00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ארץ חמדת אבות

קוד חופשי

SOUND OF MUSIC

ביום שישי ה-4 בפברואר התקיים  בקאמרי חינגת שירה בציבור המיועדת לחרשים. מדובר בהתכנסות החמישית של "שירת האדם", הפונה לקהל של כבדי שמיעה במטרה לאפשר להם לזייף בציבור בלי להתפדח.
החלטתי להביא  את רשמיו  של  צלף כבד שמיעה שלקח חלק מהחוויה והצטרף לשירה יחד  עם  שומעים  וחרשים כאחד.

 שירת האדם - האירוע שהצליח יותר מידי ?  Treble

טוב הסיפור שלי, הגעתי עם אשתי ב- 10:30 בערך (באשמתי) , כבר מהתחלה ראיתי שאני ממש לא מכיר הרבה אנשים, רובם היו שומעים, וכך גם אמרה לי אשתי שיודעת להבדיל בין דיבור של לקויי שמיעה לשומעים, לי אישית זה די מפריע כי במפגשים הקודמים באו הרבה כבדי שמיעה שאני זוכר מילדות והם לא מעורבים חברתית בפעולות של בקול ובאוזנים, אבל רוצים פעם בשנה להפגש עם כולם...

מה שעוד הפריע לי שבמפגשים הקודמים היו תצוגות שקשורות לליקוי שמיעה כמו אמנים חרשים, או אבזרי עזר, השנה לא היה את זה, מישהו חירש סיפר לי שרצה להציג משהו שקשור לכבדי שמיעה, אז בקשו מימנו 1000 ש"ח דמי חסות..., אני סבור שלפחות בשנים שעברו היה לשירת אדם אופי של מעין יריד ללקויי שמיעה, והיות וזה אירוע התנדבותי ולא מסחרי אז לפחות בענינים שקשורים ללקויי שמיעה (במיוחד אם המציגים המעונינים הם לקויי שמיעה) יש מקום להקל בעניין דמי חסות...

לקחתי מכשירי FM בשבילי, אני חושב שלקחתי ב- 10:45 בערך, יכול להיות שנגמר ולא היה  אם זה כך זה משהו שלא צריך להיות, צריך להיות מספיק אביזרי עזר לכל הבאים (במיוחד שכנראה לא באו הרבה לקויי שמיעה אסביר להלן כיצד זה הגיע לידי כך).

טוב, עליתי ב- 10:50 עם אשתי לאולם, לא היו מקומות באולם אז עליתי ליציע בקומה הראשונה וישבתי בשורות האחוריות במרכז, ראיתי יפה את מה שהולך על הבימה למרות המרחק.

גם אמצעי התצוגה השתפרו מבחינה טכנית, כלומר הם הראו את הכתוביות בצורה ברורה יותר  על המסך לעומת הפעמים הקודמות. באותה עת אפשר היה לראות ביחד על אותו המסך את המנחה או את לי דן המתרגמת לשפת סימנים)

סבורני שצריך בעתיד לשקול עדיפות לללקויי שמיעה לשמירת מקומות יותר בחזית האולם כי גם עם כל אמצעי עזר זה לא 100%, וגם לא 90%.

ה- FM שהיה לי פעל בצורה סבירה אם כי לא הכל שמעתי עד הסוף, לפעמים היה נתק מרגיז בקול לחצי שנייה , אבל לא לעיתים קרובות מידי, כמובן הייתי צריך לשמור שהוא יהיה בקו ראייה עם הבימה (בגלל שזה FM אינפרא אדום) כלומר שזה יהיה על החולצה סמוך לצואר כדי שזה יעבוד...

בכלל לי היתה פריוילגיה: כלומר היתה לי אישה שומעת ליד שיכלה להצביע על המקום בשורה אם איבדתי את המילים שהמנחה שרה (אבל זה לא קרה יותר מידי פעמים)...

אישית הצלחתי לקרוא את השירון בתאורה שהיתה איפוא שישבתי, אבל זה לא היה כל כך קל, בין השאר בגלל שהשירון היה מאוייר גרפית יפה אבל ברקע חום צהבהב, (במיוחד כאשר האותיות הלבנות קבלו גוון צהבהב בגלל התאורה והיה קשה להבדיל בינן ובין הרקע) כדאי שבשירונים הבאים תהיה חלוקה גם של שירונים פשוטים בצבע שחור על רקע לבן או להיפך, כמובן באותיות גדולות יותר...

אישית אהבתי מאוד את שירי נעמי שמר, השיר היחידי שאני מזהה את המנגינה שלו אם משמיעים אותו לידי זה ירושליים של זהב, במלחמת ששת ימים הייתי ילד קטן וזה השיר שמחבר אותי עם התקופה הזאת.

שירי נעמי שמר וגם עוזי חיטמן שאליו התודעתי רק בשירון הזה הן מעין שירי תפילה כאלו, שירי נשמה, וזה צורת שירה איכותית אחרת שאותה אני אוהב, אלא מה הם לא שירים קצביים, ובצורה זאת הבלון המפורסם כמעט לא יעיל בזיהוי הקצב על הבימה ( אבל אז התנועות של לי דן מקבלות חן)...

המנחה כדי לעורר את הקהל שילבה לפעמים שירים שלא היו היו ברפוטאר, כנראה בגלל חוסר מודעות לבעיות לקויי שמיעה, התגובה של התמלילנית לשנויים בשירים היתה סבירה, והאמת זה גם עורר את הקהל שמכיר את השירים הללו (כלומר השומעים).

בסיום הערב הציע אחיה קמארה ( יו"ר בקול - ארגון לכבדי שמיעה ומתחרשים)במין הלצה , לקיים את האירוע בפארק הירקון בשנה הבאה (גם איצטדיון יד אליהו הוא טוב).

ההלצה הזאת מצביעה על כך שהיחצנות והפרסום והנושאים של האירוע היו מוצלחים יותר מדי כלומר נבחרו שירים של משוררים לאומיים שנפטרו רק השנה, ואני מתרשם שהזמרת עינת שרוף הינה זמרת פופולארית אצל השומעים, אז הרבה שומעים קנו כרטיסים ואילו לקויי שמיעה התרגלו לכך מהמופעים הקודמים שתמיד יש כרטיסים ואף פעם האולם לא מתמלא עד הסוף, וכתוצאה מכך לא היו כרטיסים לכולם..., והתוצאה התבטא מבחינה פרדוקסלית שחרשים ולקויי שמיעה היו המיעוט.

בעצם גם אפי לנדאו (יוזם הרעיון) חש בשוני הזה של הרכב הקהל לעומת הפעמים הקודמות, הוא יזם מעין סקר ציבורי על המקום שביקש ממי שלא שומע, או אפילו לא שומע קצת להרים את הידים, לפי מה שראיתי מהיציע, רק שליש בערך מהקהל הרים את הידיים...
נכון רק השומעים יכולים להעריך את האיכות המוסיקלית של אירוע כזה לעומת אירועים מקבילים אצל השומעים, אבל אין סיבה ההצלחה של אירועים כאלו לא תחזור על עצמה, ותמשוך את הציבור הרחב גם בעתיד סימן קריאה אז זה מציב שאלה עקרונית לגבי אופי אירוע של שירת האדם בעתיד:

לאיזה ציבור האירוע שירת האדם מיועד בעצם סימן שאלה 

 Treble  במיוחד ללקויי שמיעה שקשה להם להשתלב באירועי שירה של הציבור השומע הרגיל...


Trebleאו ערב מודעות לבעיות של ציבור לקויי שמיעה לכל השומעים (שאז ללקויי שמיעה יש אפשרות נגישות מכובדת ותו לא).







הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Tali1912 אלא אם צויין אחרת