66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

נחל צלמון(צ`יק), קולין הובר ואוללה

כששרית חברתי היקרה הציעה לנו להצטרף לטיול משפחות שצחי חברנו מארגן לנחל צלמון, שאלתי את הילדים שלי מה הם אומרים.

הם אמרו לא.

לאור הנסיון הכושל האחרון לחבר אותם לחיק הטבע, עמדו בפנינו שתי אופציות: להכריח אותם לבוא איתנו או להישאר איתם בבית. תוך כדי התלבטות וקריאת חומר עזר בנושא סחיטה באיומים אמרה לנו המצ`יסטה: "סעו בלעדינו! מה, אתם צריכים שנחזיק לכם את היד?"

כך נוספה לה אופציה שלישית:

לנסוע בלעדיהם.

ואכן נסענו בלעדיהם.

במייל שצחי שלח לכולם היו הוראות הגעה מדיויקות, לו"ז מפורט ואפילו את מזג האוויר הוא הצליח לתאם למזג אביבי נעים ומושלם. אין על צחי.

קיבלנו ממנו סקירת שטח (הידעתם כי נחל צלמון זורם לכנרת ולא לים?)

ואף התוודענו לשריד של תחנת קמח:

ניסינו לשער לשם מה שימשו המדפים הללו, וסוכם ביננו שאלו הם לוקרים עתיקים לשמירת חפצים לעובדי תחנת הקמח surprise 

שיוכיחו לנו אחרת!

בדרך יש אמת מים שבה דגים משתכשכים להם להנאתם

ושתוך דקות הוברחו ע"י ילדים שמחים, צוהלים ומשפריצים.

בדרך נצפתה גם פריחה אביבית נהדרת:

רק איפה פה הנחל, לעזאזל?

נחל צלמון ע"פ ויקיפדיה הינו נחל איתן. ורק כשהגענו לסוף המסלול גילינו כי נחל צלמון הוא בעצם צלמונצ`יק:

לצדי הנחל גדלים גידולים חקלאיים, שמושקים ישירות מהנחל, מבלי לעבור דרך שעון מים מסודר, כמו אצל כל עם ישראל. כך הפך נחל צלמון האיתן לנחל צלמונצ`יק הזרזיפי.

אני לא חושבת שזה חוקי- אבל למה שניכנס לפוליטיקה עכשיו, בשביל זה הומצא ג`ון קרי ואנחנו פה הרי בשביל להנות ולשמוח, אז נחזור לפריחה הנהדרת:

עלה במרקם תחרה, בעיצוב חרקי נחל צלמון:

Love is everywhere!

 

לסיכום: היתה שבת יפהפיה עם חברה נעימה ומסלול הליכה באיזי. היה כיף מינוס בגלל חסרונם של הילדים שלי- אני ממשיכה לבדוק על שיטות יעילות לסחיטה באיומים לפעם הבאה. 

תודה לשרית ומשפחתה המקסימה ולצחי ומשפחתו הגדולה והנהדרת שהזמינו אותנו להצטרף.

כתמיד, תענוג להיות אתכם.

***

בדרך הלוך, בדרך חזור ולפני כן ואחרי כן סיימתי לקרוא במהלך השבת את הספר החדש של קולין הובר: Maybe someday.

אני לא אתן כאן ספויילר, כי אל הסיפור הזה צריך לגשת בלי לדעת כלום מראש. מסוג הספרים שתוך כדי קריאה לא ברור איך תיפתר התסבוכת הרגשית הזו, אך היא נפתרת בסוף קתרזיסי, מצויין ולא צפוי.

אני אוהבת את הכתיבה הקולחת של קולין הובר ובמיוחד את האפילוגים שלה, שבהם אני תמיד מוצאת את עצמי ממררת בבכי.

הקיצר- מומלץ בחום.

***

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

***

בזכות נורית חברתי הנדירה התוודעתי למכנסיים המופלאים של O`lala.

שאני מסכמת במילה אחת: וואוו! בשל הסיבות הבאות:

א. הם יפהפיים

ב. נעימים בטירוף

ג. בגיזרות מדהימות

ד. עושים אותנו רזות במידה אחת לפחות מבלי למצמץ!

ה. מהיום אני שבויה שלהם.

ו. כל התשובות נכונות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(הצילום של המכנסיים מאתר הפייסבוק של  O`lala )

***

הערת שוליים: אחרי פרסום הפוסט האחרון שנקרא "אני אוהבת דברים שמאירים" קיבלתי סמס מאחד המנויים שלי, שתמיד מגיב תגובות מרגשות לפוסטים בסמסים אישיים ואף פעם לא בבלוג עצמו.

מקגייבר: "את אוהבת דברים שמאירים - ולי יש אישה מדליקה. מת עלייך (סמיילי מנשק)"

אני: "למה אתה אף פעם לא מגיב לי בבלוג??? בסוף יחשבו שאני ממציאה אותך! תגיב לי בבלוג (סמיילי זועם)"

מקגייבר: "לא. אני שומר על עמימות תקשורתית (סמיילי רגיל)"

אני: "תגיב בבלוג (סמיילי בוכה)"

מקגייבר: "לא"

אני: "כן!"

מקגייבר: "לא"

***

איזה כיף שיש לי בלוג ואני יכולה לפרסם בו מה שאני רוצה.

עמימות תקשורתית עאלק.

***

שבוע נהדר לכולם!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

34 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת