1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

פזמון ליקינתון (סיפור לשבת)

כמו בכל לילה, גם בלילה ההוא לבנה (שם בדוי?) לא יכלה לישון. נדודי השינה תקפו אותה לילה לילה כבר תקופה ארוכה והיא לא מצאה להם כל תרופה.
היא שוטטה לה בבית ולאחר כמה שעות בהן לא הרגישה כל עייפות היא יצאה להסתכל על הפרחים שהנצו בגינה.

במיוחד עניינו אותה ציצי היקינתון בגינה הקטנה.
יש שיאמרו שלבנה התעניינה בציצים באופן כללי, אבל הבלוג שלי מיועד לכל המשפחה ולכן אני חייב להדגיש שלבנה התעניינה אך ורק בציצי פרחים (וגודל הגינה לא קובע).

לבנה נשאה מבטה אל השמיים הבהירים וזרועי הכוכבים ותהתה מתי ירד גשם. זה היה כבר אמצע פברואר ופרט לסערה רצינית אחת בדצמבר כמעט ולא ירד גשם.
לפתע חלפה באזור חבורה של עננים בדרכם לחופשה סוערת באירופה.

לבנה פנתה לעננים ושאלה: "האם תוכלו לתרום טיפה לגנים?"
אחד העננים חייך אליה וענה: "אני חושב שטיפה אחת לא תהיה בעיה"
לבנה שמחה לתשובה החיובית והחליטה לנסות להמשיך לנצל את מזלה הטוב. היא הוסיפה: "אולי עוד טיפונת?"
הענן הגדול ביותר בחבורה פנה אליה בטרוניה: "קודם את מבקשת טיפה, אח"כ עוד טיפונת... עוד רגע תבקשי גשם!"

לבנה קצת נבהלה מנימת האיום בקולו של הענן ומיהרה להסביר את בקשתה: "אני פשוט רוצה שהיקינתון יפרח... הוא פרח כל כך יפה ויהיה ממש חבל אם הוא יתייבש פה בגננו הקטון (למרות שהגודל לא קובע)"
הענן חייך ואמר: "טוב, אם מדובר ביקינתון זה סיפור אחר... אבל לא נראה לי שהוא יסתפק בטיפה ועוד טיפונת. הוא צריך השקיה רצינית. משהו שרק גשם טוב יכול לתת"
"ואתם לא יכולים לעשות זאת?" – תהתה לבנה.
"אנחנו לא ענני גשם" – ענה הענן הגדול – "אבל אנחנו מכירים את הגשם עוד מהשכונה. נסדר משהו"

ובאמת, הענן עמד בדיבורו ובבית הבא הגיע הגשם. הוא לא היה בטוח להיכן בדיוק הוא הוזמן ולכן הוא התכוון לצלצל ללבנה ולבקש ממנה הוראות. מכיוון שהוא לא מצא את מספר הטלפון שלה (אולי בגלל שלבנה באמת היה שם בדוי) הוא צלצל בחלונה במקום.
רצה הגורל ובאותו הלילה לבנה דווקא הצליחה להירדם, לראשונה מזה שבועות רבים. היא ישנה שינה עמוקה וכלל לא שמעה את הגשם מצלצל בחלונה.
הגשם בייאושו התחיל לשיר ניגון עליז בניסיון שווא להעיר את לבנה. (למעשה הוא רצה לשיר שיר עליז, אבל הוא לא זכר את המילים אז הוא הסתפק בניגון).

בצירוף מקרים ממוזל היקינתון שהה בדיוק בגינה שמתחת לחלונה של לבנה (למען האמת הוא לא יכול היה להתרחק הרבה בכל מקרה). הוא שמע את הניגון העליז של הגשם וענה בשמחה ובששון (שני רבנים פופולאריים באותה גינה).

למחרת היום יצאו כולם אל הגן ונהנו מאוד לראות שם את הפרח הלבן. הבן הקטן של לבנה שר את הפזמון לכבוד היקינתון והשמחה הייתה רבה.
משום מה אף אחד לא שם לב שהפרח הלבן הוא יסמין. היקינתון הכחול עמד בפינה נבוך מאוד. הוא רצה לצעוק שהוא שם, אבל הוא היה ביישן מטבעו וחוץ מזה הוא לא האמין שישמעו אותו בשמחה הרבה שבגן.

אולי בשנה הבאה.
 

מוסר השכל: לפעמים מרוב שמחה אנחנו עלולים לפספס את מושא החגיגה

שבת שלום!

הידעתם? יקינתון מזרחי הוא פרח בר בארצנו הפורח ממש בימים אלה וצבעו כחול.

תודה ללאה גולדברג שכתבה את מילות השיר המקורי ולענבלית שבקשה ממני לכתוב סיפור לפי השיר.

והרשומה המומלצת היא – אגמון החולה – בבלוג של חתולי8

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

64 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת