1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

צדק מצרי ומגיבים ישראלים

לפני כשבוע קראתי בחדשות כי בית משפט במצרים גזר עונש מוות על 529 מאנשי האחים המוסלמיים.
מגוף הידיעה מסתבר כי עונש המוות נגזר עליהם בגלל שהם הורשעו ברצח של קצין משטרה – כל ה-529 רצחו את אותו קצין משטרה.
הרצח התבצע במסגרת המהומות במצריים בחודש אוגוסט.
 
התגובה הראשונית שלי לידיעה הייתה חוסר אמון. לא נשמע לי סביר שבאמת יוציאו להורג מאות אנשים ועוד בתירוץ מפוקפק שכזה. אם זה יקרה חלילה הרי זה ודאי יגרום למהומות עוד יותר גדולות במצרים שבמהלכן יהרגו עוד לפחות עשרה קציני משטרה ולכן יוצאו להורג כחמשת אלפים בני אדם וכן הלאה...
 
הרעיון העומד מאחורי הרשעה של מאות אנשים ברצח של אדם אחד נשמע מנוגד לכל היגיון וכמובן לעקרונות הצדק.
כדי להרשיע אדם ברצח צריך קודם כל להוכיח מעבר לכל ספק שהוא הרג את הנרצח ושעשה זאת בכוונה תחילה.
האם זה הגיוני שיש הוכחות מרשיעות ברצח אדם אחד כנגד 529 בני אדם? קשה לי להאמין שכל מאות האנשים האלה אפילו הצליחו לגעת באותו קצין משטרה אומלל.
 
מן הסתם הרעיון – אם הייתה מאחוריו מחשבה כלשהי ולא סתם גחמה של השופט – הוא להפחיד את הנאשמים ואולי גם את תומכיהם (למרות שזה נשמע יותר מקומם ממפחיד) ולאחר מכן גזר הדין "יומתק" לעונש מאסר או אולי אפילו תינתן חנינה לכל הנאשמים כדי להראות ברבים את רוחב ידו וליבו של השלטון המצרי.
 
יותר מהסיפור התמוה עצמו הטרידו אותי התגובות ("טוקבקים") של הקוראים הישראלים.
הרבה יותר מדי תגובות הביעו שמחה ותמכו בגזר הדין המגוחך הזה. הרבה טענו שאנחנו צריכים ללמוד מהמצרים ולתת עונש מוות לרוצחים ולמחבלים.

 
קראתי את התגובות האלה ותהיתי האם המגיבים היו רציניים או שהם רק נהנים להתלהם בעילום שם. פעם הייתה טענה מקובלת שבאינטרנט אנשים יותר משוחררים מעכבות ומכללי הנימוס המקובלים בגלל האנונימיות או לפחות ההרגשה שהם לא ניתנים לזיהוי ואיתור.
אבל בזמן האחרון אפשר להגיב לכתבות (ואפילו לבלוגים) דרך הפייסבוק והרבה מהמגיבים דרך פייסבוק מזוהים בשמם האמיתי.
אפשר היה לצפות שתגובות מהפייסבוק יהיו מעודנות ושקולות יותר. אבל בכתבה הזאת יש תגובות של אנשים שמם כנראה לא בדוי הכותבים "ביבי אולי תלמד משהו מהם" וגם – "מעולה!" ואפילו תגובות ארוכות יותר ורהוטות פחות ברוח דומה.
 
ראיתי תופעה דומה לא מזמן כאשר דובר על האפשרות (שהתממשה בינתיים) שרוסיה תפלוש לחצי האי קרים.
אז נדהמתי לגלות שרוב התגובות תומכות בפוטין ותוהות מדוע אנחנו לא יכולים להתנהג יותר כמוהו ולהשתמש בכוח הזרוע (או ליתר דיוק הנשק) כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים.
תהיתי אם הפופולריות הרבה של פוטין קשורה למספר הגדול של יוצאי ברית המועצות לשעבר בארץ, אבל מצד אחד ראיתי שמות מגיבים שלא נשמעו ממוצא רוסי ומצד שני אני בטוח שגם בין יוצאי ברית המועצות יש לא מעטים המתנגדים לפוטין ולשימוש בנשק.
מצד שלישי עד כמה שזכור לי בין יוצאי ברית המועצות לשעבר יש רוב גדול ליוצאי אוקראינה. אבל מצד רביעי ייתכן שבין יוצאי אוקראינה רבים הם בעצם רוסים ולא אוקראינים. בקיצור, מצד חמישי, אני לא מבין בזה.
 
נזכרתי פתאום בתגובות תמוהות (מבחינתי) מהעבר הקצת יותר רחוק – בזמן "האביב הערבי" כשמהומות אלימות פרצו בכמה מדינות ערב, תגובות רבות שיבחו את המהומות ועודדו גם את הישראלים לחולל הפיכה או לפחות לצאת בהפגנות אלימות נגד הממשלה.
לי זה היה נראה מאוד מוזר. איכשהו נראה שכל המגיבים האלה שכחו שבניגוד למדינות ערב ישראל היא דמוקרטיה וכאן יש דרכים אחרות לשינוי.
 
כשאני מחבר את כל התגובות האלה יחד, אני מוצא קו משותף אחד: המגיבים לחדשות בישראל תומכים באלימות.
זה לא כל כך חשוב נגד מי ולשם מה היא מופעלת – אלימות תהיה תמיד פופולארית בתגובות.
אני מקווה שאני טועה, או שלפחות – אם אני צודק – האלימות הזאת תישאר אך ורק בתגובות ולא תעבור למעשים אצלנו.

אבל אני חושש שאני לא טועה.
 
 
והרשומה המומלצת - היית מוכן להיות עבד? שאלה שהתשובה עליה מפתיעה יותר משאנחנו מניחים - בבלוג של dify

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

70 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת