00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיול בעיר

העברת המידע לבלוג חדש
הרשאה לשימוש במידע
המידע והתמונות שבאתר מיועדים לשימושם של כל אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה

המידע והתמונות שבאתר נועדו להנאתם של אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה. קוראים המעוניינים בכך רשאים לשכפל את המידע ולעשות בו שימוש (לא מסחרי) כאוות נפשם.

 

כל שאני מבקש בתמורה הוא להוסיף, בצמוד לתמונה או למאמר, הפניה אל הרשומה בבלוג ממנה נלקחו הדברים, וזאת על מנת להפיץ ברבים את הידיעה על דבר קיומו.

בית רחל פרידמן

במרכז העיר תל אביב, ברחוב הירקון מספר 108, פינת רחוב פרישמן מספר 5, ניצב בית מגורים שעוצב בסגנון אקלקטי.    

 

 

המבנה מוזנח מאוד, אולם העיטורים המשובצים בחזיתו מעידים על הפאר בו נבנה במקור.   

 

 

הבית נבנה על ידי משה חיים אֶנְטִין בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים. אנטין נולד בשנת 1879 בעיר בלו-פוליה שברוסיה, ועלה לארץ ישראל בשנת 1920. הוא רכש את מגרש מספר 195 בחלקת הקרקע שנקראה בשם "תל נורדאו", והקים עליו בית בן קומה אחת. כמקובל באותה עת בתל אביב עוטרה חזית הבית בחלקי טיח מעוצבים, דוגמת המסגרת המקיפה את דלת הכניסה.

 

 

כאשר הסתיימה הקמת הבית בסוף שנת 1923, משפחתו של אנטין עדיין לא עלתה לארץ, ולמשה, שהתגורר בשכירות ברחוב הרצל בתל אביב, לא היה צורך בבית שבנה. הוא ביקש להשכיר את הבית, אולם השוכר היחיד שמצא היה מעוניין לפתוח במקום חנות למרות שהרישיון התיר בנייה למגורים בלבד. משה חיים אנטין פנה לעירייה בבקשה להתיר לשוכר באופן זמני לפתוח חנות, תוך שהוא מציין שאין כלל חנויות ברחוב. לא ידוע מה הייתה תשובת העירייה, והאם ניתן ההיתר לפתיחת החנות. משה חיים אנטין נפטר כשנה וחצי לאחר השלמת הבית, ביום 30 ביוני 1925, כשהוא בן 46 בלבד.

לאחר מותו נמכר הבית לאישה בשם רחל פרידמן. בשנת 1929 הוקמה הקומה השנייה של הבית. בפינת הבית, במעקה המקיף את הגג, שולבה הכתובת "בית רחל פרידמן".

 

 

גם בקומה השנייה של הבית שולבו עיטורים, דוגמת המסגרת העשויה טיח המקיפה את החלון.

 

 

או הסורגים הדקורטיביים של מרפסות הבית.

 

 

ככל שגדל מספר הבתים בשכונת תל נורדאו, גבר הצורך בפתיחת חנויות שימכרו מצרכי מזון לתושבי השכונה. בשנת 1933 התירה העירייה למר אלקנה מרגלית לפתוח בקומת הקרקע, בפינת הרחובות הירקון ופרישמן, סניף של מחלבת תנובה, בה ימכרו מוצרי חלב בלבד. כעבור זמן קצר הורחב האישור והותר למרגלית להפעיל בחנות גם בית קפה, מוסד שהמשיך לפעול במקום משך שנים רבות.

 

 

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפך רחוב הירקון למקום הבילוי העיקרי של החיילים הבריטים הרבים ששהו בתל אביב. הפוטנציאל המסחרי של הבית הפינתי לא חמק מעיניהם של היזמים הזריזים, ולעירייה החלו להגיע בקשות חוזרות ונשנות לפתיחת חנות בקומת הקרקע של בית פרידמן, בחזית הפונה אל רחוב הירקון. פקידי העירייה ניסו לעמוד בפרץ ולהיצמד לרישיון המקורי שקבע כי מדובר בבית מגורים בלבד, אולם פעם אחר פעם נאלצו להיכנע ולהתיר את הפעלתו של בית עסק כזה או אחר.

