1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

מה אני רוצה ממנו?

מה אני רוצה ממנו?
לפני כשבועיים הופתעתי (קצת) לגלות בתפוז קידום לרשומה הראשונה בבלוג חדש במילים הבאות:
 
"יוליאן מגיע לתפוז!
בלוגר הרכילות הלוהט, יוליאן לוינסון, בבלוג חדש עם מיטב הסיפורים החמים של תעשיית הבידור והסלבס המקומית. ובשביל הסיפתח, תגובה חמה מאייל גולן. יהיה דיסקו!"
 
כמובן שלא שמעתי על יוליאן לוינסון קודם לכן, אבל המילים "בלוגר הרכילות הלוהט"  הזכירו לי את עומרי חיון – בלוגר רכילות "לוהט" שקיבל מתפוז הרבה פינוקים כמו עיצוב אישי לבלוג שלו וקידום לכל רשומה (או כמעט לכל רשומה). הלשונות הרעות (או גורמים יודעי דבר?) טענו שהוא בעצם לא בלוגר כמו כולנו אלא מקבל משכורת מתפוז (כך שהוא בעצם "כתב הרכילות" של תפוז).
 
עומרי חיון הוסיף הרבה עניין לבלוגיה... הוא כיכב רבות בפורום הבלוגיה שם זכה להרבה שנאה ו/או קנאה. שרשורים שלמים נכתבו בעדו או נגדו (עם הטיה לכיוון הנגד לדעתי).
למי שלא השתתף בחגיגה – הנה שרשור לדוגמא.
 
בשלב מסוים עומרי קיבל פרס מתפוז – אני מניח שעל פופולאריות הבלוג שלו. אני זוכר היטב שבטקס הענקת הפרסים עומרי אמר שלמרות שהוא יודע שרבים לא רוצים אותו בתפוז, הוא שם "והוא שם כדי להישאר".
שבועות ספורים אחר כך הוא עזב את תפוז וישקוט פורום הבלוגיה כמה שנים.
 
אני זוכר פעם אחת שאישית התרגזתי מאוד על הבלוג שלו כשהוא פרסם סרטון בו רואים את מיכל אמדורסקי מאבדת את החלק התחתון של בגד הים וזכה לעשרות אלפי צפיות ביום אחד, בעוד שאני פרסמתי רשומה באותו יום וכמעט לא זכיתי לצפיות כי אפילו הודעות למנויים שלי לא נשלחו. זה לא שהוא היה אשם בכך שלא נשלחו הודעות (או אולי בעצם קצת כן - כי הסיבה הייתה העומס על שרתי תפוז שנגרם לא מעט "בזכות" הרשומה שלו), אבל הרגשתי מאוד מתוסכל כי ללא ספק השקעתי ברשומה שלי הרבה יותר ממה שהוא השקיע (?) ברשומה שלו אבל במבחן התוצאה הוא הצליח קצת יותר.
 
בכל מקרה ברור שהבלוג של עומרי חיון היה מאוד פופולארי וצבר מיליוני כניסות בתקופה קצרה – מספר שלי אין סיכוי להגיע אליו גם אם אתמיד בכתיבה בבלוג עוד שנים ארוכות.
למרות שלא התעניינתי בחומר עליו הוא כתב ולמרות שלא רציתי מעולם להיות בלוגר רכילות, ביני לבין עצמי יכולתי להודות שאני קצת מקנא בפופולאריות שלו.
 
כשראיתי את הבלוג החדש  (שאגב שמו - "מחיר התהילה" – מזכיר קצת את שם הבלוג של עומרי חיון - "בדרך לתהילה"), חשבתי לכתוב רשומה לעגנית עליו בכותרת "היום בו נפתרו כל צרות תפוז". התכוונתי לספר איך אתר תפוז הלך והדרדר עד שבצעד גאוני הם גייסו את הכוכב העולה שיציל את האתר.
 
בינתיים התפרסם בפורום הבלוגיה שרשור על הבלוג החדש שהזכיר לי את הימים הטובים ההם.
בשרשור שהביע ביקורת על קידום הרשומה שלו כתבה מיטל בין היתר – " איך את היית מרגישה אם מישהו היה מבקר את התכנים שלך או את קידומם באופן הזה?"
נאלצתי להודות שזה אכן לא לעניין לבקר בלוגר חדש שזכה לקידום רק בגלל הנושא עליו הוא כותב.
 
בינתיים התפרסמו ארבע רשומות בבלוג של יוליאן לוינסון. באופן לא מפתיע כולן קיבלו את "בחירת העורך".
כמות הכניסות לארבע הרשומות היא מעל 1,400 – כלומר מעל 350 כניסות לרשומה. לא מספר היסטרי אבל גבוה יחסית (לרשומות שלי).
אני מניח שלבלוג הזה צפוי עתיד מזהיר (אלא אם יוליאן יפסיק לכתוב בו בטרם עת).
 
ניסיתי להבין למה אני בעצם חש צורך להתייחס לבלוג הזה. הדבר הנכון יהיה פשוט להתעלם ממנו.
אבל הגעתי למסקנה שיש לי תשובה לשאלה של מיטל: קידומים הרבה פעמים מושכים אש. לא פעם בלוגרים קוראים רשומה שזכתה לקידום ותוהים מה יש בה שאין ברשומה שלהם.
לא צריך להתפלא אם בלוגר שמוצג כ"לוהט" ושכל רשומה שלו תזכה לקידום אוטומטי ימשוך תשומת לב – לא רק חיובית. אני למשל מרגיש בלוגר די קפוא לעומתו.
 
 
והרשומה המומלצת – איך היה נראה פרק של הסדרה CSI במשטרת ישראל - בבלוג של tal902
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

93 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת