00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Smile, It´s Raining

הכל התחיל מנשיקה - פרטים + פרולוג

הפאנפיק הראשון שהחלטתי לשכתב הוא "הכל התחיל מנשיקה". מכיוון שלא אוכל לפרסם ביום ראשון אני מפרסמת עכשיו.

 

לכל אלו שקראו את הפאנפיק בעבר:

* כשהתחלתי לכתוב את הפאנפיק קיבלתי הערות על כך שדראקו ובלייז זהים. כשערכתי את הפאנפיק קבעתי מה יהיה האופי של כל אחד וכעת בלייז הוא אדם בפני עצמו ולא שכפול של דראקו. 

* הפרקים עברו שינויים גדולים, אז תקראו מההתחלה.

 

אינדקס / לפרק הבא

 

ועתה, למטרה לשמה התאספנו כאן היום:

 

פרטים

שם: הכול התחיל מנשיקה

ז`אנר: הומור, רומנטיקה

שיפ: ג`יני/בלייז, ג'יני/OC, הרמיוני/דראקו

תקופה: השנה חמישית של ג`יני בהוגוורסט.

דירוג: R (יש פרקים בהם יש NC-17, אבל ניתן לדלג על קטעי הסקס. אני צובעת אותם באדום)

טיזר: הכול מתחיל בנשיקה תמימה אחת. ובכן, תמימה ככל שיכולה להיות נשיקה עם בלייז זאביני. היא לא נועדה לקרות ולא הייתה מתרחשת כלל, אלמלא משחק אמת או חובה ומישל סורין אחת.

הערות:

  • מצאתי את העובדה שבכל בית יש בכל שכבה חמישה תלמידים מכל מין מוזרה ולא הגיונית, הרי כמות המכשפות והקוסמים כלל לא קטנה ויש רק שלושה בתי ספר + אחד שהוספתי (לפחות שלושה שידועים לנו). לכן החלטתי לעשות יותר תלמידים.
  • הסיפור מסופר מנק' מבטה של ג'יני (בגוף ראשון) ומנק' מבט כללית (בגוף שלישי) לסירוגין. נק' המבט הכללית משמשת לתיאור אירועים בהם ג'יני לא נוכחת.

ויתור זכויות: הארי פוטר לא שייך לי, וכל הזכויות על הדמויות, המקומות והאירועים מספרי הארי פוטר שייכות לג`יי. קיי. רולינג. כל הדמויות, המקומות והאירועים שאינם מתוך הספר מקוריים ונוצרו על ידי דמיוני השופע.

 

פרולוג

זה היה עוד יום רגיל בחייה של ג`יני וויזלי. או לפחות כך הוא התחיל.

 

בבוקר שינוי צורה וטיפול בחיות פרא, לאחר מכן לחשים ושיקויים, אז שעתיים שינה (השיעור המרדים של בינס) ולבסוף תורת הצמחים. בסוף היום מישל, אורלי, איימי וקטרינה - שותפותיי לחדר - החליטו לארגן מסיבת פיג'מות עם רוקסן. אין לי מושג איך אבל מישל הצליחה להשיג שני בקבוקי וויסקי אש. בטח פלרטטה עם מישהו מהשנה השביעית.

"מה דעתכן על אמת או חובה?" הציעה רוקסן.

לרוקסן היה שיער אדמוני מתולתל וסמיך ועיניים ירוקות-אפורות קרות אשר גרמו לי להירתע כל אימת שמבטה ננעץ בי. מעולם לא הסתדרנו. מסיבה לא ידועה כלשהי, רוקסן לא סבלה אותי. היא הייתה אדישה וקרירה כלפי רוב האנשים, אך בכל הנוגע אליי תמיד ליווה את מבטה בוז ורגש נוסף שלא יכולתי לזהות. לרוב היא התעלמה ממני והתייחסה אליי כאל אוויר, כאילו לא הייתי קיימת כלל.  בלבי הודתי על כך, על אף שגערתי בעצמי על פחדנותי.

היא ומאלפוי יוכלו להסתדר מצוין, חשבתי לעצמי במרמור.

"זה לא ילדותי כבר?" שאלה קטרינה. חלקנו מבט. ידעתי שקטרינה לא חושבת כך, אלא כמוני, יותר פוחדת ממה שהן עלולות לגרום לה לעשות. הבנות מסוגלות להיות מרושעות לפעמים. מרושעות ביותר.

"לא, זה לא. תשתחררי, תהי קצת פחות כבדה", אמרה איימי. די מפתיע בהתחשב בעובדה שאיימי הייתה המתבודדת, זאת שכמעט ולא מדברת ושדחתה את רוב הניסיונות שלי, של קטרינה ושל מישל להתחבר. אם איימי התיידדה עם אנשים אחרים, לא הבחנתי בכך. היא לא הייתה לבד כי לא רצו בחברתה, אלא כי היא לא רצתה זאת. לפחות כך היה בהתחלה. הריחוק שלה, בשילוב עם השיער השחור והעיניים הכהות הקנה לה שם של מוזרה ומתבודדת, ולאחר שכמה בחורים שהיו מבוגרים מאיתנו בשנתיים ניסו למתוח אותה וסיימו במרפאה, אף מסוכנת. אפילו הסלית'רינים חשבו פעמיים לפני שהתעסקו איתה.

כולנו התיישבנו במעגל מסביב לבקבוק פלסטיק ואורלי סובבה את הבקבוק. פקק הבקבוק הצביע על מישל והצד השני עליי. לעזאזל. "אני שואלת!" הכריזה מישל, מחייכת בצורה מבשרת צרות. "אמת או חובה?"

"אמת" בחרתי. חובה עדיף לשמור לקטרינה או לאיימי - למרות שלא היה לי מושג אילו חובות איימי יכולה לתת, הן לא יכולות להיות גרועות באותה מידה כמו אלו של מישל או רוקסן.

"נו באמת, מה את בת חמש? תבחרי חובה!" אמרה רוקסן בזעף.

"בסדר, בסדר, חובה. מרוצות?" אמרתי, מקווה שאיני עומדת להתחרט על כך.

"בואו נראה. עלייך..." מישל דיברה באיטיות מכוונת, "לנשק את בלייז זאביני!"

 

                                                         

                                                                                          

 

אינדקס / לפרק הבא 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Two in the rain אלא אם צויין אחרת