00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מה שיש לי לומר לך...

"ישראל עולה כיתה"

 

תמכתי ב "יש עתיד" וכתבתי נגד בחינות הבגרות והבחינות הפסיכוטכניות, ובעיקר נגד השילוב בין שתי הבחינות. קשה לי לכתוב את הרשימה הנוכחית.

הציטוטים הבאים הם מנאומו של שר החינוך כפי שפורסם בפיסבוק שלו.

עקרי תוכניתו של שר החינוך הם 7 סעיפים. אדון כאן בהם על פי סדר החשיבות של כבוד השר.

  1. "אמון, העצמת המורים, המנהלים והקהילות. הרחבה של הניהול העצמי לכלל בתי הספר בישראל.  "

אינני מבינה כרגע מה הכוונה בחלקו השני של הסעיף, אך אני מתארת לעצמי שהחלק הראשון הקשור במורים מתכוון בין השאר ל: "שינוי במעמד המורה כגיבור תרבות השותף לעיצוב הזהות בישראל" כפי שמתאר כבוד השר.

כבוד השר כותב: "למידה משמעותית הופכת את המורה למחנך משמעותי המהווה גורם מרכזי בגיבוש ועיצוב הזהות. " כשהשר ממשיך לתאר את מערכת החינוך העכשווית והעתידית, הוא עושה את זאת במילים רבות, בתיאורים מפורטים על נושאים שונים אך בכל הנאום לא ראיתי ולו מילה אחת על כיצד מתכוון השר לשנות את מעמדו של המורה לשותף בעיצוב הזהות של ישראל.

כפי שכתבתי בעבר: " הכול מתחיל ונגמר באיכות המורים. חינוך במדינות שבהם התלמידים נמצאים במקומות ראשונים, נחשב למקצוע בעל מעמד מכובד ומבוקש עקב תנאי הקבלה אליו ולכן הוא מושך את האנשים הטובים ביותר. כמובן שהעלאת שכר המורים היא תנאי הכרחי יחד עם העלאת רף הקבלה למקצוע. אבל מה שחשוב באותה מידה זה יצירת מנגנון המתמרץ מורים מוכשרים ופולט מורים גרועים."

האם הבחנתם במשהו מכך בתוכניתו של השר? דעתי היא שכל מי שרוצה בטובת החינוך אמור להתחיל במורים. (ולכל אלו שיתחילו לדבר על תנאים, בין אם בכתה או בתשלום- קראו את הרשימה. הכול מוסבר בה ופורסם כבר ב 2007)

  1. "קיום רצף פדגוגי מהגן ועד אקדמיה." האמת אין לי מה להגיד על הסעיף הזה. מהי משמעותו וכיצד זה ישנה את מערכת החינוך?
  2. "שינוי בתרבות המדידה ולביטויה תוך התייחסות למגוון אינטליגנציות"

למה מתכוון השר? תרבות מדידה? אני משערת שיש כאן שפת מקצוע החינוך שהתפתחה מאז למדתי אני באוניברסיטה. סביר להניח שיוצאים נגד עודף הבחינות וההוראה לצורך הבחינות. אם אני צודקת, הרי זה שינוי במנגנון ובדרישות משרד החינוך המורים והתלמידים ישמחו על כך. אך הם אינם צריכים לעשות דבר. הפסיקו למדוד את הצלחת התלמידים המורים בתי הספר והישובים בכל שני וחמישי והכול יבוא על מקומו בשלום, אין צורך בהכרזות בתקשורת.

התייחסות למגוון אינטליגנציות? כיצד זה מתיישב עם צמצום מספר הבגרויות? הרי ריבוי המקצועות אותם לומדים התלמידים נועד לתת ביטוי לתמידים שמעדיפים אומנות ויצירה על פני מדעים. תלמיד הנבחן בצילום או ציור נמדד בפרויקט שלו. האם את זה מתכוון השר להוריד? אם לא, רצוי פירוט והסבר.

  1. "מדידה שלא משתלטת על הלמידה, מדידה שלא משדרת חוסר אמון. מדידה שמעצימה את בית הספר והמורים"... אבל כבוד השר יודע היטב שיש בתי ספר שבהם... לא נעים לכתוב זאת... מרמים. התלמידים, ואולי גם המורים והמשגיחים. צריך לשדר אמון בד בבד עם הידוק הפיקוח, שאם לא כן תמשכנה האוניברסיטאות שלא לסמוך על ציוני הבגרות. אמת, כבוד השר? וכיצד זה יקרה?
     

חזרנו למדידה?

  1. התאמת טכנולוגית החינוך למאה ה -21. 
     

נתקין בכתות מקרן במקום לוח? צריך להתאים את דרך ההוראה למאה ה-21. אך על כך לא קראתי דבר בכל הנאום. לא קראתי על שימוש בטלפונים של התלמידים בזמן השיעור. לא קראתי מילה על הערכת המידע הרב הזמין לכולם. אגב, לדעתי טכנולוגיה יש בהוראה ובלמידה אך לא בחינוך. אבל זו רק דעתי.

  1. "חינוך, חינוך, חינוך "

כאן מוסיף כבוד הרב את המשפט הבא: " נפנה יותר זמן ונאפשר ליווי אישי ושיח מעמיק בין מורה לתלמיד. למידה משמעותית הופכת את המורה למחנך משמעותי המהווה גורם מרכזי בגיבוש ועיצוב הזהות. 
בתי הספר יעמיקו את העיסוק ב: חינוך למידות מתוקנות ובחינוך לערכים. 
מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתחמק מעיסוק בשאלות של זהות ושורשים. צריך להפסיק לפחד מלדבר על חינוך וערכים. חברה דמוקרטית ופלורליסטית שיש בה כבוד לריבוי דעות מחויבת לשיח ערכי."

 

אני תומכת גדולה של חינוך, כתבתי על כך מספר כתבות.

בכתבה זו אני מרצה את העקרונות שלי, לניהול מערכת החינוך, ואכן אני מודעת שהשר פירון קיבל את המנדט, ולא אני. לכן אין לי ברירה, אני יכולה רק לחזור ולכתוב כאן.

אני מציעה שבבית ספר היסודי יתמקדו ב: " כבוד לזולת, הקשבה, דיבור בפומבי, שליטה בכעסים, מורשת (תולדות העם, מנהגי יהדות - ליהודים), זהירות בדרכים, גלישה בטוחה באינטרנט, ניהול כסף, תזונה נכונה, "אמור לא" (לאלכוהול, לסמים, להצעות מגונות) וניהול זמן - אחריות אישית ללמידה."

ואילו בתיכון: " כבוד לזולת, זוגיות, הורות, שליטה בכעסים, ניהול כסף, חיפוש ובחירת קרירה, עבודה עצמית וניהול זמן, עבודה בקבוצה וניהול דיון, מורשת (תולדות העם, מנהגי יהדות - ליהודים) תיאוריה של נהיגה, גלישה בטוחה באינטרנט ועיבוד ביקורתי של מידע, פרויקט שורשים (מתאים יותר לגיל הזה, לפני הנסיעה לפולין), חינוך גופני (אפשר בהתאם להעדפה: בלט, כדור סל(."

משום מה אני חוששת מאילו הרוצים לגבש את הזהות של בנותיי. בכל פעם שנתקלתי באנשים המרצים לנו על כבוד לזולת נדרשתי אני לתת את הכבוד. לא ראיתי שהזולת מסכים לקבל  גם את ערכי שלי. ובמילים ברורות יותר: משום מה הציבור החילוני תמיד נדרש לכבד את הציבור החרדי. לא ראיתי מעולם שהציבור החרדי מוכן לקבל מחנכים חילוניים שילמדו את בניו ובנותיו על עקרונות הדמוקרטיה, השוויון ומקצועות ליבה.

אי לכך, אני מבקשת ממשרד החינוך שישאיר את גיבוש הזהות לנו ההורים ויתמקד בלתת כלים לתלמידים.

אם לא ברור לך שר החינוך - אז אל תכניס רעיונות ואנשים לכיתה של הבת שלי, שבדיוק כמוהם במקביל לא היית מכניס לבית ספר חרדי. כל עוד אני לא יכולה להרצות על דתות שונות בבית ספר חרדי - אל תכניס אדם שירצה לבת שלי על דת החרדים. על המורשת של העם שלי -  בבקשה רק מאנשים כמו מאיר שלו.

הסעיף האחרון מטפל בנקודה רגישה אצלי:

7. מצוינות, מצוינות, מצוינות. 


"למידה משמעותית נועדה לפתח מצוינות. לסייע לכל צעיר לגלות את תחומי החוזק שלו, לאפשר לו למצות את יכולותיו. מטרת התכנית היא לא להקל כי אם לאתגר את התלמיד. היא מאפשרת לו להתמקד, להצטיין, לגלות תחומי עניין, לפתח סקרנות "
"מצוינות היא ערך, מצוינות היא צורך. לצערי פגענו בערך המצוינות. מצוינות הפכה לציון, היא נשענת על מדידה אחידה במקום על יזמות, חשיבה פורצת דרך וביטוי אישי של הלומד מצוינות היא עוד כלי לחיים של משמעות
השינוי לא יתרחש בלי שינוי במבנה ובכמות בחינות הבגרות."
כל כך הרבה מילים. אבל מהי המשמעות? לדוגמא המשפט: " מצוינות היא עוד כלי לחיים של משמעות. השינוי לא יתרחש בלי שינוי במבנה ובכמות בחינות הבגרות. " היכן היה כבוד השר כשלימדו הבעה בכתב? הוא לא הפנים את הצורך בבניית בסיס סדור לטיעוניו ("דבר דבור על אופניו" בלשון הפסיכומטרי) ולצורך במשמעות לדבריו?

נראה שגם השר מארגן את הרפורמה שלו דרך בחינות הבגרות. האם יש שוני גדול בין פלוני שהרפורמה שלו מגדילה את מספר הבחינות ולאלמוני שהרפורמה שלו דווקא מקטינה את מספרן?

בקיץ לפני שנה, בחופש הגדול, לקחתי טרמפ נער שסיים כתה יא. שאלתי אותו מהיכן הוא בא. הוא סיפר לי שהוא לומד למועד ב' על מנת לתקן את הציון במתמטיקה, והוא חוזר משעור בבית הספר. ציונו היה גבוה, אך הוא רצה לשפר אותו.

אני הערכתי מאוד את אותו נער ששואף למצוינות ומוכן ללמוד בחופש הגדול על מנת לשפר את הישגיו.  לדעתי נער שמוכן להקדיש מזמנו על מנת ללמוד עוד צריך לקבל תוספת לציון. הרי כזה אדם בוגר נרצה שיצא ממערכת החינוך. כזה שמוכן להשקיע כדי לקבל מוצר מצוין. אך לא עוד. הרפורמה חיסלה את מועדי ב'.  האם זה תורם למצוינות?

מה יתרום למצוינות? האם משרד החינוך יכול לתרום לכך? לדעתי כן. איך? לדוגמא יותר כיתות למחוננים ותלמידים מצטיינים. כתות בהן יהיו תלמידים שרוצים ואוהבים ללמוד. כיתות שילדים ישאפו להתקבל אליהן כי ידעו שבית הספר נותן להן יחס מיוחד. לא הגיוני? מדוע כיתות מב"ר הגיוניות וכיתות מצוינות- לא?

דרכים נוספות – זה כבר נושא לכתבה אחרת. כאן ניתחנו את הרפורמה כפי שהשר פרסם אותה.

אני שונאת, אבל ממש שונאת, פופוליזם. נאומו של השר מזכיר את שאלתו של שרון במרכז הליכוד: " מי בעד חיסול הטרור?" נו טוב... מי לא? רק טרוריסטים כמובן. אנחנו כולנו בעד. אבל כיצד, כבוד השר? בזמן שאני הלכתי לבית ספר כינו טקסט שכזה בשם "מריחה".

הרשימה נכתבה בלשון נקבה, אך איתן שותף לה.

ענת ואיתן

ועוד משהו: 4 התוצאות של החינוך שלנו מעידות שאנו מבינים משהו בחינוךsurprise

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

מפת מבקרי הבלוג
קוביית סקר
תוצאות הצבעה חזרה לסקר
3
סקר זה פתוח למשתמשים רשומים בלבד. לכניסה או הרשמה- לחץ כאן
עליך לבחור תשובה
תשובה אחוזי הצבעה
# 0%
# 0%
נא 11%
עשוי  34%
עשוי היטב  53%
סה"כ מצביעים0
סקר למשתמשים רשומים בלבד
הצבעת כבר
הצבעת כבר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ענתר אלא אם צויין אחרת