11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חושבים טוב

24 שעות - פרק רביעי

24 שעות - פרק רביעי

 

תקציר הפרקים הקודמים

דרור מקבל משימה מבלי שהבין עד כמה היא מסוכנת, במהלכה נרצח רועי חברו הטוב. יש לו 24 שעות לביצוע המשימה ומסתבר שזה ממש לא הרבה זמן...אבל הצלחה במשימה תזכה אותו בסכום כסף הדרוש לו להצלת חיי אביו. הוא מגיע לאילת ומוצא את היעד אליו נדרש להגיע , אך רגע לפני קו הסיום, תסבוכת נוספת... (קישור לפרקים הקודמים: פרק ראשוןפרק שני, פרק שלישי)

 

פרק ד` - חי בסרט...

- "כאן זה מלון הילטון טאבה?..." - שאל אותם דרור בנאיביות

- "כמובן. וגם הכנו לך חדר בהתאם לבקשתך!"

- "אהה... זו כנראה טעות. עדיין לא הזמנתי, באתי לראות את המלון"

- "אז כנראה מישהו כבר הזמין עבורך חדר פנימי, ללא חלונות וללא שירותים. יש מזרן ודלי - זה החדר הכי טוב שלנו!" השיב אחד הגברתנים כשצחקוק מרושע נישא על שפתיו

- "אני בטוח שזו טעות, לא הייתי אמור להתארח כאן..."

- "לא קוראים לך דרור?"

דרור הבין, שהמשחקים האלו לא יובילו אותו לשום מקום והדקות רק הולכות ובורחות לו מבין הידיים...

` אם לא אפעל עכשיו, זה כבר יהיה מאוחר...`.

דרור ניחן בזריזות של שד ויכולת תפקוד מעולה תחת לחץ. בזכות יכולות אלו, הוא נבחר להוביל לא מעט מבצעים במשך שירותו הצבאי והוא ידע שאלו הדברים שהוא הכי זקוק להם עכשיו. לא היו לו יותר מ-10 שניות של חסד, שניה אחת מיותרת והוא יכול לשכוח מהכל...

תמיד אמרו לו שגז פלפל זה בשביל בנות. מזל, שהוא מעולם לא התייחס למה ש "כולם אומרים". הוא היה טיפוס פרקטי, לא החזיק בדברים שידע שלא ישתמש בהם. הגז היה הדבר הכי יקר שהיה ברשותו כעת. רק שימוש באופן מהיר ומדויק, יביא לכך שיהיה יעיל כנגד ארבעה אנשים. הוא היה צריך לייצר לעצמו את ההזדמנות. בשניה הראשונה שזיהה חוסר תשומת לב אצל הגבר הקרוב אליו, בעט דרור אל הקיר בורג קטן שהיה מונח סמוך לרגלו. ארבעתם הפנו בבת אחת מבט מודאג אל עבר כיוון הפגיעה ובאותה שניה ממש, שלף דרור את מיכל הגז הקטן והחל מרסס בזילופים קצרים- 4,3,2,1... כל הארבעה כיסו את עיניהם בכפות ידיהם ופניהם היו מבועתות.

דרור רץ אל עבר דלת הברזל, שהייתה בקצהו השני של החדר, תוך שהוא חומק בינהם ונזהר לא להיתפס. הוא טרק מהר את הדלת אחריו, נעל אותה ודחף ארון מתכת שעמד בסמוך, על מנת לחסום את הדלת.

שמח לגלות, שהוא עדיין בכושר לא רע, החל דרור לבחון את החדר שזה עתה נכנס אליו. זהו חדר בקרה ללא ספק! מחשבים, ציוד אלקטרוני רב ומסכים שונים. מעבר לשולחן הוא זיהה דלת חשמלית ומעליה דולק אור אדום. הוא הבין מה זה אומר (לפחות לפי מאות הסרטים שהוא ראה...).

כיוון שבמהלך שירותו, יצא לדרור לא מעט פעמים לאבטח פעילויות של השב"כ, הוא ידע בדיוק כיצד לפעול עכשיו. אמנם, מעולם לא ביצע זאת בעצמו, אך הזיכרון הצילומי שלו עמד הפעם לצידו. הוא שתל את המכשיר הזעיר במקום הנכון.

`זהו! מבחינתי המשימה הסתיימה. נותר לי רק להתפלל שאין הפתעות נוספות...`.

השעון הראה 15 שניות אחרונות. הוא הביט בציפייה אל עבר הדלת, האור האדום עדיין דלק.

5,6,7,... הוא התחלף לירוק! "עשיתי את זה" , דרור רץ בטירוף אל עבר הדלת...היא נפתחה!

הוא טרק את הדלת מאחוריו בעוצמה, נשען עליה בגבו, מתנשף ותוהה אם הצליח.

"עשית את זה בענק!" נשמע קול מאחוריו, "אתה פשוט מקצוען, אני בטוח שהמורה שלי לקולנוע יתלהב מהמשחק שלך".

רועי ניגש וחיבק את דרור חיבוק חם, "תודה חבר, בזכותך יש לי אחלה סרט!".

"תודה רועי" דרור אמר והמשיך "רק בפעם הבא, אל תהרוג לי את החבר, אפילו שזה רק בסרט..."

 

סוף

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

55 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חושבים טוב אלא אם צויין אחרת