00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

משפחה שכזו (ילדה של אבא)



יום המשפחה היום (או אתמול? לא הצלחתי להבין אבל זה לא קריטי).

חשבתי לקפוץ להורים לארוחת ערב של שישי, להפגין נוכחות מוגברת לכבוד היום שפעם הוקדש רק לאמא יש רק אחת, והיום מצויין כאין כמו המשפחה, לא בוחרים אותם והם אלו שיהיו שם תמיד, לא משנה מה יקרה. משפיעים, משליכים, מעצבים והופכים אותי למי שאני, מה אני. בית.

אני לומדת המון על המשפחה שלי דווקא מאז שעזבתי את הבית ואני לא גרה בבית. היחסים עם ההורים עלו על הבמה בה גם לגעגוע יש תפקיד. כשלא נמצאים אחד בטריטוריה של השני 24/7 משהו הופך להיות נכון יותר באופן הדדי. אני די בטוחה שנעשו ויש על זה כמויות של מחקרים והסברים, היו כמה שסיפרו לי שזה מה שקורה אחרי שעוזבים את הבית, ועדיין – עד שלא חווים את זה, לא מבינים את זה.

השוס האמיתי הוא היחסים עם אחי ואחותי. הפכנו לאחים חברים. חיבוקים כשנפגשים, התבדחויות ששמורות רק לנו סביב שולחן ארוחת הערב או הקפה הספונטני בסלון. המוזיקה, הסיפורים – הכל מקבל יחס אחר כשהוא במינון הנכון. גם הפירגונים והמחוות הקטנות (כמו זו ששלחתי להם בהפתעה השבוע).

אני נהנית מזה. נהנית מהלבד שיש לי, נהנית לחקור את האופן בו החיים מתנהלים. אני לומדת המון עלי ועליהם כשאני לא נמצאת איתם בלי הפסקה. לא שהייתי יותר מדי בבית גם כשגרתי שם, ועדיין – משהו בקונספט הכללי פשוט שונה וכל העטיפה נראית אחרת.


יום המשפחה היום. אחר הצהריים סיימתי אימון עם המשפחה השניה שלי, לקבל את השבת עם האנרגיות הנכונות. אבא שלי ואני ישבנו לארוחת ערב מוקדמת בנמל תל אביב. שקיעה מעל ים, טעמים של האוכל הפשוט ביותר הופכים להיות משודרגים כשנמצאים עם אלו שאוהבים, השיחה שכבר מזמן לא התקיימה באופן הזה, השקט, הבדיחות והצחוקים ששמורים רק לנו, שפה פרטית, סלנג אלמותי, דברים שישגעו את כל העולם ולנו יראו וישמעו הכי טבעיים בעולם. אני לומדת ממנו כל כך הרבה, מבינה על עצמי ומקבלת פרספקטיבה על הכל מהכל. אלו היו שעה וחצי שהפכו שבוע שלם שהיה פשוט מועקה אחת גדולה ומצטברת, ללא רלוונטי. יש לו מלא כוח. 

יום המשפחה היום ואני מרגישה שהתברכתי במשפחה הכי הכי שיש. ארבעה אנשים וכלב, פלוס אני, שמרכיבים יחידה אחת שלמה, מופלאה, שאין שניה לה. קראו לזה סינרגיה, קראו לזה אהבה, פירגון, יצירתיות, שקט, חופש.

מה זה משנה איך נקרא לזה? ברת מזל אני שיש לי אותם. אני הילדה (הגדולה) שלהם.

אגב... תזכירו לי רגע, למי אני צריכה להודות כאן על החבילה השלמה זו?



שיהיה שמח לא רק היום, אבל בכ"ז יום המשפחה שמח.

שבת שלום!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת