00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גוגל דודל

156 שנה להולדת תומאס קאראסקייה

הסופר תומאס קאראסקייה נאראנחו נולד ב- 17 בינואר 1858  בסנטו דומינגו, פרובינציית אנטיוקיה, ברפובליקת גרנדה החדשה, שקיבלה עצמאות מספרד. למשפחתו היו מכרות זהב, ועושרה איפשר לו לעסוק בכתיבה בלבד. בגיל 15 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה של אנטיוקיה, אבל מלחמות האזרחים במחצית השניה של המאה ה- 19 בקולומביה מנעו ממנו לסיים את לימודיו. ספריו הראשונים עסקו במלחמות אלה. הוא חזר לסנטו דומינגו, ועבד בעבודות שונות, כחייט וכמזכיר של שופט.. ב- 1896 נסע לבוגוטה כדי לפרסם את ספרו "פירות ארצי", שאותו כתב כדי להוכיח שכל דבר יכול להיות נושא לספר. לאחר שרכושו אבד בפשיטת רגל של בנקו פופולר ב- 1904, חזר לסנטו דומינגו ועבד ככמוכר בחנות מכולת במכרה זהב. חמש שנים מאוחר יותר חזר למדיין, ופיתח חיי חברה ותרבות ערים. הוא ארגן מפגשי סופרים וקוראים במדיין, והשפיע רבות על סופרים ואינטלקטואלים קולומביאנים צעירים. ב- 1914 כתב עבור העיתון הותיק ביותר במדיין, אבל מעט אחר כך עבר לבוגוטה ועבד שם כפקיד במשרד לעבודות ציבוריות עד 1919. הוא המשיך ללמוד ספרות וב- 1928 פרסם את ספרו המפורסם ביותר, "המרקיזה של יולומבו". 

 קאראסקייה לא היה מפורסם בזמנו, ורק בגיל 78, ב- 1936, זכה להכרה וקיבל פרס לאומי לספרות. אחת הסיבות לכך שקאראסקייה לא היה ידוע בקולומביה ומחוצה לה, היא שהוא חי בין שתי תקופות שונות מאוד בספרות הלטינו-אמריקאית: התקופה הרומנטית, שאותה ייצג חוסה אסונסיון סילבה (שהכיר את קאראסקייה באופן אישי) והתקופה המודרנית, שהיתה תגובת-נגד לסגנון הרומנטי. הסגנון של קאראסקייה, ביקורת מודרנית, הותירה אותו מחוץ לשני הסגנונות. 

קאראסקייה מת במדיין, מוקף בחברים ומעריצים. על שמו נקרא הפארק הספרותי "תומאס קאראסקייה" בעיר. בסך הכל כתב 15 ספרים, 6 סיפורים קצרים ו- 2 קובצי סיפורים. 

בלוגו גוגל קולומביה הוחלפו האותיות בחלונות ביתו של קאראסקייה בסנטו דומינגו, ודמותו חולפת על פני החלון המסמל את האות g.

התמונה נלקחה מכאן


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של יותם1 אלא אם צויין אחרת