00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

עולמות התודעה וחוקיהם

 

אחרית דבר

כל היש הגלוי והסמוי הנתפש בחושים ושאינו נתפש בהם הינו תדרים של תודעה טעוני אנרגיה. אמרת תודעה – אמרת אנרגיה בתנועה. אמרת אנרגיה – אמרת תודעה בתנועה. אנרגיה במהותה, בנוסף להיותה תודעתית, הרי היא מהווה גורם של הפעלה והשפעה, כך בדיוק גם התודעה. היקום הפיזי וכל אשר בו הם צורה אחת מסוימת וספציפית של תדרי התודעה הפועלים על פי חוקי התודעה. ביקום המוחשי הידוע לנו מכונים חוקים אלו בשם חוקי הטבע כגון: מתמטיקה, אסטרופיזיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכל הנגזרות והשילובים הקיימים ביניהם, ובהם עוסק המדע. למעשה כל חוקי הטבע הם חוקי תודעה מתמטיים סמויים הפועלים מאחורי התהוות התופעות והשתנותן. חלקם של החוקים ידועים כבר לאדם, שכן הוא הצליח לזהות את הנוסחאות המתמטיות הפועלות מאחורי התופעות. חלקם טרם ידועים ואולי רובם לעולם לא ייוודעו – מי יודע? אלוהים הוא גדול המתמטיקאים, אינסופי בגאוניותו.

היקום הגלוי המוחשי הוא צורה אחת מסוימת בלבד הנגישה לחושינו (ולמכשירים שהם הרחבה של החושים) בה מתגלה התודעה בצורת יקום של אובייקטים ואירועים\התרחשויות והשפעה הדדית בין כולם. מאחורי כל אובייקט\אירוע (התרחשות) כגון אבן, עץ, פשפש, יתוש (אדם מלא עקיצות קרוב אצל עצמו), בן אדם, ארגון, חברה, תרבות, מדינה, יחסים בין מדינות ובין תרבויות... מאחורי כל אלו (שאינם מבטאים באופן ישיר חוקי טבע) פועלים תמיד חוקי תודעה גלויים וסמויים המפעילים אותם. אין דבר ביקום המוחשי ואין דבר בעולמות היש נטולי המוחשיות (דוגמא מינימלית: המחשבה שאני חושבת ברגע זה בראשי היא תהליך או אירוע נטול מוחשיות ברובד התוכני שלו, אם כי יש לו ביטוי אלקטרומגנטי וביוכימי לגבי עצם התרחשותו) שאינו פועל על פי חוקים קבועים וידועים של אנרגיות תדרי התודעה הבאים לידי ביטוי באותו יקום או עולם של תודעה.

 

חוקי התודעה ביקומנו ובשאר היקומים המופשטים

מהות כל היש, בכל העולמות הרוחניים (מופשטים) ואותם "שלבשו צורה" והגשימו עצמם ביקום הפיזי וכל אשר בו (הגשימו עצמם בחומר) הוא היותם זרמים אנרגטיים של תודעה בעלת תדרים שונים. כבר אמרנו ונחזור ונאמר שכל היש הינו תודעה בתנועה. במובן הזה כל היש הינו תודעה\אנרגיה בתנועה. ניתן שלוש דוגמאות:

  1. אש מדורה = אנרגיה של תודעה
  2. שכל אנוש = אנרגיה של תודעה
  3. חיים של אורגניזם = אנרגיה של תודעה

וכך הלאה וכך הלאה על כל היש המתקיים באינספור צורותיו. התודעות\אנרגיות קיימות בספקטרום אינסופי של תדרים מגבוה לנמוך. בעולמנו המוחשי יש לנו דוגמאות בסיסיות לכך כגון ספקטרום האור מאולטרא-סגול לאינפרא-אדום, ובניהם טווח התדרים\גוונים הגלויים לחושינו. באותו האופן ניתן גם לומר לגבי טווחי הצלילים, הריחות, וטווחי הראיה שחלקם נגישים לחושינו, חלקם נגישים לבעלי חיים אחרים וחלקם נגישים רק למכשירים אותם בנה האדם להרחבת יכולת קליטת תדרים.

ככל שתדר התודעה בעולמות גבוה יותר ניתן לומר עליו שהוא אינטנסיבי יותר ומכאן שגם בעל השפעה רבה יותר בהיקף ובזמן. יש תדרי תודעה מעצימים ומרחיבים ביוצרם חיים, צמיחה, התפתחות, התרחבות, אושר שמחה וסיפוק. האדם יחווה אותם כתדרים של אהבה, ריפוי וחיזוק נפשי ופיזי. יש הטוענים כי התדרים המעצימים הם תדרים בעלי מוסריות גבוהה של ראיית הזולת כשווה ערך ושווה הזדמנויות כשלנו. כלומר, כי התדרים העליונים הם בעלי ערכיות ומוסריות גבוהה הבאה לידי ביטוי במשפט "ואהבת לרעך כמוך" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח) שכן הזדהות ואמפתיה וראיית טובת האחר כעולה על טובתנו האישית (או לפחות שווה לו) היא דרגה מוסרית גבוהה יותר.

ישנם תדרי תודעה שליליים בכל העולמות ("זה לעומת זה ברא אלוהים" ספר יצירה פרק ו' פסוק ה') שתפקידם הוא צמצום, כליה, הרס, פורענות, חולי ומוות. בעולמנו המוחשי מטרתם היא פגיעה בטובת הזולת מבחינה קיומית, פיזית נפשית וכלכלית.

לשני סוגי קבוצות התודעה – זו המיטיבה ומעצימה וזו המכלה ומצמצמת, יש תפקיד חיוני בבריאה כולה, הווה אומר בבריאת כל העולמות הרוחניים ומתוכם בתחתית בריאת היקום הפיזי וכל אשר בו.

 

תפקיד תדרי התודעה\אנרגיה השונים

נאמר במקורותינו על תפקיד הבריאה "בשעה שברא הקב"ה את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים " (תנחומא ונשא טז). מכאן כי תפקיד הבריאה היא התנסות, אתגר, התגברות ותהליך ספירלי של התפתחות. אם אכן זוהי המטרה הרי לשם כך יש צורך הן בתדרי מינוף צמיחה והתרחבות, והן בתהליכי הרס וכיליון - הרס תרבויות שפג תוקפן, הרס גוף אדם או חי שפג תוקפו בשל הזדקנות ושיבוש מערכות, מות יצורים שאינם תואמים עוד לאקולוגיה (זוהי הרי מהות האבולוציה), מהפכות, שבירת מוסכמות שהפכו מיושנות, מלחמות ושפיכות דמים לשם השגת משאבים כלכליים והפצת ערכים ותרבויות וכו'. בעיקרון תהליכי התפתחות אינם אפשריים ללא תדרים מרחיבים ומעצימים יחד עם פעילותם של תדרים מכלים, מנפצים והורסים.

אנרגיות התודעה מכל הסוגים נמצאות בזרימה מתמדת לכל הכיוונים (כל ארבעת "מימדי" המרחב\זמן) ותפקידם הוא ליצור השפעה. אומרת הקבלה בשפתה כי כל תדר תודעתי\אנרגטי "שואף" למירב הכוח עבור עצמו. כל תדר של אנרגיית תודעה רוצה למקסם את מירב השפעתו ובלשוננו הפשוטה למקסם את סיפוק צרכיו ואת הנאתו. על זה, על פי הקבלה, נחרבו העולמות הרוחניים העליוניים מאחר וכל ספירה (ספירה הינה תדר תודעה\אנרגיה ספציפי) מתוך 10 הספירות ביקשה לקבל לעצמה בלבד על חשבון השאר. מכאן נוצר מתח קשה בין עשר הספירות ונוצר החורבן הקוסמי של שבירת הכלים. לאחר חורבן קוסמי זה נערך תיקון לעולמות המכונה "תיקון העולמות" ובו נוצרו עשר ספירות חדשות המקבלות עליהן את גבולות השפעתן, מתחשבות זו בזו ומשתקפות זו בזו.

 

קשר של השפעה הדדית לשם השגת שינוי

בין כל יש לכל יש בעולמות וביקום הפיזי קיימים כאמור זרמים מתמידים של השפעה לכל הכיוונים. דוגמא פשוטה: בתוך זמן מקום ותרבות מסוימת, ינסה כל אדם להשפיע על כל מי שנגיש לו פיזית או תקשורתית באופן רעיוני, אידיאולוגי, התנהגותי, ערכי, באופן שהסובבים יהיו דומים לו, יפנימו את תודעת האנרגיה שלו ויזדהו איתו ובפרט יספקו את צרכיו. זהו חוק טבע לכל החי בעולמנו.

הקשר בין כל אדם לאדם, בין חברות, בין תרבויות ובין מדינות ברמה הבינלאומית הוא קשר של השפעה. כל מצבור תודעה מנסה להשפיע על שאר מצבורי התודעה על מנת להעצים את מצבור תדרי תודעתו\האנרגיות ברשותו. מה שנכנה בשפה פשוטה – הגברת סיפוקו העצמי ויכולת שליטתו והשפעתו על המתרחש.

בתוך עולם הפלנטה יהיה קשר בין האקולוגיה: תוואי פני האדמה, סוג הקרקע, האקלים, כמות המשקעים, כמויות המים הזמינות, הצמחיה והחי באותו טווח אקולוגי, ותהיה ביניהם השפעה הדדית מתמדת. שינוי אחד הפרמטרים ישפיע על השאר ובפרט ייתן הדבר אותותיו בעולם שיש בו חיים, כלומר ישפיע על הצומח ועל החי באיזור.

כל היש לעולם מקרין השפעתו לכל הכיוונים על כל היש על מנת להגביר את ההיקף והעוצמה של תדרי התודעה\האנרגיה שבבעלותו או העומדים לרשותו. כלומר, תמיד תהיה זו השפעה לשם השגת שינוי לטובת עצמו (או המזוהים עם טובת עצמו, כגון ילדים, משפחה, חברה, תרבות, מדינה וכו'). במובן זה אין סיבה להטיל ספק בקשרי ההשפעה בין תדרים נמוכים כגון תודעת האדם, לבין תודעות רוחניות גבוהות יותר בלתי מוחשיות כגון השפעה על כוחות טבע או אלוהים יהא אשר יהיה, שהרי אמרנו שכל תדר תודעה מתפרש על פני ארבעת מימדי המרחב והזמן. מכאן כי הדבר כולל תנועות השפעה מלמטה למעלה כמו גם מלמטה למעלה (עקרון ההשפעה מלמטה למעלה עומד ביסוד כל האמונות הדתיות וכל הפולחנים הדתיים משחר האנושות בצורת טקסי קורבנות וכמובן תפילות עד עצם הרגע הזה). אם אכן זהו עולם שעניינו השפעה הדדית אזי מותר לנו לומר את הפרפרזה הבאה: אלוהים המציא את האדם
והאדם מצידו המציא את אלוהים

לגבי המשפט הראשון אין לנו הרבה ברירה בעניין זה כי לעולם סוד המנגנונים או הנוסחאות המתמטיות שמאחורי פעילות החיים וחוקי הטבע תישאר סמויה מאיתנו חרף התקדמות המדע המתמדת, וכנראה לעולם לא נדע את סוד ההגשמה של תודעה בחומר.
ניטשה אמר כי אלוהים מת - נראית לי הערה לא לעניין, עם כל הכבוד לניטשה, שכן שובניסט זה אמר עוד כמה רעיונות בלתי מתקבלים על הדעת לחלוטין כגון "בבואך לאישה קח את השוט" וכמו כן "האישה הינה הטעות השניה של אלוהים". ניטשה הרווק היה דחוי אהבה על ידי סלומה ובדכאונו, ממנו לא התאושש כנראה, פיתח עוינות ניכרת גם לכלל הנשים.
באשר למשפט השני שכתבנו "האדם מצידו המציא את אלוהים" הרי נאלץ היה האדם לעשות זאת ביודעו  שברמת תודעתו הקיימת עד עצם הרגע הזה אינו מבין את סוד הגשמת הרוח בחומר ולפיכך חש אינטואיטיבית כי קיימת רמת תודעה גבוהה משלו.

 "המצאת" האדם דמות אלוהים טוב ומיטיב הינה אחת ההמצאות היותר גאוניות של האדם, והראיה שהיא חיה וקיימת עד עצם היום הזה. התפישה לגבי האלוהים בדבר היותו טוב, מיטיב, משגיח, מגן, נותן מחסה ואוהב ללא תנאי הינה אמונה גאונית המעצימה את כוחו של האדם, את חיוניותו, את שמחתו, את בטחונו ביקום ואת אושרו. האדם "המציא" אלוהים חנון ורחום ורב חסד (13 מידות הרחמים לפי היהדות וכפי שמופיע בספר התפילה היהודי היומי) וזוהי העסקה האנושית המשתלמת ביותר.

 

אם תרצו אין זו אגדה

אמונה הינה תודעה אדירה של מינוף, צמיחה, התרחבות, ריפוי והתפתחות. "אם תרצו [תאמינו], אין זו אגדה" אמר הרצל חוזה המדינה, ובכך נתן גושפנקא "ציונית" לכוחה של אמונה. אמונה וחזון חד הם. הם הצליחו תוך 140 שנה להפוך מדבר, חול, ביצות וציה לארץ ישראל היפה והנהדרת, וגם הלא-כל-כך, שהרי כבר אמרנו שתדרי התודעה המכוונים להיטיב פועלים תמיד יחד עם תדרי התודעה המכוונים להרס, פיצול וזילות האחר, וביניהם מתנהלת כל הזמן דיאלקטיקה של השפעה הדדית. אינני יודעת אם ארץ ישראל היפה והנהדרת היא פרי המצאה של שטיפת מוח ושירה מתנגנת לפי האתוס של ימי העצמאות והזיכרון ואריק איינשטיין, או שהיא "בובה של מדינה" – ארץ שחיתות, הון-שלטון-ביורוקרטיה, אטימות האוכלת יושביה. הדבר תלוי בתודעת המתבונן. ככל שהתודעה רחבה יותר היא יכולה להכיל בתוכה יותר ניגודיות ועדיין למצוא סיפוק ביש הכולל.

 

יקום מסודר בעל חוקיות

כאשר העולמות בנויים מרבדים של תודעה ניתן להציג אותם באופן סכמטי כפירמידה של רבדי תודעה ההולכים ועולים, הולכים ומתכנסים לעבר נקודת הפסגה, שהיא נקודת הפסגה האחת והיחידה של האלוהות האחת האינסופית הכוללת כל והמשתקפת בכל התדרים שמתחתיה.

משחר ימיו, חיפש האדם את החוקיות שמאחורי עולם התופעות הגלוי, הנתון לתפישת החושים, כלומר היקום הפיזי וכל אשר בו, וכן את החוקיות שמאחורי כל התופעות האנושיות, כגון נפש האדם, ההתנהגות החברתית, התנהגות המדינה והשלטון (פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדעי המדינה, יחסים בינלאומיים, היסטוריה וכו'), וההתנהגות הבין-מדינית. התפישה הבסיסית היא כי אין דבר בכל העולמות וביקום הגלוי לעין, כלומר יקום פיזי ואסטרופיזי, כימי, ביולוגי, חברתי וכו' בעולם המוחשי, שאינו פועל לפי חוקים מסוימים או נוסחאות או מנגנון פנימי כלשהו. אירועים אינם מתרחשים סתם או במקרה. מאחורי כל אירוע יש זרמים של תשתית אשר הוליכו להופעתו בזמן ובמקום בו הופיע. הידע האנושי כולו הינו למעשה חיפושו האינטלקטואלי של האדם אחרי אותם מנגנונים המפעילים את הפלטפורמות השונות של היקום כפי שמנינו, כלומר אחרי חוקי הטבע, חוקי האדם וחוקי החברה.

לא האדם הוא שהמציא את חוקי הטבע. חוקי הטבע וחוקי החיים נטועים בתוך הבריאה ונתונים לנו מראש, אם תרצו או לא, "כפויים עלינו" על ידי תודעה עליונה. כך חוקי הגלקסיות וחוקי החומר, חוקי החיים, חוקי האבולוציה, נפש האדם וחוקי החברה. המדע תפקידו לחשוף חוקים אלו ולגלותם. ניתן רק להרחיב ולהדגיש, היקום ההולך וצובר תאוצה בהתרחבותו, חוקי הגלקסיות, חוקי התא הזעיר ביותר המקיים את עיקרון החיים, נפש האדם על רבדיה האינסופיים וחיבורה אל התת מודע ואל העל-מודע, וכמובן ההתנהלות של חברות בגדלים שונים וברמות ארגון שונות – הכל הכל פועל בהתאם למנגנונים סמויים וגלויים. בעיקרו של דבר יתכן ומנגנונים אלו ניתן יהיה יום אחד לכמת ולהציג אותם כנוסחא מתמטית. כאמור אין לדעתנו אקראיות או ספונטניות בחוקי היקום. הספונטניות הנראית לעין המתבונן החיצון, כלומר האדם, ככל הנראה כבר מובנית בתוך נוסחאות המנגנונים. זהו יקום מסודר מאד. חוקיו הפיזיים והנפשיים נגלים אלינו בהדרגה, לעולם לא נדע אותם עד סופם. החוקים הלא מוחשיים בעולמות הרוחניים אינם נגישים לנו כלל והופעתם במציאות המוחשית מכונה בפינו בשם "נס".

 

סוף מעשה במחשבה תחילה

הגירסא בה אנו נוקטים היא נוקשה. אנו גורסים חוקיות הקיימת בכל התופעות, כלומר שאין אירוע או תופעה המתרחשת ביקום הפיזי-נפשי-חברתי שלא קדמה לה קודם לכן כוונה או מטרה, הווה אומר מחשבה. כפי שאמרו החכמים "סוף מעשה במחשבה תחילה". גם אם על פני השטח נראה שהמעשה פרץ ספונטנית בהרף שניה מבלי שהיה זמן למחשבה, תמיד מתחתיו "התבשלה" מחשבה מקדימה של כוונה, רצון והשגת מטרה. לאור כל זאת לא נותר לנו אלא לתהות על בני ישראל אשר הגיבו לדבר האלוהים באומרם "נעשה ונשמע" (שמות כד 7 פרשת משפטים לאחר קבלת עשרת הדיברות). כלומר, בני ישראל מוצגים כאן כאילו לא הקדימו כביכול חשיבה למעשה אלא אצו רצו ישר למעשה בלא כל חשיבה מקדמית. לפני שנערער על משפט זה על ידי הבאת ציטוטים נוספים, ברצוננו להתייחס אליו כפשוטו. אם אומר אדם כלשהו "נעשה ונשמע" משמעות הדבר היא כי מתחת לספונטניות המעשה המוצהר שאין לגביו מחשבה מקדמית, הרי קיימת ברובד תודעה עמוק יותר (אין סוף לעומק רובדי התודעה בתוך האדם) התכוונות מאד עמוקה כגון אמונה מוחלטת, צורך עמוק ביותר הדורש סיפוק, הזדהות ואהבה עמוקים המביאים לציות עיוור או כניעה מוחלטת. הדוגמא הפשטנית היא של פעוט הנשמע אוטומטית להוריו שהם עבורו רבי כוח ואהובים מאד, והם היודעים מה טוב עבורו.

על משפט זה של "נעשה ונשמע" נעשתה גלוריפיקציה אודות עומק האמונה של בני ישראל: על כך נאמר באגדה " כיון שראה הקדוש ברוך הוא כך, נתנם לישראל " (ספרי על ספר דברים, פרשת וזאת הברכה, שמג) שכן בעומק נפשם היו כבר מוכנים ומעוניינים ואוהבים אותה עד למאוד - לפיכך אמרו נעשה ונשמע.

מן הראוי להעיר כאן כי חז"ל האדירו מדי את המשפט "נעשה ונשמע" המופיע כאמור בפרשת משפטים שמות כד 7 לאחר שהשמיע האלוהים את עשרת הדיברות. פעמיים לפני משפט זה כבר ניתנה הסכמה מאת העם למשה. פעם אחת כאשר משה מסביר לעם אודות הברית עם האלוהים העתידה להיכרת (שמות יט 5) אומר העם "כל אשר דיבר ה' נעשה" כלומר היה הסבר מקדים, הבנה, קבלה ואישור. לאחר מכן כאשר דיבר אלוהים את עשרת הדיברות ואומר "אתם ראיתם כי מן השמיים דיברתי עמכם" (שמות כ 19) שוב מגיב העם "כל אשר ציווה ה' נעשה". יוצא מתוך הכתוב כי שלוש פעמים קודם למשפט "נעשה ונשמע" הוסבר לעם מה עתיד להתרחש. הוא שמע את הדברים, הוא ידע במה מדובר והסכים לקבל את החוקים ואת המצוות. המשפט הרביעי של "נעשה ונשמע" הוא כבר משפט "לעוס" שניתן להבינו כ"נעשה את המצוות ונשמע את יתר הדברים".

כל שרצינו להדגיש הוא, כי תמיד סוף מעשה במחשבה תחילה ולגבי המשפט הידוע של "נעשה ונשמע" נערכה גלוריפיקציה אידיאולוגית של חז"ל לגבי עומק האמונה והצייתנות של בני ישראל, מה שכמובן התברר להיות מאוחר יותר לא בדיוק המובטח. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת