33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

מאחורי השער מסתתר לו - סיפור: מאדם מרקידה

ברשומה הקודמת שערי ירושלים עוררו בי זנבות סיפורים.

הזנבות, שכשכו מול עיני.

 

הצלחתי ללכוד אחד.....

מאחורי השער - סיפור

מאחורי השער

כל ערב בערבו, מיד כשהשמש אספה קרניה אל חיקה ואיתם צללה אל מי הים, היינו שומעים את עקביה מתופפים, מקישים על המדרגות העולות מעלה. ידענו, עוד מעט נשמע אותה פוצחת במחול נתמלא בכישופה.

היא תתפוס את זנב המנגינה מאתמול תמשוך אותה אל תוך רגליה תלפף אותה בתוך גופה ותתחיל להתנועע. בתחילה נראה רק את צילה המתפתל. אך אט אט בימי ליבו של חודש, נחזה ביופי תנועתה ובגופה המשיל ומתערטל. נחלום יחד אתה את התגברות הצלילים ואת יפי המנגינה.

נשתדל להסתתר מאחורי כפל הווילון, להיות בדממה. לא לנוע, לשמור על הקסם. לא להפריע או לגנוב חלילה מהריכוז שלה. נתאמץ לא להבהיל מהר את בעלה בעיקבותיה. אולי לא ישים לב זו הפעם. אולי יהיה עסוק בשטיפת הכלים וברעש המים המרקדים עליהם וקולות ריחוף רגליה ומקצבי כפותיה יטושטשו   - בזכות קרקוש הכלים הנאנקים תחת קצף ידיו.

אולי הפעם נזכה ונחזה בעוד ריקוד מסעיר אחד?

כך, ערב ערב מאחורי השער הגדול יש בית ולבית מאדם. מאדם מרקידה, שם נתנו לה. ועיגולי גופה העסיסיים, נעים ביום מתחת לשמלותיה הפרחוניות. וכשהכדור הלבן עולה לגבעת השמים עולה היא מאחורי השער, מתוך הגן, עולה ומטפסת אל רום הגג. שם בדיוק במרכז היא אוספת את הפעימות ומרכיבה אותם בגופה ביחד מחדש.

לא עזרו השתדלויותיו של הבעל, לא הצליח לשכנעה להפסיק עם המנהג. בנה לה חדר מיוחד. שכר מנגנים, תר ומצא עושי כשפים ומעלים באוב אך היא היתה מתחמקת מכל הגדרות והעמודים. מזיזה בעדינות בני משפחה משכנעים, רבניות יודעות דבר או שלושה. שוטפת מרקחות ושיקויים עם מיי הדחת הכלים. היא בשלה. ערב ערב, זמן בו החשכה עוטפת את הגג היתה היא עולה וכשהיה הירח מעלה ותופח, היה הקצב מתגבר ומזדחל פנימה אל תוך נשמתה מעורר את הנימים, דופק בדלתות שרירה ומעלה אותה מעלה  אל על. מנשיר כסותה אחת אחת .יחד עם התיבול של המנגינה הפועמת בראשה.

הוא, היה ממשיך נסיונותיו, סוגר את הסורגים, מחביא את  מפתחות. סוגר המנעולים, מתחנן תחינות, נושא תפילות שהחודש הזה תסתיר הלבנה את פניה ותסתתר מבושה, לפחות אחרי ענן עב כרס, כך אולי לא יחזו הכל בגופה המלא, הקורא.

אך היא, מדאם מרקידה חומקת היתה בין הרווחים  מעפילה על כל אלה בקלילות של נמרה וכל גופה כמו אמר אתגר והוכרת תודה על הטרחה שהוסיף לה בעלה והריקוד רק התעצם ופרץ ביתר תשוקה.

כשהיה מבחין ששוב התעלתה על כל מכשוליו היה רץ בכבדות במעלה המדרגות. פותח דלתות, שרשראות, מנעולים. נשימתו מתקצרת ונושפת. פניו מתכסים אגלי בושה וחוסר אונים. מניח על גופה צעיף או אוסף אותה אל גופו. מנסה לסוכך אור גופה ולהשקיט את הפעימה.

מחבק בעדינות את כתפיה. נותן לרגליה להפסיק המקצב בהדרגה ואוסף אותה אל הבית פנימה.

מה היה לוחש באוזנה? איך היה מרדים את המקצב? שאלות שהדפו בנו ותשובה אין. 

 אנו העומדים מאחורי הווילון, מבעד לשער.

משחררים אויר כלוא מול רטט הפלא הזה ומחכים לערב הבא. 

כשכלו קיציו של בעלה.

כשכל ניסיונותיו ותחינותיו של זה לא נשאו שינוי במנהגה של אשתו הרוקדת. בנה לה גג רעפים מחודד ואדמוני.

סמוק היה הגג –

במקומו...

ומרקידה?

אספה צרור קטן, לקחה אתה את נעליה ומקצבה, אספה שיערה בסרט אדום סגרה אחריה את השער מחפשת גג גדול... 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת