00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המאור הקטן

חוק וסדר בחלל החיצון

16/02/2014

שיטוט קצר באינטרנט מגלה שפע סוכנויות המוכרות קרקעות על הירח, ואפילו על גרמי שמיים אחרים, שרגל אדם טרם דרכה בהם. תמורת פחות מ-10$ גם אתם יכולים להיות בעליו הגאים של דונם מאדמת הירח באזור נחשק, בעל נוף יפה, ולקוות שהנכדים או הנינים שלכם יזכו יום אחד לבקר בנכס, ואפילו להפיק ממנו רווחים. אלא שלתקווה להפקת רווחים, או להכרה רשמית בבעלותכם על אדמה בירח, אין תוקף משפטי, על פי אמנות החלל הבין-לאומיות. "האמנות אומרות שלא ניתן לנכס את החלל או גוף שמימי מסויים למדינה מסויימת, על דרך של טענת ריבונות על ידי שימוש או כיבוש של שטח מסויים, זה כולל את הירח, או בכל דרך אחרת. כלומר אין דרך חוקית כיום לרכוש בעלות על סביבת החלל, כולל על שטח הירח", מסבירה עו"ד נטע פלקוביץ', היועצת המשפטית של חברת הלוויינים ההולנדית "אייזיס" (ISIS), והחברה הישראלית הראשונה בארגון הבין-לאומי של משפטני חלל.

 

לא פחות מחמש אמנות בין-לאומיות מסדירות את ענייני החלל, הראשונה שבהן נחתמה כבר באלף תשע-מאות ששים ושבע, שנתיים לפני שניל ארמסטרונג היה לאדם הראשון המניח את כף רגלו על גרם שמימי שאינו כדור הארץ. האמנות לא רק אוסרות על רכישת קרקע בחלל, אלא גם על רכישת החלל עצמו. לפני כמעט ארבעים שנה חתמו כמה מדינות משווניות על אמנת בוגוטה, התובעת ריבונות על מסלול הטיסה של לווייני תקשורת, כ-36,000 ק"מ מעל הקו המשווה. בסופו של דבר הן זנחו את הדרישה, שאינה עולה בקנה אחד עם אמנות החלל.

מכרה זהב בשמיים

לפני כשנתיים הוקמה בארצות הברית חברת Planetary Resources  , "משאבים פלנטריים", המפתחת שיטות לכריית מחצבים יקרים באסטרואידים. מדענים מעריכים כי בסלעי החלל הגדולים אפשר למצוא מתכות נדירות כמו פלטינה, קובלט, טונגסטן, זהב ועוד – האוזלות והולכות בכדור הארץ, אך נחוצות מאוד לתעשיית  הטכנולוגיה המתקדמת. החברה מפתחת כמה תכניות להנחית חלליות ורובוטים על אסטרואידים, לכרות את המחצבים ושלגרם חזרה אל כדור הארץ. יש אפילו תכנית שאפתנית להסיט אסטרואיד למסלול סביב הירח, כדי שיהיה זמין באזורנו. הטכנולוגיות האלה עדיין רחוקות מיישום, וייקח עוד שנים עד שתהיה להן כדאיות כלכלית, אך השאלה המשפטית כבר עומדת על כנה. אם אסור לאיש להכריז בעלות על שטח בחלל, האם מותר לנצל את משאביו? "ייתכן שמותר לנצל משאבי טבע ללא טענת בעלות", אומרת פלקוביץ'. "מדינות צפויות ליצור הסדרים לגבי כריית משאבי טבע בחלל, כאשר ההתקדמות הטכנולוגית תאפשר זאת. ברגע שבאמת יווצרו הסדרים מחייבים, בקונצנזוס מלא, זה יהיה  חוקי לגמרי".

בסוף הביטוח משלם

בעוד שאלת הבעלות על שטחים והזכויות הכלכליות בחלל הן עדיין שאלות תיאורטיות בעיקרן, סוגיה אחרת כבר מעסיקה משפטנים על כדור הארץ – דיני נזיקין בחלל. ב-1970  התרסק לוויין סובייטי בקנדה. לא היו נפגעים או נזקים לרכוש, אבל הדלק הגרעיני שלו גרם לזיהום סביבתי. ברה"מ אמנם לא הודתה באחריות לתאונה, אבל שילמה מחצית מעלויות הטיהור. גם בשנים האחרונות היינו עדים לכמה וכמה התרסקויות של לוויינים אל כדור הארץ, וזו רק שאלה של זמן עד שאחד מהם יגרום נזק שלל ממש. "אמנת הנזיקין, המסדירה נזק שנגרם ע"י עצמי חלל קובעת שני משטרי נזיקין", אומרת פלקוביץ. "הראשון הוא המקרה של עצם חלל הפוגע באדם או רכוש על פני כדוה"א, או במרחב האווירי, ובמקרה הזה מדובר באחריות מוחלטת". כלומר – בעל הלוויין הוא הנושא באחריות. המצב מסובך יותר כאשר התאונה מתרחשת בחלל עצמו. בעידן שבו המסלול סביב כדור הארץ גדוש בלוויינים ובעיקר בפסולת חלל רבה, תאונות הן כמעט בלתי נמנעות. אבל כשיש שני כלי רכב, בלי חוקים ברורים של זכות קדימה, קשה מאוד לקבוע מי אשם בתאונה. לפני כמה שנים התנגש שבר של לווין סובייטי ישן בלוויין תקשורת פעיל. חברת התקשורת האשימה את הרוסים באחריות, אך אלה טענו כי אין להם שליטה על שבר הלוויין וכי דווקא חברת התקשורת היתה יכולה להסיט את הלוויין מעט ולמנוע את התאונה.  בסופו של דבר, העניין הוסדר בלי הליך משפטי, וממש כמו בתאונות רכב על הקרקע, מי שנשא בעלות היתה חברת הביטוח. "במקרה של התנגשות בין עצמים מעשה ידי אדם בחלל, נדרשת הוכחת אשמה", מסבירה פלקוביץ'. "בגלל שאין הגדרה באמנות לאשמה בחלל, ובגלל שהמקרים האלה מאוד נדירים, הנושא עדיין לא הגיע לבית משפט בין לאומי בהאג, או כל טריבונל אחר, והמקרים של נזק בעבר נפתרו בהליכים דיפלומטיים בין מדינות".

השמיים הם הגבול

חמש אמנות החלל אמנם מסדירות כמה עניינים עיקריים, אבל הן עדיין רחוקות מאוד מהענקת בסיס חוקי של ממש לסוגיות משפטיות בחלל, מה עוד שלא כל המדינות חתומות עליהן. ישראל, למשל, אישררה רק את שלוש האמנות הראשונות. כמה גופים כמו לשכת החלל של האו"ם, COPUS, והאיחוד האירופי מנסים לגבש עוד כללים, נוכח המציאות המשתנה, כמו למשל הפעילות הגוברת והולכת של חברות פרטיות בחלל, ולא רק מדינות. "הדין הקיים נוצר בשנות ה-60, בזמן המלחמה הקרה והוא חל גם כיום, למרות שהמציאות של הפעילות האנושית בחלל השתנתה מאוד, בעיקר בגלל פעילויות מסחריות של חברות פרטיות", אומרת פלקוביץ'. "לכן יש חשיבות שמדינות יתנו את הדעת בנוגע להתפתחות המשפטית של התחום, הנוגעת לפעילות האנושית כולה בחלל. בנוסף, בגלל שיש יותר ויותר פעילות, צפוי שיהיו יותר סכסוכים בין מדינות, ולכן הנושא יהיה יותר ויותר משמעותי ככל שיעבור הזמן".  

 

בעשורים הבאים אפשר להניח שפעילות האדם בחלל תתרחב במידה ניכרת. עוד ועוד סוגיות משפטיות יצוצו כשהאדם יעבור להתיישבות קבע על מאדים ועל הירח, יקים תחנות חלל מאויישות באלפי בני אדם, וינחית חלליות במחוזות רחוקים יותר ויותר. המצב ודאי יהיה מעניין עוד יותר, כשנפגוש יצורים תבוניים אחרים, בתקווה שהם לא יבקשו להשמיד את כדור הארץ כדי לפנות נתיב חללי מהיר. ייתכן שלחייזרים יהיו מערכות חוקים משלהם, ושמלחמת העולמות תהיה בכלל מלחמה משפטית. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ettaynevo אלא אם צויין אחרת