00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

העולם העכשוי

תפילה וחיי יומיום

אני אוהבת תפילה. למרות שקשה לי לפעמים עם המילה "תפילה". כי זה מזכיר לי מילים שמדברים בגלל שזה מנהג (ואז עושים את זה כמה שיותר מהר מבלי לחשוב מה בעצם אומרים), או בגלל שצריך לעשות ככה וככה כדי שיהיה לנו מזל, או מגן. או בגלל שמקווים להתגשמות משאלותנו ושאיפותנו.
תפילה זה - לדבר עם אלהים. הוא אבא שלי, אז למה לא לדבר איתו כמו שמדברים עם אבא? עם הכבוד שמגיע לאבא, אבל גם בצורה קרובה "ואינטימית", כמו שמדברים עם אבא במצב האידיאלי.
להודות לו, לספר לו כמה שאוהבים אותו, לבקש סליחה, אבל גם אפשר לספר על מה שעובר עלנו, על קשיים ופחדים - ולבקש  עזרה והדרכה. והוא יעשה ויקיים את זה.
לשיחה שייך גם שמקשיבים. כך שחלק גדול מן התפילה זה להקשיב למה שאלהים אומר. 
ולפעמים אין אפילו צורך לשיחה במילים. כאשר אנחנו אוהבים, אנחנו כבר שמחים על זה שאנחנו ביחד עם מי שאנחנו אוהבים, ולא תמיד מרגישים צורך לדבר כל הזמן. יש קשר שקט בינינו. וכך זה גם יכול להיות עם אלהים. אפשר להגיע ליחס כזה עמוק שלא נצתרך לדבר איתו כל הזמן, אלה רק לשמח בזה שהוא קרוב, שאנחנו איתו והוא איתנו. 
אני חושבת שאפשר להגיע למצב כזה, שכל חיי היומיום הם תפילה אחת גדולה. עלינו להעמיק את הקשר עם אלהים ,להיות ערניים ומקשיבים ופתוחים אליו יותר ויותר, ולעשות כל מה שאנחנו צריכים לעשות מכל הלב ובאהבה לאלהים. 
לפעמים זה לא קל - מתחילים להיות שקועים בכל מיני עסוקים ומאבדים את המטרה, או ה"אני" מפריע בדרך...אבל אם מתגברים וממשיכים מגיעים בסופו של דבר למשהו הרבה יותר נפלא מי מה שאנחנו יכולים לדמיין - לחיים בעצמם.


                                     

 


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלוחמת האחת אלא אם צויין אחרת