00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

השלבים (שלי) למימוש רצונות

03/02/2014

את החלומות שלי בחרתי ואני ממשיכה לבחור להגשים.

את המלחמות שלי אני בוחרת לנהל דרך הסכמי שלום יסודיים עם עצמי. לשאר עולם אין ברירה אלא לקבל את המוסכמות שחתמתי עליהן בהסכם שנחתם ביני וביני בנוכחות הכוחות והאינטואיציות שלי.

האמת? אני מאוד מרוצה מזה שאני הולכת עם הדברים שלי עד הסוף גם אם לפעמים זה בא על חשבון זמן לדברים אחרים. אני מפתיעה את עצמי שוב ושוב. ושוב. למרות שמסביבי הרבה אנשים נושרים בדרך ההליכה בחושך, אני מחוייבת כלפי עצמי באופן טוטאלי להגיע אל האור ולדאוג להאיר לעצמי גם את הימים השחורים ביותר. גם אם לא הצהרתי על זה באופן רישמי, זה פשוט בא לי מבפנים. אני אוהבת את זה.

ואז שואלים אותי לא פעם, איך אני עושה את זה? איך הדרך שלי כל כך רחבה ויציבה. תוהים האם אני לא נופלת לפעמים, ואיך אני נשארת מחוייבת לקום בחזרה, לחזור לתלם הרצוי, הראוי לי יותר מכל. הדרך סלולה לי כאילו תמיד היתה שם בתוכי. ואני, כמי שתמיד היתה מכוונת מטרה כזו או אחרת, רק בתקופה האחרונה גיליתי את עוצמת כוח הרצון שלי. אני עדיין מגלה אותו.
לידה מחדש, כבר הזכרתי את זה פעם, נכון?

מתחילים...

 

רצון.

זהו השלב הראשון. כשיש לך את הרצון להשיג משהו זו נקודת הפתיחה שלך. הרצון מתעורר מטריגר כלשהו, רעיון, ראי שהצבת לעצמך או אחרים שהציבו לך וגרם לך להתפכחות, או מכל סיבה אחרת. הרצון הוא עיצוב הדמות שלך, הוא התת מודע והידיעה עצמה. מה שתעשה עם הרצון, זה כבר השלב הבא - אבל קודם כל צריך להודות לעצמך שאתה רוצה בדבר הזה.

 

החלטה.

כמו שאמרתי קודם לכן, אתה רוצה משהו? קדימה לך על זה! גם אם הוא נראה לך בהתחלה בלתי אפשרי. ההחלטה ליישם, מה מוכנים לעשות עבור ההישג זה ובאיזה סדר גודל זהו השלב השני שלי. כן, חשוב להבין ולזכור שיש שני צדדים למטבע, תצטרך לוותר על דברים מסויימים כדי להשיג את אותה מטרה נכספת. אבל כשתגיע אליה ותנצח את עצמך, תבין שכל זה היה שווה את זה. כל קושי, כל וויתור, כל צעד שהיה לך קשה לעשות. כי אין על תחושת הסיפוק הזו שממלאת אותך כשנגעת ביעד.

 

יעדים.

אז התחלת את המסע להגשמת הרצון. בכל מסלול יש אבני דרך קטנות וסימונים שמזכירים לך את ההצלחות הקטנות בדרך אל האור הגדול. כל אחד צריך פידבק במהלך הדרך שהוא בכיוון הנכון. בראש שלי זה דומה לסימונים שיש בצידי הדרך כשיוצאים לטייל בטבע, שאתה במסלול מסומן ומוכר. או הGPS במהלך ריצה ארוכה שמקריא לי את הזמנים על כל קילומטר שסיימתי לרוץ. הצבת היעדים היא הדרך להתקדם, פשוט כי אי אפשר לראות את הסוף מבלי לעבור דרך האמצע. כל יעד כזה הוא עוד כיבוש קטן בדרך לעמידה על פסגת ההר – היא הגשמת הרצון שהגדרת לעצמך בתחילת הדרך.

 

אמונה עצמית.

כי אם אני לא אאמין שאני יכולה, אז מי כן יאמין לי? אין יום שבו אני לא מזכירה לעצמי כמה הכוחות שלי אינסופיים, שאם אני רוצה – זה יקרה. אולי זו אחת הסיבות שקעקעתי לעצמי את סמל האינסוף בין השכמות אי אז בחודש מרץ האחרון, כתזכורת אמנותית. האמונה שלי בעצמי רק הולכת וגדלה ומבחינתי הכל אפשרי. וטוב שכך. כי ביום שבו אפסיק להאמין, איזה ערך ישאר לי?

 

תכנון וגמישות.

תכנונים מראש גורמים לדברים להיות בשליטה. לדעת מראש מה תעשה היום כדי להגיע ליעד הבא, להיות עם יד על הדופק ביחס לכל פעולה שאתה עושה בעד או נגד הרצון שלך. כמו בסרטים הוליוודים, לכל גיבור יש את האנטי-גיבור שמפר את האיזון בין הרצון לביצוע וצריך לקחת את ההפרות האלה בחשבון, לדעת להתמודד איתן ולתכנן את הפעולות הבאות בהתאם.
אז למה הגמישות באה בזוגיות עם התכנון? כי לכל תכנון צריכה להיות תכנית חלופית. ההבנה שלא תמיד הדברים מתבצעים כמו שרוצים חשובה מאוד, לפעמים צריך לצאת מהגבול כדי להבין כיצד לחזור אליו. וזה בסדר, בסופו של דבר, מוצלחים ככל שנרצה להיות ואכן נהיה, אנחנו (רק) בני אדם.

 

גיוס והפצה.

כי לגייס את הסביבה הקרובה שלנו לטובתנו זה כלי עזר נוסף וחשוב בדרך להצלחה שלנו. לספר לאנשים שהחלטתם שאתם רוצים דבר מה יגרום לא רק לכך שהם יכירו אתכם טוב יותר, אלא גם להיכרות שלכם עם עצמכם. לספר לאחרים זו פעולת שינון של הטיעונים בעד אותה החלטה ורצון. אלה שקרובים לכם יעזרו לכם, יהיו שם ברגעי המשבר ויחשבו איתכם באופן יצירתי איך להתגבר על הקשיים שיבואו (והם יבואו!). וגם לכו תדעו; אולי גם תגרמו לעוד כמה אנשים להצטרף אליכם למסע בדרך להחלטות דומות. (מנסיון, זה מדבק!)
מישהו הזכיר רעל בעיניים?

 

התמדה.

המסע הזה לפעמים מתיש קשה ומעייף. לפעמים צריך לשנות את השיגרה, לערבב את הקלפים ולהיזכר למה בכלל התחלתי אותו. המכשולים יבואו להקשות והחכמה היא להתעלות מעליהם. לעולם לא להרים ידיים, לעולם לא לוותר. לוותר פירושו להפסיד לא רק את הרצון הספיציפי הזה, אלא גם את הכוח והיכולת שבנית במהלך המסע הזה. וכן, קשיים תמיד יהיו, ארוכים יותר או פחות, תקופות ממושכות או ממוקדות – הכי חשוב זה לקום על שתי רגליים מכל נפילה ולהמשיך קדימה במרץ. לא להפסיק לעבוד קשה, לא להפסיק לחלום. לא לוותר לעצמך על עצמך. אני אגב, למדתי להנות מהדרך. הפכתי את המסע לאורח החיים שלי והחלטתי להנות וללמוד מכל מה שקורה. אולי זו הדרך שלי להישאר במסלול הנכון. ימים יגידו...

 

כנות. (או "אתה לא משקר לאף אחד, גם לא לעצמך".)

אני למדתי לשים את כל התירוצים בצד ולהיות כנה עם עצמי ועם העולם ביחס לכל החלטה שאני לוקחת בדרך להגשמה. גם אם טעיתי ועקפתי את עצמי בעיניים עצומות ובתירוץ של "אף אחד לא ראה" – לעצור ולהגיד לעצמי שחרגתי מהגבולות של הדרך הסלולה. זה הדבר הכי חשוב בעיני עצמי, כי רק ככה אני משקפת לעצמי את האמת, לומדת לתקן ומוצאת דרך להימנע מהטעויות האלה לפעם הבאה. וכמו שאמרתי קודם, המכשולים יהיו שם תמיד, אם אודה בהם ואם לא. להודות שהם שם רק הופך אותי לחכמה יותר ומקדם אותי צעד אחד קדימה למציאת הפתרונות לעקיפה הבאה.

 

קיצורי דרך.

זה אולי ההמשך ישיר לשלב הקודם. ההצלחה וההגשמה יגיעו אם נעבוד קשה כדי להשיגן ולא ינחתו עלינו מהלא נודע. זו עבודה קשה ומתמדת שדורשת המון כוח והשקעה. כל אחד צועד בדרך שלו בקצב שלו. כבר שמעתי קולות שמנסים להדביק את הקצב לא שלהם בדרך לא הגיונית ומחפשים קיצורי דרך, בגלל אנשים אחרים שהולכים באותה הדרך. אותם קיצורי דרך יוצרים פריצות ומערערים את היציבות ואבני היסוד של המבנה הזה שאנחנו מטפסים עליו.
המוטיבציה שניתנת מהסובבים היא טובה וחשובה, אבל לא בדרך של קיצורי דרך והרעה בתנאי הדרך, אלא באופן שימשוך אותנו קדימה, לרצות להיות טובים יותר ביחס לעצמנו. חשוב לא להזיק ולהעמיס על עצמך, לא להפחית ולהשלות את עצמך. דרך היא דרך ורצוי לדבוק בה באופן שיטתי וקבוע. ככל שנתקדם ונתקרב אל המטרה כך נשתפר.

בעיני, ההבנה שזו דרך הופכת את הכל לקל ומפוייס יותר.

 

הגעת ליעד הסופי.

שאפו! הגעת אל היעד הסופי שלאחר הדרך הארוכה שרצית-החלטת וביצעת. כבשת את הפיסגה המיוחלת ועכשיו נשאר השלב האחרון, הקשה ביותר מכל הדרך שעשית.

 

שמירה על ההישג.

אנחנו מכירים את אלה שהשתן עולה להם לראש ושוכחים מאיפה באו וכמה קל לאבד הכל, נכון? אז חשוב שלא נהפוך להיות כאלה. הצלחנו והשגנו את השאיפה שלנו, אבל קל מאוד לאבד את זה. שינון הדרך והבנת התהליכים שעברתי כדי להגיע לפסגה מונעת ממני ליפול בחזרה אל מרגלות ההר. זה לא פשוט בכלל. למעשה זה יותר קשה מהדרך עצמה, כי אני נדרשת להמציא את עצמי מחדש, להציב אתגרים ולמצוא יעדים חדשים לכבוש. עדיף יעדים שיתמזגו ולא ימנעו ממני את ההישארות על הפיסגה.
הדרך אל הפיסגה הפכה לאורח חיים, הרצונות וההחלטות שעשיתי הפכו את הטיפוס אל ההר לאורח החיים שלי ומתוכו אני פועלת להגשמת היעדים הבאים, זוכרת מאיפה התחלתי וכבר מסתכלת על ההר הבא עליו אני רוצה לטפס. אני ממשיכה לעבוד קשה, אף פעם לא שאננה ביחס למה שכבר השגתי, ממשיכה ללמד את עצמי ולמציא את האיזון בין כל השלבים כאילו אני עדיין בתחילת הדרך – בכל יום מחדש.

זו הדרך היחידה שלי לא ליפול בחזרה למטה, לא לחזור אחורה.

 

עד כאן חפירות להפעם על הדרך שלי לטפס בעקבות החלומות והרצונות שלי, להישאר לרקוד על הפסגות שמתאימות לי, ומשם? להמשיך לרוץ קדימה ולטפס אל היעד הבא.

שיהיה בהצלחה לכולנו בדרך אל מעלה ההר הבא surprise

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

27 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת