אז עכשיו, כדי לפתור את הסוגיה שהעלנו בתחילת הפוסט, בואו נבדוק האם הקריטריונים האלה חלים גם על אתאיזם.

קודם כל נתייחס לקריטריון הראשון, ואני כבר מנחש את התגובה שלכם. "נו באמת, אתאיסטים לא מאמינים באבולוציה ובזה שאלוהים לא קיים, אלא עובדות מוכחות שמתארות את המציאות כפי שהיא! זאת ברירת המחדל, לא אמונה!", ובכן, בגלל זה בהגדרה הרשמית שלי לא אמרתי את המילה "מאמין", אלא אמרתי ש"זאת אידיולוגיה שלה אמת מסויימת על מהות העולם". זאת לא ממש אמונה, אלא עניין של הכרה. וכן, אפשר לומר שאתאיסטים מכירים במהות מסויימת על העולם ועל הקיום. במילים אחרות, הקריטריון הזה חל על אתאיזם.

ובכן, על זה עברנו. אבל מה עם הקריטריון השני? האם אתאיסטים אומרים שבגלל האמת הקיומית שבה הם מכירים, יש להתנהג בדרך מסויימת? התשובה היא ללא ספק כן. אני יודע מה התגובה שלכם. "אבל מה, אתאיסטים לא אומרים לאף אחד אחר להיות אתאיסט, אנחנו רק מאוד מעודדים ערכים שהדתיים האלה מתנגדים אליהם, כמו סובלנות וקדמה". ובכן, אם אתם לא מבינים מה בעייתי במשפט הזה, אז אולי אין בכלל טעם לכל הכתבה. קצת קשה להסביר את זה במילים כלליות, אז אני יכול רק לתת דוגמה.
אתאיסט מכיר בכך שאין אלוהים, ולכן הוא מעולם לא אמר ועשה ככה וככה – ולכן אסור לאדם לבצע ברית מילה לבנו בגיל 8 ימים. הוא מכיר בכך שאין אללה ולכן אסור לאדם לשרוף הומוסקסואלים או שאין אל השמש אח'נבות'ו ולכן אדם לא צריך לעשות קציר תותים בכל קיץ בשנה מעוברת.

ותנו לי להרחיב את הנקודה הזאת: שאלה שאולי תבוא לכם לראש עכשיו היא "אז רגע, אתה בעצם אומר שאנחנו האתאיסטים מתנגדים לרצח הומוסקסואלים או שחורים וכדומה – בגלל שאנחנו לא מאמינים באל כלשהו? אנחנו מתנגדים לזה בלי שום קשר להכרה בו, זה עניין נפרד שקשור לדגילה שלנו בזכויות אדם." ובכן, הייתי אומר שזה נכון, אבל בואו נודה שבין זכויות אדם ואתאיזם יש קשר ישיר. גם אם תחפשו הרבה אני בספק אם תמצאו אתאיסט מודרני אמיתי שהוא גם הומופוב גזען. כי שוב, למשל, אם לפי האסלאם אללה אמר להרוג הומוסקסואלים, ולפי האתאיסטים אין אללה – אז אין סיבה להרוג אותם. הלוגיקה הזאת מביאה אנשים למסקנה שמכונה "זכויות אדם".

 אז במילים אחרות – הקריטריון הזה, במובן מסויים, כן חל על אתאיזם. התפיסה של האתאיסט לגבי מהות הקיום היא זאת שמביאה אותו לעשות דברים מסוימים (לדגול בזכויות אדם) או לא לעשות דברים מסויימים (ברית מילה לדוגמה), וכך הוא בעצם מתווה לעצמו דרך חיים שמבוססת על תפיסת הקיום שלו.

אז לסיכום, האם אתאיזם היא דת?

ובכן...

לא.... בדיוק.

כן, אולי קצת מאכזב לסכם ככה את כל הסיפור הממילא ארוך הזה, אבל תישארו איתי עוד קצת. האם לאתאיזם, בבסיסו, ישנם מאפיינים משותפים שבסיסיים גם כן בכל אמונה דתית? בהחלט. מצד שני, האם דרך הביצוע דומה גם כן? ממש לא. אתאיזם היא אידיולוגיה הסובבת סביב הכרה במציאות קיומית מסויימת, אבל דרך החיים שהיא מתווה והאנשים שהולכים בה אינם מאורגנים או ממוסדים, שזה מאפיין שדווקא כן יש לכל דת, פחות או יותר. במילים אחרות, התשובה הסופית לשאלה ששאלנו, האם אתאיזם היא דת היא: לא, נכון לעכשיו.

למה "נכון לעכשיו"? על זה נדבר בפעם אחרת.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת