66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן אישי

בלוג החיים של אלון ארד

10 שנים לבלוג בסימן חנוכה 2013 ובסימן פטירתו של אריק איינשטיין

כ"ט בנובמבר 2013 - כ"ט בנובמבר 2003. 
לפי התאריך. עברו להם 10 שנים, מאז שפתחתי את הבלוג שלי בתפוז. 
ברשומה הזאת: 

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=38481
שמסתבר שגם זכתה בבלוג כחול, כנראה לכבוד עשור לבלוגיה, ובלוגים ותיקים שנפתחו ב2003, שנת הפתיחה של הבלוגים הכתובים בתפוז. 

אז כאמור, 29 בנובמבר 2013, יוצא על תאריך חנוכה. מאחורינו 2 לילות של הדלקת נרות. ההשג שלי הערב (אתמול) (התחלתי לכתוב נניח ב 5:30 בבוקר, אחרי לילה לבן של בדיקת מיילים של ה5 יממות אחרונות), ההשג שלי הוא שהצלחתי לקום מוקדם. (כאמור בשנתיים האחרונות הימים שלי הפוכים, ער בלילה, וישן כל היום). הצלחתי לקום ב14:10, ולהגיע פחות או יותר בזמן, לחגיגת יום הולדת 6 לאחיין שלי, (נולד אף הוא בכ"ט בנובמבר 2007, בערך באותה השעה של הרשומה הזאת: 

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=1140018 ) 

אז נר 1 הדלקתי אצל סבתא שלי שתחיה עד 120 כ20. וגם במועדון מסריק תל אביב, אנוש. 
ונר 2, הדלקתי כאמור, אצל המשפחה שלי, אצל אחותי ברמת השרון, עם כל המשפחה, בתוספת חגיגת יום הולדת 6 לאחיין שלי. כל האחים שלי היו, ואמא שלי (סבתא), וכל האחיינים שלי, פלוס תוספות, המשפחה של הגיס שלי, והבת דוד, שהיא חברה מאוד טובה של אחותי גם. היה מאוד נחמד. 5 ילדים, 3 אחיינים. היה מאוד מיוחד. 

וגם סיכום השבוע, עומד בסימן פטירתו המצערת של גדול זמרי ואמני ישראל, אריק איינשטיין, בן 74, כמעט 75 (נולד בינואר 1939). יחסית נפטר צעיר. הלם. לא יאומן. חבל מאוד. רוצה לבקר בקברו בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. ליד ביניין ההוסטל הישן, בו גרתי כשפתחתי את הבלוג הזה, עד סוף ספטמבר 2005. (מאז סוף ינואר 2003 ). 


לסיכום בקצרה, סיכום 10 שנים אצלי בחיים. בלוג חיים, ומראש, הארכיון כנראה תמיד פועל, ואפשר לעיין ולטייל בו. כותב ברצף (לפחות רשומה אחת בחודש) של שנים, מאז ינואר 2005, עד דצמבר 2012 בינתיים (כי שנת 2013 לא הסתיימה, זה רק סוף נובמבר) זאת הרשומה ה 396 כמדומני, כמעט 400 רשומות. (מקסימום רשומה 400 תיהיה בחודש מרץ 2014) 
ויש גם תמונה מהשבוע, מצלם הבית, אלדד, החבר הכי טוב שלי : תמונה שלי לרגל עשור לבלוג, מהקופיקס שוב: 

אלון המזדקן בקופיקס


בן כמה אני נראה בתמונה? כבר נראה מבוגר\זקן. נכון? עוברים עלי ימים לא קלים. כבר כמעט שנתיים ימים. 

ובקיצור, אחרי לילה לבן, ובוקר מעונן. אנסה לסכם עשור בקצרה (או באירוך), בנושאים החשובים בחיים כרגיל, ששזורים אחד בשני : 1. דיור. 2. עבודה\תעסוקה. 3. זוגיות שהיתה. ואולי עוד תוספות :
ב29.11.2003, הייתי לקראת סיום שנה ראשונה בהוסטל של אנוש, בטרומפלדור 40, תל אביב. התקופה שהבלוג נפתח בו, היתה תקופה שהתחלתי לצבור ניסיון זוגי ראשון, חברה ראשונה היתה לי שגרה לא רחוק בכלל מההוסטל. וגם התחלתי לצבור ניסיון תעסוקתי, ניסיון בעבודה רצינית. נפתח לי תיק בתעסוקה בדרך אחרת. (חבל שאי אפשר לצרף קורות חיים לרשומה הזאת), אבל עבדתי בפחות משכר מינימום, בפרוייקט ביניינים ירוקים בקהילה, של עמותת מלר"ז. אחד הבוסים הרציניים שלי, הבוס השני, שליווה אותי תקופה ארוכה. אני שמרתי איתו על קשר במסנג'ר, וגם כעת חבר שלי בפייסבוק, עובד עכשיו בחברת שידורי קשת. במלר"ז עבדתי כשנה ורבע, מתחילת 2004, עד מאי 2005, והתקדמתי לעבוד בחברת פרסום, חברת בת של באומן בר ריבנאי, ברחוב החילזון ברמת גן, עבדתי שם כמעט 8 חודשים, מתחילת מאי 2005, כל השנה, עד סוף דצמבר 2005, עם בוסים, ובוס קמצן, גם, בפחות משכר מינימום, ב14 ש"ח לשעה. ועבדתי שם הרבה שעות, יותר מ100 שעות בחודש. כל יום, לא כולל שישי ושבת. 

החברה הראשונה עזבה אותי אחרי 3 חודשים. בדיוק שהתחלתי לעבוד במלר"ז. 
החברה השניה, הכרתי אותה בנופש בטבריה 2005, במאי, ורק בנובמבר 2005, התחלנו להיות חברים. רק פעם בחודש נסעתי אליה לערד. שם גרה, בערך ליד ההורים שלה. הייתי נוסע לנופשים של ההוסטל של אנוש, במסגרת אנוש, כ4 נופשים, 4 שנים גרתי בהוסטל. בסוף ספטמבר 2005, ההוסטל עבר למשכנו החדש שעומד עד היום, בחזנוביץ' 16, דרום תל אביב, בין פלורטנין לשכונת שפירא. 
פוטרתי מהמשרד פרסום, והיו עוד כמה עבודות, ופוטרתי שוב, היה לי סוג של משבר גיל 30, שהמקור שלו היה בניסיון די כושל של אי מפגשים בפורום עשרים פלוס. ע' מערד עזבה אותי, בפברואר 2006, וגם פוטרתי מעבודה רחוקה, עבודה משרדית רחוקה במשרד של מפעל באיזור תעשיה של פתח תקווה. 

בנובמבר 2006, בתחילת החודש, פגשתי את גרושתי. תוך זמן קצר, הייתי בתחילת תהליך שנמשך כחודשיים, בו עזבתי את ההוסטל, ושכרנו דירה ליד המשטרה, דירת חור, דירת רכבת, ששייכת לחברת שמירה, מוקד אמינות, ליד המשטרה, ברחוב דרך שלמה. ב7 לינואר 2007, היתה פגישת סיכום, וסיום השכירות שלי בהוסטל. אמא שלי עזרה לי לשלם שכר דירה, כמעט כל שנת 2006, שאופיינה, עד שהכרתי את גרושתי, אופיינה בבילויים וחיפוש עצמי, עד הרס עצמי. הייתי על האפס. וכשהכרתי את גרושתי, נכנסתי לאובר דראפט. החתונה היתה ב 28 לינואר 2007. 
בקטע התעסוקתי, בשנת 2006, אחרי שפוטרתי מא.ד. סינון, המשרד של המפעל בפתח תקווה, אחרי כמה זמן, חזרתי לעבוד במלר"ז , באישור העוסית השניה והאחרונה שלי בהוסטל. בערך באפריל מאי 2006, שבמיוחד סופחתי לאוניברסיטת בר אילן. היה לי קטע עם הופעות, בבארבי שהיה קרוב, וגם הופעות מרובות בתדר גבוה של בית הבובות. 
אחרי סוף מאי, בסמוך לחתונה של אחותי בתפוז, הגענו למסקנה, אני והעוסית שלי, שאני לא יכול לעבוד יותר. והחל תהליך, שבסופו, התחלתי אשפוז יום שלישי ואחרון נכון לשורות אלו, ברבי מבחרך 5, משרד הבריאות, ביניין של משרד הבריאות. מיוני 2006, עד ספטמבר 2006, תקופה של רק 3 חודשים. האשפוז יום הכי קצר שהיה לי, בתקופת מונדיאל 2006 בגרמניה, ותקופת מלחמת לבנון ה2. 
אחרי שעזבתי, התחלתי תהליך שיקום ארוך מהתחלה, שכלל, שיקום במועדון תעסוקתי, (שקל לשעה, כולל נסיעות). שם פגשתי את גרושתי, שהיתה מאושפזת גם אחרי. עזבתי, וקודמתי למש"פ, מפעל מוגן של אנוש, שכיום נקרא בית הנייר. התחלתי לעבוד שם בדיוק חודש אחרי החתונה, אחרי גם תהליך בירוקרטי ארוך. בסוף פברואר 2007. 


הייתי נשוי בפועל כמעט חצי שנה. עד 12 ליולי 2007. אחרי החתונה, במסיבת פורים 2007, הצטרפתי למועדון מסריק. יום חמישי אחד, אחרי המועדון, ברחתי סופית לאמא שלי. והוגדתי על ידי כפרוד. גרושתי לא ויתרה עלי כ"כ בקלות, והיו קצת מלחמות. ובסוף אמא שלי ואני ניצחנו. גרתי אצל אמא שלי כחודשיים. ובראש השנה ה'תשס"ח, עברתי לדירה לבד במרכז תל אביב, בעזרה של אמא שלי והמשפחה. 
וגם, בתהליך שנמשך כחודשיים, אולי יותר, העברנו את כל החפצים שלי כולל המחשב, והאינטרנט, לדירה החדשה. מאז מעבר הדירה, עברו עוד כחודשיים, והתגרשתי, ב 25 לנובמבר 2007, כלומר, נכון לשורות אלו, אני גרוש כבר קצת יותר מ6 שנים. אחרי 4 ימים, בכ"ט בנומבר, נולד לי האחיין הראשון, שאצלנו במשפחה מאז, מאז ההריון הראשון, שומרים בסוד נגד עין הרע, את ההריונות, של אחותי. לפחות את ההריונות של אחותי לפחות. 

בדירה במרכז תל אביב גרתי ברוטו מאז ספמבר 2007, עד תחילת מאי 2010, אבל בעצם על הנייר, עד 2012. 
בימים הנוראים, של אוקטובר 2008, אחרי כמעט שנתיים של סבל וסבלות, ומתחת לחוק תעסוקה, במפעל המוגן, בגרושים, בפחות מ20 ש"ח ל4 או 5 שעות עבודה בבוקר, התפטרתי מהמש"פ, עם הבטחה ונדר לעצמי, לא לחזור לשם יותר לעולם. באותה תקופה, מאז תחילת ספטמבר 2008, אחרי כחצי שנה של נתק וטלפונים מגרושתי, התחלתי לצאת עם בחורה יקרה לליבי, שנשארנו ידידים, וקוראת כאן גם. 
והתחיל קשר מאוד יפה ומיוחד, שנמשך ברוטו כשנה וחודשיים, כולל מגורים משותפים בדירה שלה, אחרת, גם במרכז תל אביב, אולי אפילו יותר מרכז ממרכז תל אביב בלב תל אביב. מערכת יחסים הפוכה ושונה לגמרי ממה שהיה לי עם גרושתי. נפרדתי כי הרגשתי שלא מתקדם, ומשהו בלב גם אמר לי, אולי עשיתי טעות. זאת היתה תקופה מאוד מיוחדת ושונה שלי. אולי עשיתי טעות. נכון לעכשיו, שאני שנתיים סובל. (לא הכל שחור אבל), בדירה עם שותף דומיננטי ולא מתאים לי בגדול, (אבל מסתדרים איכשהו). אז נכון לעכשיו, כנראה שעשיתי טעות. אבל נכון לעכשיו, אין דרך חזרה. צריך לנסות להתקדם הלאה. 

בסוף נובמבר, ב28 ו29 לנובמבר 2008, אחרי כמעט 3 חודשים שיצאנו, דרך מפגש עם אמא שלי בדירה שלי, נהיינו חברים. והגיעה ליום הולדת שנה של אחיין שלי בדירה לשעבר של אחותי הקטנה בלסקוב. ליד איפה שעדיין גר חבר שלי הטוב א'. 

ב8 לדצמבר 2008 (אגב, בדירה החדשה, מאז ספטמבר אוקטובר נובמבר, 2007, התחלתי להיות במסגרת של דיור מוגן אלונים, למשך כ3 שנים) אחרי אולטימטום של העוסית שלי א' בחברת רונן בכור, תעסוקה נתמכת, מצאו לי עבודה בbooknet במסגרת צומת ספרים, בתור אורז ספרים בהזמנה בבוקנט, אתר ההזמנות העולמי של צומת ספרים. בוקנט היה ממוקם 8 וחצי שנים, בסניף פרוזה ברחוב דיזיגנוף, כ10 20 דקות הליכה מהבית שלי אז, ליד גן העיר. הלכתי לעבודה דרך שדרות בן גוריון. (איפה שאמור להתקיים הרייב חנוכה היום ככל הנראה). ואף פעם לא איחרתי. ב1.1.2009, הגיעה מ' ש', לצומת. ובאמצע ינואר 2009, הסתיימו ה8 וחצי שנים של בוקנט בפרוזה, ובייעוץ של אח שלי, ובהסכמתה של הבוסית החדשה, שמקורבת מאוד הרבה שנים למנכ"ל אבי שומר, שגם אותו הכרתי, עברתי יחד איתה, לצומת ירקונים, והמשרה שלי גדלה. לא הייתי יכול לעמוד בעומס. גם חברה, גם עבודה מלחיצה. שלא הייתי עומד בה בכל מקרה, גם במשרה מלאה. וגם הייתי מאוד פעיל באנוש, (הכל מתועד בבלוג, בפברואר ומרץ 2009) 
ובסוף מרץ 2009, פוטרתי מצומת ספרים. 
יש לציין גם, שבאוקטובר 2007, מחקתי את האוברדראפט, ומאז בערך, או מתחילת 2008, מנסה לחסוך, ולהיות כמה שיותר רחוק מקו האפס. מצליח להסתדר עם הקצבה, והמשכורת שלי , בעצם הולכת לחיסכון. פחות או יותר, כבר כמעט 6 שנים מאז. וגם באותו חודש של אוקטובר 2007, פתחתי חשבון פייסבוק, שגם פעיל כבר יותר מ6 שנים. (לא עידכנתי השנה באוקטובר). 

אז בבוקנט, בעצם צומת ספרים, עבדתי כמעט 4 חודשים, 4 משכורות, וחסכתי באותם חודשים כ7 אלף ש"ח. 
עברו להם כ4 חודשים, ובתהליך שהתחיל ב1 ביולי, יולי אוגוסט, מצאתי עבודה בבית קפה מסעדה, שהיה במרכז תל אביב, עדיין אסור לי להגיד את שם העסק. אבל זה בית קפה מסעדה מאוד מוכרת, שעברה, מאז 2009, עברה בתחילת 2011 לרמת גן, ומתי שהוא ב2012, נמכרה, והעסק בעצם נמסר, ונסגר. פועל כעת כנראה בשם אחר, במיקום מסויים ברמת גן. 
הועסקתי שם בעיקר כעוזר של הבעלים והמנהלת, הבעלים בפועל. בכל מיני תפקידים, גדולים כקטנים. ב2010, בעיקר גם בהפקדת כספים, והוצאת כספים, מהבנק לאומי הקרוב, במרכז תל אביב. 
וגם בשיא, הייתי מלצר כמעט שלם, השיא היה בדצמבר 2010, וגם מונצח בבלוג. בסוף אוקטובר 2009, כאמור נפרדתי מחברה שלי, וחזרתי לדירה במרכז תל אביב. מהמרכז למרכז תל אביב. 
והייתי מועסק, במסגרת המסעדה, מאוגוסט 2009, עד בערך שנת 2012, לא ברצף. היו כמה פיטורים בדרך, והחזרות. ובפיטורים הראשונים, בערך באאוקטובר 2009, אמא שלי מצאה לי עבודת ברירת מחדל, אצל רואה חשבון, שבו בתקופות שלא מועסק, (ואולי גם בתקופות שכן), אני בעצם מועסק ברירת מחדל, עד היום, עד הודעה חדשה. (כנראה אולי עד הפנסיה שלי, עוד כשלושים שנים, במידה וסבתא שלי ואמא שלי יחיו בבריאות יחסית, עד 120 כ20). (וגם אני, למרות הכל). 

אז הועסקתי בשנת 2012, ואולי גם בשנת 2011, בבייביסיטר. ובינואר 2011, קרה נס, ומקרה מאוד נחמד, שידידה שלי כמעט 5 שנים, רצתה אותי בתור חבר שלה, בהתחלה ידידים חברים, בקיצור, קיימנו יחסים. והיינו במערכת יחסים אישית וצמודה, כחצי שנה. עד שגם אותה עזבתי. זאת היתה תקופה די קסומה ומיוחדת. ובסופה, היתה לי עוד מערכת יחסים קצרה עם עוד בחורה. באותה תקופה, בשנת 2011, היה קיים מועדון הקופרטיב בבן יהודה 49 תל אביב, ושם הכרתי את החברה ה6? שלי? ט'. לתקופה של כחודש. ובתקופה הזאת פגשתי והתחלתי להיות פעיל במהפכה של אהבה, זאת היתה תקופה גם של מחאת האוהלים ברוטשילד. תקופה קסומה ביותר. ט' עזבה אותי בהודעת sms, וזה די ציער אותי, ולא המשכתי להיות איתה בקשר. האמנתי בה, אבל לצערי שמעתי שהמצב שלה התדרדר. חבל, אני חושב שיכולנו להצליח ביחד. חבל. לא נורא. ניסיתי לחזור לאקסיות שלי הנורמליות לאחרונה, ולא הצלחתי. חייב להמשיך הלאה. לאקסית האחרונה, מתחילת 2011, חזרתי בסוף ינואר 2012, ואחרי 3 חודשים, של מערכת יחסים פתוחה, כנראה שוב עשיתי טעות. עזבתי אותה לטובת מישהי אחרת, שזרקה אותי אחרי 2 דייטים, ונשארתי לבד עד עכשיו, ממאי 2012. 

באמצע נובמבר 2011, שוב, בעזרת אמא שלי, עזבתי שוב, למרכז תל אביב, לכאורה גם ממרכז תל אביב, לדירה שבדיעבד היתה סאבלט, והייתי יכול לגור בה רק עד תחילת מרץ 2012. אז גרתי שוב במרכז תל אביב כחודשיים וחצי, שהיו מאוד קסומות, וגם ניכר הדבר בבלוג שלי באותה תקופה. אני די תל אביבי, אולי לא טיפוסי, אבל די בליין תל אביבי. וגם מהפכן של אהבה, אולי בערך כמו אריק איינשטיין? צנוע, טוב לב. ונחמד. 
יש לציין שבאוקטובר 2010, עקב הגדילה של המשרה שלי במסעדה, עזבתי שוב את אלונים, הפעם לתמיד. הייתי כמה חודשים בלי מסגרת של דיור מוגן, ובתהליך ארוך, ובהחלטה שגויה, אחת ההחלטות הקשות, אחת הטעויות הגדולות של החיים שלי בשנים האחרונות, בחרתי בקידום פרוייקטים שיקומיים כחברה השניה של הדיור מוגן שלי, בערך בתהליך שהתחיל בסוף מרץ 2011, או בערך ממאי 2011. 
ובסוף ינואר 2012, עברתי שוב, לדרום תל אביב, ליחידת דיור שאני גר בה עד היום, כבר קרוב לשנתיים. גרנו 4 חודשים בבירנית 5, פארק דרום. בחורף 2012, מתי שהתחלתי להיות בקשר עם האקסית, פעם שניה. ובחודש שעברנו לכאן, נפרדתי ממנה. כבר שנה וחצי, בלי בת זוג. וגם כרגע, כמעט בלי עבודה. במאי 2012, סוף מאי 2012, עברנו לכאן לקריית שלום. 


בזמן שגרתי כאן, עבדתי באביב קיץ 2012, בטלסקר. במשמרות ערב, ובתחילת השנה, מינואר 2013, עד סוף מרץ 2013, כ3 חודשים, כ3 משכורות, עבדתי בחברת שילוב, גם חברת סקרים ,במשמרות ערב. 
חסכתי למעלה מ3 אלף ש"ח. בקיץ, ברוב חודש יולי, כ6 משמרות ערב, עבדתי בעבודה שאמא שלי סידרה לי, בדיילות, בשופרסל, וחסכתי למעלה מ700 ש"ח, ב6 משמרות, לא זוכר כמה שעות, אבל גם , שכר מינימום, אולי יותר אפילו.
 מאז הפיטורים מהמש"פ והעבודה בצומת ספרים, לא מתפשר על פחות משכר מינימום. מספיק שנים של חוסר מודעות, עבדתי בפחות והרבה פחות משכר מינימום, וכעת לא מוכן שינצלו אותי בקטע הזה, לא באשפוז, לא במועדונים תעסוקתיים, ולא במפעלים מוגנים, או באישור של מפעלים מוגנים, כמו שכולו טוב, ודברים כאלו. שואף להתפרנס בכבוד. שואף לעבוד עד הפנסיה בתעסוקה נתמכת, ובשוק חופשי. 

אז כעת אני שוב קרוב לנקודת האפס. גר בדיור מוגן של חברת קידום פרוייקטים שיקומיים, כמעט שנתיים. מחכה לועדה של סל שיקום במרץ 2014. ושואף לעזוב כאן, לדיור בר השגה, תחזיקו לי אצבעות ב8 או ב9 לדצמבר 2013, שאולי בינואר או בפבוראר, אעבור ליד אליהו, בדיור בר השגה. 
כעת מחפש עבודה מתאימה לי (עדיין משמרות ערב), וגם שואף להצליח להשיג בת זוג יותר מתאימה. 

יש גם רק לציין, שגם שנה רביעית, אני מתנדב בעמותת אנוש, בפרוייקט שנקרא בכיוון הרוח, (יש קישור בבלוג), במנדלימוס, כל יום שלישי פתוח מ16:00 עד 19:30 לקהל הרחב, ואני נמצא שם מ18:00 עד 20:00 בערך. ב2 תפקידים, גם מתנדב, (ממלצר), וגם מתמודד, אז יחד עם עוד בחורה מיוחדת, מקבל יחד איתה, בסוף כל משמרת, את הטיפים של אותה משמרת. אווירה מאוד מיוחדת. בפאב מנדלימוס, בתל אביב, מול מלון דן. 

זה הכל בינתיים, מקווה שביום הולדת 11 של הבלוג, יחול שינוי ושיפור משמעותי בחיי. וגם הכתיבה שלי תפרח. לא עוד לילות לבנים. ותחילת שיקום חדש בחיי. 
וגם המהפכה בעתיד תחזור, ואולי אפסיק להתקרבן, ולכעוס, ולהיות תקוע בחיי. אקח אחריות על חיי, ואתחיל תקופה חדשה ויפה יותר בחיי. כרגע נמצא בחושך כשנתיים. ומקווה לפרוח מחדש, באביב, וכעת חנוכה, חג האור, מקווה למצוא את האור בחיי. יש תקווה לעתיד טוב יותר .
חג חנוכה שמח, ולהתראות, 
מהבלוגר הותיק, אלון ארד, מהפכן , מתמודד, ומתנדב בעמותת אנוש, 
להתראות ברשומה הבאה, חג שמח, וכל טוב, באהבה, 
אלון ארד, 
     =] ... 
נ.ב: מצורף שיר של אריק איינשטיין, שמאוד מתחבר אליו: (למרות שאני משתדל כל יום\לילה לצאת מהבית בכל זאת): 


אריק איינשטיין  - אני אוהב לישון 



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

יומן אישי - היסטוריה

יומן אישי - זה לא זר לי . זה רק גילגול נוסף של יומנים אישיים שאני רושם ,

יכול להיות שהיומן האישי הראשון שכתבתי , גם היה במחשב , ב286 , בתוכנת קיו טקסט , בdos . מ1991 .

יומן אישי במחברות, אני רשמתי מכיתה י"ב או י"א , 1993 , כניראה מחברת ראשונה , לפני המסע לפולין בתחילת כיתה י"ב .

הכל הלך כבר לאיבוד .

כתבתי גם יומן אישי בכתבן , ואחר כך כשהבנתי מה זה וורד , אז שם גם , ממש לפני שהתחברתי לאינטרנט .

לקח לי כמעט חצי שנה , להבין מה זה בלוג בתפוז , תפסתי את זה כיומן אישי ברשת, ובלוג זה אכן יומן אישי ...

קוביית פרטים אישיים
התמונה שלי
גרוש
ת"א והמרכז
מוקדן בשירות הודעות
דגים
Nirvana-Smells Like.
אלון לנצח-איתן גינצבורג
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Purple Mushroom אלא אם צויין אחרת