 

החנויות בחזית רחוב הירקון
בשנת 1941 נמכר הבית ועבר לידיה של אסתר ראב. בעלת הבית החדשה שברה את קיר הדירה שבקומת הקרקע והשכירה את המקום לשתי חנויות, משמאל חנות צילום ומימין חנות של מזכרות לחיילים. פקחי העירייה איתרו את החריגה והייתה זו תחילתה של תכתובת ארוכה ומתישה.

בעלת הבית פנתה אל העירייה וביקשה בדיעבד להכשיר את פתיחת שתי החנויות. הבקשה הייתה לקבלת אישור זמני עד תום המלחמה. רבינוביץ, בעל חנות הצילום, הצדיק את הפעלת העסק בעובדה שבצדו הדרומי של הבית כבר פועל בית קפה, והאחים דוד ואברהם ברהום טענו פתחו את חנות המזכרות בתום לב, כיוון שאחד הפקידים בעירייה אמר להם שאין צורך ברישיון לחנות מסוג זה. שתי הבקשות נדחו על ידי העירייה.

 

המספרה של חיים
בחודש אוקטובר 1942 פתח מר חיים ויגדורהויז מספרה במקום חנות המזכרות, ופנה לעירייה לבקש רישיון עסק. בקשותיו החוזרות ונשנות נדחו שוב ושוב על ידי העירייה, אולם הוא לא התייאש והמשיך לערער עד שקיבל רישיון עסק לשנה אחת בלבד. הוא סגר את המספרה בסוף שנת 1944.

 

שרשרת של ירקות
אל החנות שהתפנתה נכנס בחודש נובמבר 1944 מר שבתאי מיבסקי, ופתח במקום חנות לממכר פירות יבשים. כאשר נדחתה בקשתו לקבלת רישיון עסק, צרף אליו מר מיבסקי כשותף את מר שלמה הירש והשניים פתחו יחד חנות למכירת ירקות ופירות טריים. גם בקשת השניים לאישור העסק החדש נדחתה על ידי העירייה.

בחודש ספטמבר 1945 הגיע מר זלמן דוידוב, אב לשבעה ילדים, שפוטר לאחר שלוש שנות עבודה במחנות הצבא הבריטי ליד עזה. גם הוא ביקש רישיון להפעלת חנות הירקות וגם בקשתו נדחתה על ידי העירייה.

בחודש ינואר 1946 הגיע מר אליעזר ישראל, חייל משוחרר שסיים את שירותו בצבא הבריטי. באופן חריג, לאחר התערבות הוועדה לטיפול בחיילים משוחררים, קיבל אליעזר רישיון זמני להפעלת חנות הירקות למשך שנה אחת...

 

ניתן היה להמשיך עוד ועוד בתיאור המאבק הסיזיפי של העירייה בבתי העסק שנפתחו בזה אחר זה ופעלו ללא רישיון. אינני יודע האם נושא הפעלת בתי העסק הוסדר בשלב זה או אחר, אולם כפי שניתן לראות בתמונה גם כיום פועלת חנות בקומת הקרקע של המבנה, בחדרים שהוכשרו על ידי אסתר ראב.

 

 

בשנים האחרונות קיימת תכנית לשפץ את בית רחל פרידמן, ולשלב אותו במבנה מודרני שיוקם במגרש הצמוד מצד מזרח. יש לקוות כי תכנית זו תתממש בהקדם.

 

 

מבט נוסף לעבר צדו האחורי של בית פרידמן.

 

 

 

התמונות צולמו ביום 9 בפברואר 2011.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

הצעה לקריאה נוספת
הנצפות ביותר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משה רימר אלא אם צויין אחרת