33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

שערים וסיפורים, מסכות ומחבואים

 

 

 

.

צל הערביים ירד. איבן תכדלו, יצא מביתו באחד מאותם ערבי קיץ דחוסים בהבל וחום כבד. קיווה להתאוורר לאורך החידקל.

חיכה  למשב חולף של  אחת מרוחות השרקייה שרצות על המים ואוספות במרוצן נגיעות קרירות.

אולי כך יתקרר מעט גופו שהלך וכמו נסדק מהחום הגדול.

אגלים גדולים של זיעה טפטפו ממצחו הרחב וטשטשו את ראייתו. זרועותיו היטלטלו כענבלי פעמוני הכנסיות ביום ראשון, מצד לצד,  לצדי גופו - כבדים  ונוקשים.

הייאוש זחל ועלה כאותה זיקית שהבחין בה הבוקר נכנסת לביתו דרך חלון מטבחו. הביט בה וישב.

שקט כבד ומחניק סביב. רמיסת רגליו את אבני גדת הנהר שברה את דממת החום.

כשלפתע קלט נצנוץ ירקרק קורץ לו על הגדה שלפניו.

"הנה, הגיע הזמן בו דעתי נטרפת במטרפה" חשב.

עשה עוד צעדים. התכופף, ניער את ידו  הכבדה והושיט אותה אל האבן הירוקה, המנצנצת. פרס אצבעותיו והן וקלטו את האבן אל ביניהן.

"זו אמת" שח אליה ואמר.

זו, קיררה מיד את ידו, ממנה רץ הקור אל כל חלקי גופו ומשם באחת קפאה אותו

לניצב.

 

 

 

כשאתה מסתובב ברחובות עיר כמו ירושלים ונתקל בשערים לרוב אתה קולט כמה סיפורים מתחבאים שם שעוד לא כתבת....כמה דומים השערים למסכות שמסתירות או בונות נוף חדש בחזיתות....

כמו הסיפור של איבן תכדלו, ההוא מהחידקל, בן דודו של ההם מאחורי השער או הסורג הזה............

 

נגיד, סיפורה של שרה-לאה, שהייתה סורקת שערה ליד החלון וזה היה מתעופף לו ברוח וזוהר כחיטה מכורמלת של ימי חג שבועות עד שעמדה מתחת לחופתה לאחר שעברה תחת ידה של הגלחת....

 

או אולי סיפורה של מאדם מרקידה, שאהבה מאוד לחולל על גג ביתה וכשלא הצליח בעלה לעצור בעדה

מיהר ובנה גג רעפים מחודד בראש הגבעה.....

או אולי בונה שער זה, שביתו עמד בפינת הרחוב, וחש כמו אותו הילד שהושם בפינת הכתה עד שנקעה נפשו מתחושה קשה זו ובנה במו ידיו שער נוכח גאה וניצב..... ומאותו רגע שהשער עמד, גם גבו זיקף והתיישר באחת....

 

עוד לא סופר סיפורה המודחק של משפחת אתמולינו, שהיתה רבת נכסים אך עסקה רוב ימיה בהסתרת סוד המשפחה ולא נהנתה מהונה

הנאה שלמה אלא רק כיסתה וכיסתה......

 

איך לא נזכיר פה, אם גם במילה או שתים את סיפור אהבתם של הזוג חיבה שלא הספקתי עוד לכתוב. איך אהב מר חיבה את אהובתו, כיצד חיזר אחריה בעדינות ובהתמדה עד שזכה ובנה לה בית נישא ובכל אבן ופיסת ברזל השקיע אהבה לרוב בכדי שזוגתו תדע - כמה אוהב הוא אותה.

ואיך חיו להם הזוג ימים רבים ובכל יום דאג הוא, להביא לה זרי ורדים ריחניים והיא דאגה להניחם בוזה יפה במרכז שולחן המשפחה...

 

 

חייבת כאן להתחיל את סיפורו של לאון, החתול עז הנפש שיצא לחפש את מלך החיות והביאו לירושלים לאחת השכונות היותר מכובדות

והציב אותו בכניסה לביתו כשומר נצחי של משפחתו. ומידי בוקר היה יוצא לארח למלך חברה שלא יחוש בודד או נזנח .

חלילה!.

 

כך, יכולתי להמשיך עוד ועוד, כי שערים וסורגים לה רבים

לעיר שעל ההרים.

וידוע הוא כי שער או סורג שומרים בעיקר על סיפור,

שלא ילך לאיבוד או ייגנב, רחמנא ליצלן.

 

חג פורים שמח, חברים!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

29 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת