77
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זרה באפלה

הצד האפל של 10 סרטי דיסני

27/12/2013
זה ידוע שלא כל סרטי דיסני משקפים חיים בצבע ורוד ושסיפרי הפיות מוצאים את עצמם הרבה פעמים צבועים במצבים חשוכים. דיברו הרבה על המוסר של סרטים אלה ויש ספק רב אם דמויות, תמונות או ערכים המשתקפים בהם, ראויים שיראו על ידי ילדים תמימים.
אז הנה סדרה של סצנות של מפעל סרטים מצויירים זה המאופיינות בצד האפל שלהן.
 
* חלק מהתוכן הלא ראוי לילדים הובא בקצרה כדי לא להעמיס על רשומה אחת, אך בכל סרט מאלה שהבאתי ישנם עוד הרבה דברים שאני חושבת שממש לא מתאימים לצפייה בגיל הרך, כגון, אלימות, הרג, נקמה, אובססיה ועוד.
 
 
 
 
במבי - מותה של אמו של במבי
 
 
עם יריה שתשאר בזיכרון השמיעתי של כל הצופים בסרט "במבי", אנו למדים, באותו זמן שהכוכב הצעיר והרך של הסרט, שאמו נרצחה על ידי ציידים. רדיפה בלתי נסבלת בשלג, אשר בה אמא ובן רצים במלוא המהירות, בזמן שהיא זועקת צעקות מטורפות אשר מעודדים את בנה לרוץ יותר ויותר מהר כדי להציל את חייו, לקצב של מוסיקת רקע מעיקה ויריות. לבסוף, במבי מוצא את עצמו ביער ומאמין שהוא ואמו ניצלו ובטוחים הרחק מהציידים.. אבל לא רואה את אמו. הוא מתחיל לחפש אותה ואנו יכולים לשמוע 10 "מה" "מאמי" "אמא`לה" קורעי לב שמסתיימים בשאלה "איפה את?" כדי לגלות שהוא כבר לא יראה אותה לעולם.
ללא ספק, זו הסצנה העצובה והמטרידה ביותר שדיסני תשמר בזכרון שלנו.
 
 
 
 
 
 
הגיבן מנוטרדאם - תשוקתו של פרולו
 
 
ב"גיבן מנוטרדאם" יש רגע אפל אמיתי בכיכובו של פרולו, שופט רשע שמייצר מחדש את הבישוף מקתדרלת נוטרדאם בפריז, ביצירה של ויקטור הוגו. פרולו מרגיש תשוקה בלתי נשלטת  כלפי הצעוניה היפהפה אסמרלדה. מונע מרעב זה, הוא מסתגר בקתדרלה ומתחיל לשיר לבתולה מריה, מבקש ממנה שתציל אותו מתאוות בשרים מגונה זה כדי להתגבר על הפיתוי. שם השיר נקרא "אש גיהנום" ובזמן שהוא שר יש לו חזיונות של אסמרלדה שבהן היא רוקדת בתוך האש באופן פרובוקטיבי. ומעבר לכך, יש מסר שבשם האהבה והדחיה שבאה בעקבותיה, מותר לפרוץ את כל גבולות הרוע, כגון לשרוף בתים של אנשים חפים מפשע וסתם לקטול אנשים בגלל שלא נענה על ידי משאת לבו. 
 

 
 
 
 
 
דמבו - מצעד הפילים הורודים
 
 
בסרט "דמבו", כאשר כוכב הסרט משתכר ללא כוונה, בגלל ששתה שתיה מחבית וחשב שהיא מים, נפתח לפניו עולם של הזיות שבהן מככבת סדרה אינסופית של פילים הצועדים בקצב מטומטם ומקברי. הם מתרבים, משנים צבע, גדלים, רגליהם הופכות לענקיות, הם דורסים ורומסים אחד את השני, חדקיהם הופכים לחצוצרות ופניהם הופכים לליצניות.
הם מאתגרים את כוח המשיכה והמסך נראה מלא ועמוס בפילים השזורים אחד בשני, ובמשחק חניקה הם מתפוצצים. ואם נשאר איזה ספק על הרוע של הסצנה הזו, מילות השיר המלווה סצנה זו, מבהירות הכל. אפשר להבין את זה כמסר נגד צריכת אלכוהול, אבל הסצנה היא קודרת ומרושעת באופן קיצוני.
 
 
 
 
 
 
פינוקיו - החטא ועונשו
 
 
ללא ספק, אחד הסרטים האכזריים ביותר של דיסני הוא "פינוקיו". היכול להיות משהו יותר מחריד מילד תמים מעץ שנלקח ע"י בעל קרקס נצלן, אחד שמפעיל תיאטרון בובות ומעביד אותו במופעי מריונטות כדי להרוויח ממנו? וכאילו לא די בכך, הוא נועל אותו בכלוב ומאיים עליו בגרזן. לאחר שהוא לומד הרבה שיעורים בדרך הקשה, פינוקיו מתפתה שוב לעזוב את בית הספר כדי ללכת לשחק באי המשחקים, מקום מוצף, היכן שהילדים אינם לומדים, הם שותים אלכוהול, מעשנים ומסריחים. וכשיורד הלילה, הסצנה הופכת לעגומה יותר: הילדים עוברים מטמורפוזה דוחה, האוזניים שלהם גדלות למימדי ענק, הם הופכים לשעירים וצומח להם זנב.
הם הופכים לחמורים טיפשים שכל היום רק נוערים כעונש רק בגלל שנכנעו לפיתוי פשוט, לשחק ללא התחייבויות. (רק לידיעה, הוכח שהחמור הוא אחד מבעלי החיים החכמים ביותר בעולם החי)
 
 
 
 
 
 
מלך האריות - וידוא הריגה
 
 
כאשר חושבים על "מלך האריות", ישר עולה לנו לראש הסצנה העצובה ההיא שבה מופאסה, האב של סימבה, מת בידיו של הדוד הרע, הרגע האכזר הזה שמשאיר אותנו עצובים בתחילת הסרט. אבל מי זוכר את נקמתו של סימבה ומותו הטרגי של הדוד? לאחר מאבק קשה בין החתולים הגדולים שבו הם תוקפים אחד את השני ונועצים את ציפורניהם החדות כסכינים, באמצע צוק עטוף בלהבות אש, סקאר נזרק לתהום, הוא מוכה ע"י סלעים, מוקף באש. אבל לא מת שם! האריה הרע מתאושש ומוצא את עצמו מוקף בצבועים, אשר מחשיב אותם לחבריו, אבל למרבה הפתעתו, אלה מתקרבים אליו לאט לאט ויכולים לראות את הצללים של מאות מהם מוקפים באווירה מקאברית, כדי שבסוף יאכלו אותו חי, וכך נותנים מקום לסימבה "הטוב", כדי להפוך אותו למלך החדש. האם היה צורך במוות נורא כזה? כל כך הרבה אכזריות?
אחת הבעיות של סרטי דיסני היא ההנשאה. כמעט בכל הסרטים האלה מנסים להקנות לבעלי החיים תכונות אנושיות, כאשר המציאות היא שונה לגמרי. אין חיות טובות או רעות, כל בעל חיים נלחם עבור הישרדות והדאגה להעביר את הגנים שלו הלאה.
 
 
  
 
 
 
 
 
בת הים הקטנה - המחיר בלהיות אנוש
 
 
ב"בת הים הקטנה", אחד הסרטים הרווחיים ביותר של דיסני, ישנם רגעים גדולים אפלים מאוד ביחס לדמותה המרושעת של אורסולה, סוג של תמנון דוחה, בעלת קול מזעזע. בחלומה להפוך לבת אנוש ולעזוב את הים כדי להצטרף לנסיך האהוב, בת הים אריאל, עושה עסקה עם אורסולה שבה היא תתן לה רגליים בתמורת הקול היפה שלה. אבל מחיר העסקה הוא גבוה כל כך, שהמנוולת לא רק תשאר עם הקול, בנוסף היא תהפוך לבעלת חייה של אריאל אם היא לא תנשק את הנסיך בפרק זמן של 3 ימים. אווירה קודרת מאוד מקיפה את המערה של המרשעת היכן שניתן לראות מאות נשמות אומללות אחרות שהשתלטה עליהן והפכו לסוג של ראשנים ללא יכולת לזוז וכלואים בין הסלעים.
 
 
 
 
 
 
 
שלגיה - סופה של המלכה הרעה
 
 
כולנו מכירים את סיפור "שלגיה ושבעת הגמדים" ויודעים על האם החורגת המרשעת, מכשפה שלא רצתה שתהיה אשה יפה יותר ממנה בכל הממלכה. בגלל זה היא תכננה להרעיל את שלגיה, היא משנה את עצמה לזקנה, די דוחה, למען האמת. שלגיה, שהיא תמימה באופן קיצוני, נותנת לה להיכנס וטועמת מהתפוח שכביכול יתן לה משאלה, וצונחת על הרצפה בגלל הכישוף שמרדים אותה.
באותו הרגע מגיעים הגמדים שמצליחים לראות את המלכה לאחר השינוי וכולאים אותה בפינה של איזה צוק. היא מנסה להגן על עצמה ותוקפת אותם עם אבן ענקית, אבל סערה ברוטאלית שהחלה פתאום שולחת ברק על שפת הצוק, זה שובר את קרקע הצוק תחת רגליה והיא נופלת לתהום. ואם לא די בכך, היא נמחצת על ידי האבן הענקית. אף ילד לא ישכח את המוות הזה. באמת גם כאן היה צורך בכל כך הרבה אכזריות?
 
 
 
 
 
 
 
אליס בארץ הפלאות - סוריאליזם חשוד
 
 
אין הרבה סודות סביב הסרט הזה בעל מראות מטורפות בכל מקום. אפילו מתמיד נקשר הסיפור בצריכת סמים וחומרים הלוצינוגניים. כמה סיבות למסקנה הזו הן התמונות המשקפות את השינויים בפרופורציות של הדברים, כגון שינויי הגודל שעוברת אליס, הערבוב הקיצוני של צבעים, חוסר היכולת להבדיל בין מצבים מציאותיים לחלומיים, בין היתר. בנוסף, דמויות הזויות ומטורפות כמו הכובען המטורף האובססיבי לגבי חלוף הזמן והארנב שתמיד ממהר ואשר אליס הולכת אחריו באופן עיוור. מה שבולט הוא גם הדמות של הזחל שמעשן ומדבר בצורה איטית מאוד וכאשר הוא נושף הוא משחרר טבעות עשן בכל צבעי הקשת היוצרים אובייקטים ואותיות באוויר.
 
 
 
 
 
 
 
היפה והחיה - היפה והשווה
 
 
סרט נוסף שהחשיכה בולטת בו, במקרה הזה, קשור לערכים שליליים מסוימים, הוא "היפה והחיה". לאורך כמעט כל הסיפור נראה שהמסר אומר שהיופי לא חשוב. בגלל זה היפה יכולה להתקרב כל כך קרוב לחיה המפלצתית עד שהיא מתאהבת בה. אז למה צריך בסוף הסרט לשנות את החיה לנסיף יפה תואר? זה כאילו דיסני מודה שסוף מאושר באמת צריך לקרות רק בני שני אנשים מושכים באמת. אותו הדבר אפשר ליישם בסרט "הגיבן מנוטרדאם", אבל בגלל שכאן אין איזה מעשה קסם או כישוף אפשרי, אסמרלדה אפילו לא שוקלת שמגיע הזדמנות לגיבור, בגלל שהוא לא עומד בסטנדרטים המקובלים של היופי בחברה.
זה כמו באופרת הסבון "בטי המכוערת" שבה מתאהב מישהו "שווה" באשה מאוד אינטליגנטית, אבל שמנמונת ומכוערת ואפילו שעירה. הוא מאוהב בה בטירוף, אבל מה, בסוף היא הופכת ליפהפיה, דקיקה וחלקה. למה? למה להרוס תמיד?
 
 
 
 
 
 
פנטזיה - הילולת צ`ראנבוג, פולחן לשטן
 
 

כשמגיע הלילה יוצא צ`ראנבוג, שד אפל ודמוי שטן לחגוג על הר גבוה החולש על כפר קטן ואוסף אליו את נשמות אנשי הכפר, ההרפיות, הסטירים, השדים, רוחות הרפאים והשלדים להילולה של כשפים. עם עלות השחר צ`רנאבוג חוזר לצורתו הקודמת, צורת פסגת ההר, ומשאיר אחריו כפר ריק ודומם.
הפסטיבל הזה הנחגג  בחצות הלילה בסרט "פנטזיה" מ-1940, הוא אחד הרגעים האפלים ביותר בהיסטוריה של דיסני. הסצנה משתמשת בשיר המפורסם ובשימוש נרחב "לילה על הר קירח"  של המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי כדי לייצג את הרוע. יצירה זו ידועה באופן מסרותי בגלל האפלות שלה, אפילו, כדי שלא ישאר ספק על האווירה האמורה להיות, מוסורגסקי הוסיף לצד התווים משפטים מסויימים המאפשרים לדמיין נוף בממלכת האופל: "לחישות תת קרקעיים של קולות על טבעיים, הופעת רוחות החשכה ושל צ`רנאבוג (השטן), האדרת צ`רנאבוג ומיסה שחורה, שבת של מכשפות, במרחק, מצלצל פעמון הכפר ומפזר את רוחות החושך עם עלות השחר".

 

 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

53 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רודפת מכנסיים אלא אם צויין אחרת