22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זיכרון בפועל

העבר – אסע'ר פארהאדי

 

גבר בעל מראה אסייאתי בא בטיסה לאירופה, אשה בעלת מראה לטיני אוספת אותו במכוניתה. השיח ביניהם, שבהתחלה הוא ידידותי למדי, נהיה יותר ויותר מתוח. בהדרגה אנו מגלים: מארי-אן הייתה בת זוגו של אחמד, היא הזמינה אותו לבוא מאיראן לצרפת כדי להסדיר באופן רשמי את גירושיהם. עם כל דקה שעוברת, אנו מגלים פרטים חדשים על ההיסטוריה המדממת של שניהם. רוב הפרטים באים מהצד של מארי-אן, אשה סוערת ונוטה להתפרצויות. גם יפה מאד, כמובן. יש לה שתי בנות, עם הגדולה יש לה בעיות. יש לה כבר גבר חדש שגר איתה, סמיר. הוא הביא איתו את בנו הקטן, פואד. גם סמיר נושא עמו תיק משפחתי כבד מאד. עוד מעט נגלה. ואחמד, הוא נשאב למערבולת הזו. לפרקים מרצונו החופשי, לפרקים בעל כורחו.

כמו בסרטו זוכה האוסקר "פרידה", גם כאן פארהאדי מגולל סיפור משפחתי מורכב ואינטנסיבי, שיש בו גם יסוד של סיפור בלשי. אנחנו רוצים לדעת מה באמת היה שם. כל פרט חדש שפארהאדי מוסר לנו מכריח אותנו לבחון מחדש את ההנחות שהנחנו ביחס לגיבורים, ולהתחיל לבנות הנחות מחדש. מי כאן הטוב, מי כאן הרע, מי כאן המסכן. על מי אנחנו כועסים ועל מי אנחנו חומלים. לפעמים זה מעצבן, השינויים התכופים הללו. הרי אנחנו רגילים כל כך לסרטים שבהם ברור מי הטוב, ורק נשאר לחכות ולראות איך הוא ייצא מהצרות שהיוצר מפיל עליו כשידו על העליונה. וגם יזכה בנערה, אם אפשר. פארהאדי עושה לנו חיים קשים.

לפני הסרט שמענו הרצאה, באדיבות "סרטי לב". המרצה אמרה שפארהאדי מעמיד הנגדה בין איראן לצרפת. באיראן יש חוק וסדר, שאולי לפעמים הוא נוקשה מדי, אבל בצרפת אין דין ואין דיין, משפחות מתפרקות ומתמזגות מהיום למחר, ילדים גדלים עם הורים מתחלפים ונחשפים להתנהגות המינית של הוריהם, ותגידו אתם מה עדיף. אני מסכים שהמתח המרכזי בסרט הוא של סדר מול סערה, ושל גילוי מול הסתרה, אבל אני לא משוכנע שהיוצר מבקש לזהות את העולם המוסלמי עם סדר ואת מערב אירופה עם ניהיליזם דקאדנטי. אולי משום שגם ב"פרידה" שלו היה אותו מתח בדיוק, ו"פרידה" מתרחש כולו באיראן. ושם, דווקא המוסלמי האדוק הוא זה שפורע את הסדרים, ומאלץ את הסובבים לטפל בשברים שהוא מותיר בנתיב שהוא עובר בו.

זה גם נגע בי אישית, כאחד שכל חייו ניסה תמיד להכניס סדר ויציבות במציאות שבה אנשים, בעיקר נשים, מתפוצצים ומתפרצים כל אימת שהדברים לא מתגלגלים לשביעות רצונם. ואני, כמו אחמד, מתרוצץ עם מטף כיבוי אש, או עם מטאטא ויעה, מנסה לפשר ולהסביר ולפייס ולמצוא פתרון של פשרה, וסופי שאני חוטף בעצמי מנה נאה של זעם וצרחות, פשוט משום שאני מעמיד את עצמי בקו האש. אבל אני מחזיק לעצמי טובה על כך, שמעולם לא קשרתי את חיי לחיים של אשה כמו מארי-אן, אחת שהאמת אצלה היא מושג יחסי, ושתמיד יש מישהו אחר שאשם, לפחות כמוה ובדרך כלל יותר ממנה, בהרס שהיא מותירה בחיים של אחרים.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת