22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זיכרון בפועל

גרעין של אמת - זיגמונט מילושבסקי

שנות האלפיים רואות סוג חדש של רומנים בלשיים, שבהם תעלומת הרצח ופתרונה הם פלטפורמה עליה תולה הסופר את הביקורת החברתית שלו. בדרך כלל זו ביקורת מהצד ההומניסטי ליברלי על הממסד השמרני בארצו של הסופר, ועל החוגים השמרניים שונאי הזרים מהם שואב ממסד זה את כוחו. שתי דוגמאות לסוגה הזו הם סטיג לארסון השבדי עם טרילוגיית "מילניום" שלו, ויו נסבו הנורבגי עם סדרת הארי הולה שלו. ודאי יש גם אחרים, שטרם קראתי שוב דבר משלהם. היות שאני הומניסט ליברל, הביקורת ברומאנים הללו נעמה לאזניי. בקשר לחוגים השמרניים, לא צריך לדאוג להם, מן הסתם הם לא קוראים ספרות מהסוג הזה.

לאחרונה תורגם לעברית ופורסם "גרעין של אמת", רומאן בלשי מאת זיגמונט מילושבסקי הפולני. לא התלוותה אליו מתקפת יחסי ציבור משום סוג שהוא, ואני שמעתי עליו דרך פורום "תרבות פולין" ב"תפוז", שבו אני גולש. כמו שקוראיי יודעים, אני מתעניין בפולין ובתרבותה, ולא רק בהקשר היהודי. לפיכך, מיהרתי ורכשתי עותק מן הספר, לפני שייעלם מן החנויות, ומי יודע מתי, אם בכלל, יגיע לספריות ההשאלה.

על הדש האחורי של הכריכה כתוב:

"גרעין של אמת" הוא ספר מתח המתרחש בפולין של ימינו ומוציא את השד האנטישמי בקרב תושבי העיירה בה פועלות דמויותיו ומעיד על גזענות שעדיין קיימת בחברה בפולין ובעצם מעולם לא נעלמה אלא רק שינתה צורה. עם התפרקות נישואיו עוזב התובע המשטרתי תיאודור שָצְקִי את משטרת ורשה ועובר לעיר השדה סָנְדוֹמיֵיז'.בעיר הציורית והמנומנמת, העשירה במוזיאונים ובכנסיות, נמצאה גופת אישה מנוקזת מדם, ובקרב תושבי העיר עולה החשד שהרצח נעשה כחלק מפולחן יהודי. כזר בעיר, שצקי נאלץ לחקור את הרצח כמעט בכוחות עצמו תוך שהוא מתמודד עם רווקותו המחודשת. עלילה מרתקת, גיבור כריזמטי ובעל לשון חריפה, ותיאור רגיש של מהלך החקירה מתלכדים לכדי רומן מתח משובח הבוחן כיצד החברה הפולנית המודרנית מתמודדת - או מתחמקת מהתמודדות - עם הזכרון ההיסטורי של האנטישמיות במהלך מלחמת העולם השנייה ומיד לאחריה.

ספרו הראשון של זיגמונט מילושבסקי  , Entanglement זכה בפרס היוקרתי High Calibre Award ואף עובד לסרט.

בעברו עבד כעיתונאי וכעורך במהדורה הפולנית של ה"ניוזוויק".

אשר לתעלומת הרצח ולפתרונה, צר לי לומר שלא נפלתי מהכיסא. התובע תיאודור שצקי הוא בן דמותם של העיתונאי מיכאל בלומקוויסט של לארסון ושל השוטר הארי הולה של נסבו. גם הוא גאון שלא מסתדר עם מסגרות וסמכות, גם אצלו משתרך תור של נשים יפהפיות שמבקשות לשכב איתו, גם הוא חוטף מכות רצח ושני עמודים אחר כך כבר יושב במשרדו ועובד במרץ כאילו כלום. אולם, נראה שמילושבסקי טרח פחות מלארסון ומנסבו על טוויית עלילת המתח. יותר מדי תפניות בעלילה מוסברות ברעיון שצץ לו לפתע במוחו של שצקי סתם ככה באמצע היום, לא בעבודה שקדנית של איסוף רמזים וצירופם זה לזה. זה נחווה אצלי כהפרת החוזה בין הסופר לקורא, והפריע לי. לעומת זאת, מצא חן בעיניי הטיול המאורגן שמילושבסקי עורך לקורא בסימטאות סנדומייז' ובאתרי התיירות שלה, ועוד יותר מצאה חן בעיניי הביקורת החברתית של מילושבסקי, אותה הוא מעביר באמצעות גיבורו שצקי.

שצקי הוא הידיד הפולני ההגון שכל יהודי-ישראלי מהסוג הליברלי היה מאחל לעצמו. הוא יודע הרבה מאד על יהודים ויהדות, לא צריך להסביר לו דברים בסיסיים (כמו, למשל, שעברית ויידיש הן שפות שונות מאד, למרות שהן נכתבות באותו אלפבית). הוא יודע הרבה מאד על ההיסטוריה של ארצו ושל עמו, ועדיין תמיד מוכן ללמוד משהו חדש ולעדכן את השקפת עולמו בהתאם. ובעיקר, כל גילוי של אנטישמיות, בין אם ישיר ופרימיטיבי ובין אם מעודן ומתחכם, מוסווה כ"ביקורת לגיטימית", מעיף לשצקי את הסעיף ומוציא ממנו תגובה חריפה, לפעמים חריפה מדי. אני מעדיף שידידיי הלא-יהודיים יעצרו אנטישמיות עם חיוך, עם מלים שקולות ומדודות, כמו גננת שעוצרת התנהגות תוקפנית אצל ילד. אבל גם מה ששצקי עושה הוא מספיק טוב.

מילושבסקי, יש לומר, אינו רואה את היהודים כקדושים מעונים, תמימים וטהורים. הוא אינו מתעלם מהצדדים הפחות מיטיבים בתרבותם ובהתנהלותם כקולקטיב. את עיקר הביקורת החברתית על היהודים ועל ישראל שם מילושבסקי בפי רב צעיר מישראל, יהודי מצד אמו ופולני מצד אביו, שחי ומכהן בלובלין. שצקי נוסע אליו כדי ללמוד ממנו על הרקע התרבותי של הרמזים שהרוצח משלב בזירת הרצח כדי להטעות את המשטרה ואת התקשורת, רמזים שמתייחסים לעלילת הדם המפורסמת של סנדומייז', עלילת דם שמסתבר כי רבים מאמינים כי יש לה בסיס במציאות. כמה מבני שיחו של שצקי אומרים לו ביחס לעלילת הדם ש"בכל אגדה יש גרעין של אמת". מכאן שם הספר.

אולי אני צריך להסביר מדוע חשוב לי שידידיי הלא יהודיים יראו את היהודים כבני אדם, ולא כישויות מיתולוגיות. ניסיוני עם קאוצ'סרפרים אירופים לימדני, שמי שרואה את היהודים כקרבנות חסרי ישע, עולמו מתערער כשהוא מגלה שגם ליהודים יש חולשות אנוש, ואז הוא עלול להתהפך בבת אחת ונהיה שונא ישראל מושבע. זה קרה לי עם שתי קאוצ'סרפריות, אצל אחת מהן אפילו התארחתי ליום אחד. נשארנו בקשר בפייסבוק, ויכולתי לראות את השינוי קורה. לא הייתי רוצה לחוות את זה שוב.

 

אני מתלבט באם להמליץ על הספר. בתור רומאן בלשי, הוא לא ממש עושה את העבודה. אבל מאד הייתי רוצה שיהודים-ישראלים יידעו שיש פולנים כמו שצקי, וכמו מילושבסקי, וכמו האפיפיור יוחנן פאולוס השני, מטובי הידידים שהיו ליהודים במאה העשרים. הייתי רוצה גם שלא-יהודים יכירו טוב יותר את ההיסטוריה של האנטישמיות ואת הדרכים המתוחכמות בהן היא צצה ומופיעה עד עצם היום הזה. זה נראה לי תנאי הכרחי לקיומם של קשרי ידידות כנים בין יהודים לבין בני אומות אחרות. באחרית הדבר כתב מילושבסקי, שהוא רצה לכתוב ספר על העיר סנדומייז', ובחר לשם כך בסוגת הרומאן הבלשי. על הדרך, יצא לו מדריך משתמש ליחסי יהודים-פולנים.

 

גרעין של אמת 

מאת: זיגמונט מילושבסקי

Ziarno prawdy - Zygmunt Miloszewski

בהוצאת פן וידיעות ספרים תרגמה מפולנית: ענת זיידמן, 388 עמודים

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת