00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רשימות לא חשובות על קולנוע

#46 קייט בלאנשט באני לא שם ואומנות הביוגרפיה

הנוסחה ידועה - רוצה להיות מועמד לאוסקר? תגלם איזה שהוא מוזיקאי. עדיף עם בעיית סמים שהוא התגבר עליה. לעזאזל, מדי פעם הוא אפילו לא חייב להיות אמיתי - ג'ף ברידג'ס זכה סוף סוף באוסקר על קיום מוזיקאי אלכוהוליסט פיקטיבי והוא בהחלט לא הראשון - באמצע שנות ה2000 נראתה מתקפה שלא ידענו של ביוגרפיות - ריי צ'רלס ( אוסקר לג'יימי פוקס), ג'וני קאש ( מועמדות לחואקין, אוסקר לאישתו שגולמה על ידי ריס ויתרספון) סיפורי מוטאון ( אוסקר לג'ניפר האדסון) וב2007 זכינו גם לאדית פיאף ( אוסקר למריון קוטיאר) וגם לביוגרפיה היחידה מאלו שציינתי שהיא באמת ייחודית - אני לא שם הסרט על בוב דילן ( מועמדות לקייט בלנשט. על גילום בוב דילן.)

עכשיו, זה שאני מייחד את בלנשט מכל השאר זה לא אומר משהו על הרמה של ההופעות האחרות - בעיקרון חשבתי להקדיש את הפוסט הזה למריון קוטיאר יחדיו, אבל החלטתי שבסופו של דבר, למרות ההופעה הנהדרת של קוטיאר - ההופעה של בלנשט היא באמת יחודית וחייזרית לרשימה שציינתי, של הופעות באמת נהדרות אגב, של ביוגרפיות.לא בגלל איכותה דווקא כמו שבגלל שהסרט שמקיף אותה, והנסיבות שלה הן המיוחדות. 

אז לפני שאני אציין במה היא שונה , נפרט מה לרוב ההופעה הזאת כוללת. קודם כל - עבר טרגי, אם אפשר. שוט של איזה שהוא אזור נידח וילד קטן שחייו לא מיטיבים איתו מוצא נחמה במוזיקה שמלמד אותו דמות סמכותית וחביבה. ואז, לרוב הפריצה שלו מתמהמהת מסיבות כאלו ואחרות - אך היא קוראת לפתע והסרט והוא נכנסים להיי מטורף, שכולל לרוב צריכת סמים אסורים - שלאחר כמה זמן מביאה איתם את הנפילה שלו - הוא נופל מוזיקלית וגם היחסים שלו עם קרוביו עומדים בסימני שאלה , אך עם קצת התמדה ורצון הוא מתגבר על ההתמכרות וחוזר לגדולה מוזיקלית עד עצם היום שהוא מת ואז אפשר לעשות עליו את הסרט הזה! מצידן, ההופעות נעות על הקו הדק של חיקוי מוצלח מאוד ( ג'יימי פוקס) וחיקוי מוצלח מאוד עם משחק דרמטי ( מריון קוטיאר). אבל מעבר לקטע של " חואקין פיניקס הוא ג'וני קאש" אין המון שניתן לזכור מההופעות הללו כי הן מוגבלות במידות מסוימות על ידי הרצון לכבד את המושא שלהן ( לכן נגיד הופעתה של ריס וויתרספון יותר מעניינת כי היא משחקת דמות הרבה פחות מוכרת). הבעיה היא אופיינית לא רק להופעות של זמרים כמובן וגם מנדלה של מורגן פרימן ולינוקלן של דניאל דיי לואיס סבלו מבעיית היפיפוף. וזה חבל במידה מסוימת כי זה מונע מהסרטים להיות ממש מעניינים ומשאיר אותם מעט צפויים ועושים עוול לדמויות האמיתיות והמעניינות שהן מבוססות עליהם. 

ואז הגיע אני לא שם. עכשיו, לפני שאני אמשיך אני צריך להבהיר שאני לא מעריץ של אני לא שם, טוד היינס או בוב דילן. אני אוהב את כולם במידה כזאת או אחרת, אבל אני לא דילניסט מטורף שמפתח תיאוריות על השירים הלא קוהרנטים שלו ולא ממש הצלחתי להתלהב עד היום מהסרטים של היינס ( חוץ מההופעות בהן) וגם הסרט הזה לא ממש אהבתי, אבל אי אפשר שלא להעריך את העובדה שהוא עוסק בגיבור שלו בצורה מעניינת ולא אופיינית - במקום ליצור סרט תחנות חיים שתואר לעיל - הוא מנסה לפצח את הרעיון "מיהו בוב דילן?" על ידי שילוב שישה סיפורים: חלקם יותר אוטוביוגרפיים וחלקם פחות, אבל בכולם יש משהו של דילן. (דילן כלשהו, כמובן - הרי הבחור עבר מספיק תהפוכות בחייו)

לא כל הקטעים עובדים לחלוטין, ובטח שלא כל הקטעים עובדים לכולם - אבל קייט בלנשט כתור בוב דילן בשיא הבוב דילניות שלו - אניגמטי, צוחק על התקשורת ומתלוצץ עם הביטלס - היה תמיד נקודת האור החזקה של הסרט והמון בזכות ההופעה המשכנעת שלה. אז מה מיוחד בהופעה של בלנשט? זה שהיא פאקינג משחקת את בוב דילן, ו..נו , הם לא מאותו המין. עם קל יותר להאמין לדברים בסגנון " ג'יימי פוקס הוא ריי צ'רלס" קשה הרבה יותר לקבל כמה בדיוק קייט בלנשט היא בוב דילן. הדיבור, ההליכה, האניגמטיות - אני לא ראיתי מספיק חומרים של דילן בשביל לדעת אם ככה הוא באמת התנהג אבל ככה בטוח אנחנו דמיינו שהוא התנהג באותה תקופה. וסדרת המפגשים שלו במהלך הסרט והאינטרקציות שלו היא הזויה ואסוציטיבית בדיוק כמו השירים ואם לא היו אומרים לך שזאת בחורה לעולם לא היית יכול לנחש. הדמיון של בלנשט לדילן שני רק לדמיון של טילדה סווינטון לדיוויד בואי ( ואם אנחנו בנושא: אפשר בבקשה ביוגרפיה של דיוויד בואי עם טילדה סווינטון כתור בואי? תודה.) וזה שהיא שחקנית אדירה זה הדובדבן שבקצפת. 

 

עוד הופעות נהדרות: יסמין הכחולה, רמז לסקנדל, הטייס, הכישרון של מר ריפלי ואליזבת, כנראה ( עדיין לא ראיתי, לבושתי) 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NeverMinds אלא אם צויין אחרת