00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

באמריקה

הגשם יורד על כולם...

 

לאחר בצורת קשה נפתחו סוף סוף שערי שמיים, ובמשך שלושה ימים לא פסק לרדת גשם על עיר המלאכים המים שטפו את הכבישים מילאו את הנחלים והציפו את תעלות הניקוז, שלא ערוכות לכמויות כאלה של מים. שעת ערב, אני מציץ מחלון המשרד לכיוון הרחוב, בודק עם יש הפוגה בגשם,  ומגלה שהשמיים עדיין מכוסים בענני גשם כבדים ושחורים והמימטרים בעיצומם.. 



החשיכה החלה יורדת על העיר כאשר נכנסתי לאוטו  ויצאתי מהחניון, נוהג באיטיות בכביש האספלט הרטוב בדרכי הביתה. מהעבר השני של הכביש אני רואה את הקבצנים מתגודדים בפינת הרחוב מול חומה מטה ליפול, וחושב לעצמי איך הם הולכים לישון בלילה, עם כל הגשם הזה.. בא לי לצעוק להם ככה באמצע העיר, שיסתכלו עלי, שיבינו שאכפת לי מהם!



אין לי כוח להשתתף בקרבות מיותרים , אני אדם שבע ניצחונות וגם אחד שנחל מפלות לא אחת. ועכשיו אני כבר מדבר לעצמי בקול רם.. מסתכל אל העוברים והשבים, תוך כדי נסיעה וכבר לא אכפת לי שאני צועק בכל העיר. מה כבר יכול לקרות שהם יסתכלו עלי, מכולם רק עלי..הגשם הזה יכול להמשיך לרדת מבחינתי ללא הפסקה, שבוע.. לפחות ישטוף את כל הליכלוך שהצטבר בעיר הגדולה השחוקה והעייפה, כזאת שפוחדת מעצמה.. ועם רדת החשיכה רק רוצה לישון לעצום עיניים ולא לראות את אותם חסרי הבית, וגם לא לזכור שהם קיימים בכלל...



אפלה על הכביש ואני שואל את עצמי, מה הפתרון לבעיה הזאת.. אבל מגיע למסקנה שלאף אין תשובה, כמה צעקות שלא עשיתי בעיר, רציתי שייסתכלו על מה שאני עושה, אבל וכלום לא עזר, רד כבר גשם תשטוף את העיר שלא יראו אותם.. אני עייף כמו העיר ורוצה לישון..



יש קרוב לשמונים אלף הומלסים שגרים ברחובות לוס אנג`לס, הם ממלאים את הפארקים והשטחים הפתוחים, תעלות הניקוז... וכל מקום שיכול לשמור אותם יבשים בלילות הקרים. על פניהם חולפים אנשים, נוהגים במכוניות פאר, לא רואים אותם, כמו היו שקופים.., קבצנים בפינה, להם הגשם , מקשה על החיים... אני חושב על אותם חסרי הבית שישנים ברחובות, אנשים כמוני וכמוכם, שגם להם היו חיים ומשפחות שאהבו ודאגו להם לפני שהגיעו לרחוב, ולרובם סיפורים עצובים.קורעי לב.. את הרשומה הזאת אני רוצה להקדיש לאותם הומלסים, בתקווה שחלק גדול מהם יזכה לקבל את העזרה הנחוצה, ויוכלו להרים את עצמם למעלה חזרה לחברה, בדרך לשיקום,.. 



 ואני מאחל להם מכל הלב למצוא בית וקורת גג בכדי לחיות בכבוד וביטחה.



 

"גשם"

מילים ולחן: מאיר בנאי


ביצוע פסנתר נדיר ומרגש במיוחד מהאולפן הפתוח של מלחמת המפרץ, שנת 1991

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

88 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל באמריקה אלא אם צויין אחרת