00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

קרבות הישרדות בחוף אגם בלבואה

"קרבות הישרדות" שם קצת מוזר, לא? אולם זה בדיוק מה שקורה כאן על החוף באגם בלבואה לעיתים קרובות מאד. המחזה השכיח הזה מתרחש בעיקר בין העופות השונים והברווזים השורצים כאן. הבוקר נוכחתי בקרב כזה שנערך ממש לרגלי ונאלצתי לסגת מעט אחורה על מנת שלא אפגע.

הסיבה לקרבות האלה מובנת בהחלט. אנשים נדיבי לב שטובת הברווזים עומדת תמיד לנגד עיניהם מביאים לכאן מבחר של גרעינים, לחם ועשבים מיוחדים על מנת להאכילם, זה כבר הפך כאן לפולחן ידוע. מה שקורה זה שהברווזים האלה גם מתרבים וכמות האוכל שהספיקה להם עד עתה כבר לא מספיקה משום שמדובר כבר בכמות כפולה של ברווזים וכל אחד מהם רעב ומעוניין בחלקו בשמורגנסבורגן. ברגע שמגיע לכאן אדם ובידו שקית או מיכל העומד להיפתח מיד מתחילה נהירה לכיוונו תוך נסיון למנוע האחד מהשני את הגישה אליו. גם לאחר שהסעודה מתחילה לא נרגעים הברווזים הללו, כנראה שהמשפט הידוע "התיאבון בא עם האוכל" תופש גם אצלם ואז מתחילים קרבות ביניהם על הזכות לנוכחות במקום. הם מנתרים האחד על השני ומנקרים האחד את גבו וצווארו של השני בקיצור מלחמה שלימה ולא אחת נדרשת התערבותנו על מנת שחס וחלילה לא יהרגו האחד את רעהו.

כך קרה גם הבוקר כשזוג ברווזי Indian Runners החלו להילחם האחד בשני, ממש מלחמת חורמה ואילולי הפרדנו ביניהם יכול היה להיווצר מצב לא כל כך נעים. גם כשהפרדנו ביניהם הם עדיין ניסו להגיע האחד לשני והיה צורך להבריחם לכיוונים שונים. לאחר שהפרדנו מעט ביניהם פיזרנו לכל אחד את מזונו בכיוונים נוגדים וכך נרגעו הרוחות. כחצי שעה מאוחר יותר הם כבר הסתובבו יחדיו בהרמונייה מרובה כאילו מאומה לא קרה.

 

הקליקו על התמונות להגדלה

 

כך הם נלחמו האחד בשני עד שנאלצנו להפריד ביניהם ולשלוח כל אחד מהם לכיוון אחר ממש במו בגן ילדים.

 

כעשר דקות מאוחר יותר נרגעו הרוחות והחיים שבו למסלולם השליו והתקין. הצמד שרק לפני דקות ספורות נלחם האחד בשני תפש שלוה בצילו של אחד העצים על החוף כאילו מאומה לא קרה ביניהם.

 

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת