00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רשימות לא חשובות על קולנוע

#63 סלים דאו באוונטי פופולו

יש שחקנים שאני אוהב יותר בארץ ישראל אבל אין הופעה קולנועית יותר טובה מהתפקיד של סלים דאו באוונטי פופולו. הסרט, שמספר על שני חיילים מצרים בתום מלחמת ששת הימים שמחפשים את דרכם למצרים נשכח בשיח הציבורי בגלל שהוא תקוע בתקופת היובש של הקולנוע הישראלי - שנות ה80. ולאנשים בחלוקה גסה, יש את הקולנוע של שנות ה60 וה70, וכל מה שקרה משנות האלפיים והלאה. יש כמה חסידים של הסרטים של אסי דיין משנות ה90, אבל בכלליות לרוב הציבור השנים האלה בקולנוע לא ממש קיימות. וזה חבל כי מכל הסרטים הישראלים שראיתי אוונטי פופולו ( למרות סוף פחות טוב) הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר. 

הסרט הוא כמו גירסא מלחמתית של סרטי פליני - שני דמויות עוברות בין סצינה לסצינה ונפגשות עם דמויות מוזרות. סלים דאו ( המוכר גם כאבא של הדמות הראשית בעבודה ערבית) וחברו הם שתי הדמויות כאשר הדמות של דאו היא המעניינת בהרבה, גם אם לא הראשית. במונולוג שלו הוא מתאר כיצד כתור שחקן תיאטרון הוא היה צריך לשחק את הסוחר מונציה וכיצד אנשי התיאטרון התנכלו לו והמונולוג מעלה תהיות ומרתק. וכאשר הוא נפגש עם חיילים ומקריא להם את המונולוג של הסוחר, הם עונים לו שהוא התבלבל. כמו מיטב הדמויות הקולנועיות, גם דמותו היא סוג של אאוטסיידר ניצחי שלא מוצא את מקומו אך תמיד מקווה לטוב של כולם. 

והוא גם מאוד מצחיק. רוב הזמן הדמויות שלנו נתפסות כביזאריות לחלוטין בפני האנשים שהם פוגשים וסלים לחלוטין מראה את האספקט המוזר של הדמות וההתנהגות הלא ממש הגיונית שלה והולך עם זה עד הסוף. הדרכים שבה הוא זז, הניסיונות שלו לדבר, איך שהוא מביט על הסביבה : גם בדברים הקטנים הוא מראה שהוא יודע להצחיק ולא רק להצחיק אלא ליצור דמות ייחודית ומעניינת בטח שבנוף הישראלי אבל גם בקולנוע בכלל. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NeverMinds אלא אם צויין אחרת