00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמק החיות המוזרות

בשביל זה שווה להוציא את הכסף?!

רקע - מכיוון שהגיע החורף, הצ`ופון אינו מפספס את ההזדמנות לארגן לעצמו מחלה וכמה ימי קייטנת אימא. ביום ראשון התחיל חום. בהתחלה נמוך, אך הוא עלה עד כי ביום שלישי כבר הגיע ל - 38.6. אמנם לא היסטרי אבל נראה כמצריך התייחסות, במיוחד כשביום שני הוא התחיל להיות צרוד. מדובר בילדון אצלו הלשון מתחילה לפעול כמעט לפני שהעיניים נפקחות. לא פשוט. אז  הלכנו לרופאה. כשהגענו אליה הוא כבר יכול היה רק ללחוש. לגמרי לא היה לו קול. הרופאה אמרה שנראה שמדובר בדלקת במיתרי הקול שהיא כמעט לעולם אינה ויראלית. משמעות הדבר תהייה שצריך אנטיביוטיקה. עובדה ששימחה את ההיפוכונדר הקטן שלי. בינתיים, כך היא אמרה יש לתת למיתרי הקול מנוחה מלאה, מה שאומר שמומלץ גם לא ללחוש. כבר ממש קשה. אז הוא כתב לי על פתקאות את כל (או חלק – כל פעם למי מאתנו כבר לא היה כוח) מה שרצה לומר. נעשה הפסקה לרגע בסיפור המסגרת ונעבור למקצת מפעילויות ה"קייטנה" וכך אפשר יהיה להגיע לכותרת הפוסט, בה מקופל בעצם הרעיון לרשומה הזו.

הפעילות המרכזית הייתה בישול ובמסגרת זו הציב לי הצ`ופון אתגרים מיוחדים. ראשית, מקל קוקוס המורכב מקוקוס, אבקת סוכר וחלב מרוכז מבית מדרשה של שי לי ליפא. בשלב הראשון סבר הילדון שעבור פתיתי קוקוס עלינו לרכוש אגוז קוקוס, לקלף ולטחון. רכשנו אגוז אבל אז מצאנו סרטון שהבהיר שמדובר בקוקוס מוכן. בסופו של דבר הכנו גם את המקלות, אבל קודם נאבקנו באגוז שכבר רכשנו. אני קיוויתי או ליתר דיוק ציפיתי שהאישלי ייקח על עצמו את ההתמודדות באגוז. הוא לעומת זאת סבר כי אם רקחתי את הדייסה, אני היא זו שצריכה לאכול אותה. עצוב, מה? :-( אבל כפי שכבר סיפרתי גדלתי על `אוכל לא זורקים`. שאלנו בסופר את האחראי על הירקות איך מתמודדים עם הדבר הזה. הוא הסביר איך להגיע ל"מיץ" שבפנים. הגענו .הטעם לא מצא חן בעיניי הצ`ופון אז השתמשנו בו כדי להכין אורז. אבל כדי להגיע לבשר הפרי נדרשנו לפצח אותו. כאן ההוראות היו מעורפלות יותר – מפצחים עם אבן או עם פטיש. ניסינו להכות באגוז עם אבנים ועם פטישים אבל הוא לגמרי לא התרגש. מלאי תסכול הטחנו אותו בקרקע (יצאנו למרפסת כדי שלא יישבר דבר בבית כולל אריחי הרצפה), אבל גם כאן הוא אפילו לא חייך (אם כי אם חושבים על זה למה שיחייך? הטחתו על הקרקע זה גם כואב וגם מעליב) או בעצם חוץ מגלגול קטן לא התייחס כלל. אז חשבנו קצת והחלטנו לגייס גם מברג. מיקמנו את המברג על חלקים שנראו לנו יותר רכים ואז הכינו עליו בפטיש. נדרשה כאן עבודת צוות זהירה ומדוייקת כדי ששום אצבע של אף אחד לא תימחץ, אבל גם כאן עמדנו בכבוד במשימה. הבעיה – גם טעם בשרו של האגוז לא מצא חן בעיניי הצ`ופון ולמרות רעיונות שונים מה נעשה עמו, בינתיים חוץ ממספר חתיכות שאני כרסמתי הוא זרוק לו בקרן זווית (על השולחן במטבח). אם כך – הילדון לא אהב לא את חלב הקוקוס ולא את בשרו, האם "זרקנו את הכסף (שהושקע ברכישת האגוז) לפח?" ובכן, לטעמי ממש לא. ניצבנו אל מול אתגר ועמדנו בו בהצלחה. המלאכה עצמה הייתה הפעלה מעולה בקייטנה והמחיר (6.90 ₪) היה מזערי ביותר  יחסית למשחקים שרוכשים בחנות

וכעת ברצוני  לשתף אתכם גם באתגר מחשבתי שהצ`ופון ארגן לנו. הוא שאל אותי אם אני יכולה לחשוב על דוגמא של מילה בה ל`אותה` מילה יש שתי משמעויות שונות כאשר הוגים אותה פעם אחת במלעיל ובפעם השנייה במלרע. לא מצאתי מיד אז הוא גילה לי איזו דוגמא עלתה בדעתו - הציע אוטו מול אותו. אני טענתי כנגדו שזה לא נכתב אותו הדבר. הוא ענה שידע, אבל זה היה מספיק דומה בעיניו כדי להתייחס לזה כאותה המילה רק עם הבדל בהטעמה. אני אמרתי שמכיוון שיש מילים שנכתבות אותו הדבר ונאמרות באותה הדרך שיש להן משמעויות שונות כמו אח (בן לאותם ההורים מול מחמם לבית); או סופר (מונה מול כותב ספרים), אז בטוח שאם מאפשרים מעבר בין מלעיל ומלרע אפשר למצוא את `אותה` המילה במשמעויות שונות. אני מצאתי דוגמא בה האיות בשתי המילים זהה, אך  למרבה הצער ככל הנראה הן נבדלות באופן הניקוד. אני לא מגלה ומשאירה לכם את זה כחידה.

רק כדי לסגור את סיפור המסגרת – משטח הגרון העלה `פלורה מורמלית`, אז לא הייתה אנטיביוטיקה, אבל הזמן והגוף עשו את שלהם והיום החום כבר כמעט נעלם ונראה שמחר דברים (ובהם הילדון) יחזרו למסגרת והקייטנה מסתיימת.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

58 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גגג האחת אלא אם צויין אחרת