00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תמונת ראי

למה לי לקחת ללב

יום קשה עובר עליי היום.

לא רק עליי, ברור לי, אבל זה הבלוג שלי, אז תרשו לי לחלוק את הרגשות שלי.

אתמול בערב שמעתי שאריק איינשטיין אושפז, אבל מעבר לזה לא שמעתי כלום. אני בדרך כלל לא צופה בתכניות חדשות.

הבוקר אחותי התקשרה וסיפרה לי שהוא נפטר.

חצי שעה אחרי שסגרתי איתה את טלפון הצלחתי להפסיק לבכות בכי מר ומטלטל ולהתחיל להתארגן ליום עבודה.

נהגתי דומעת כל הדרך, וברגע שהגעתי למשרד פתחתי רדיו אונליין והקשבתי לגלגל"צ כל היום.

עברו לא מעט שעות לפני שהצלחתי להפסיק לבכות. מזל שלא היו הרבה טלפונים, ורוב העבודה שלי היום היתה מול מסך המחשב.

 

לא הכרתי את אריק איינשטיין באופן אישי, אבל כמו שאמרו לא מעט פעמים היום - השירים שלו הם פסקול חיי.

למה לי לקחת ללב שואל אריק איננשטיין בשיר, וזה משהו שאני שואלת את עצמי כל היום. למה אני לוקחת את המוות שלו כל כך ללב? למה זה משפיע עליי כל כך?

השירים שלו מלווים המון זכרונות שלי, מכל שלבי הילדות והנערות שלי, שלובים חזק ועמוק בזכרונות שלי מסבתא שלי ז"ל ומאבא שלי ז"ל.

אולי החיבור הזה אליהם הוא מה שגרם לי לבכות כל היום. ואולי לא.

אני צופה בטלויזיה, ורואה צילומים מטקס האשכבה שהיה בכיכר רבין, מהלוויה עצמה ומהאבל שליד ביתו, ואני רואה שאני לא לבד. אני חושבת שהכי ריגש אותי איש מבוגר אחד, שהיה בדרכו החוצה מהכיכר לאחר טקס האשכבה, ועבר ליד המצלמות. הם ניסו לשאול אותו מה התחושות, והוא בקושי הצליח לדבר, בוכה ומנגב את הפנים, אבל זה לא עוזר, כי העיניים לא פסיקות ליזול.

אני יודעת שהרבה השוו את האבל הזה והתחושות הסובבות אותו למה שהיה לאחר רצח רבין.

אני דווקא השוויתי אותו לאבל שהיה כאן לאחר מותו של אהוד מנור, לפחות בתחושות שלי.

אבל כשאני רואה את תמונות הנרות בכיכר, זה באמת מחזיר אחורנית לרבין.

 

אני מקשיבה לשירים וכל אחד מזכיר לי משהו.

הכניסיני תחת כנפך היה שיר שאבא שלי מאד אהב, ואני זוכרת כששמענו בפעם הראשונה את הביצוע של ריטה. הוא ישב על הספה, נשען אחורנית  ועצם עיניים, ועל הפנים היתה לו הבעת הנאה. ככה אבא שלי נהנה במיוחד ממוזיקה. בעיניים עצומות, כשמרגישים את המוזיקה.  זה משהו שלקחתי ממנו והרבה פעמים אני מוצאת את עצמי עושה אותו דבר.

התשמע קולי הוא שיר ששרתי עם סבתא שלי.

אני רואה אותה בדרך לגימנסיה, אמא שלי, אגדת דשא, סע לאט, עוף גוזל, אני ואתה נשנה את העולם, למה לי לקחת ללב, תוכי יוסי הם רק חלק קטן מהשירים שהרכיבו את הילדות שלי, ויש עוד רבים וטובים.

ואז יש גם את השירים שהוא כתב לילדים: גברת עם סלים, אדון שוקו שאני שרה לילדות ועם הילדות ועוד.

ולא דיברתי בכלל על הסרטים, שהפכו מזמן לאייקונים. ותוכניות שבלול ולול המעולות...

אריק איינשטיין ימשיך להיות חלק מהחיים שלי, זה ברור לי, ופשוט עצוב לי שהוא איננו יותר.

 

התמונות הן מהאינטרנט. אני רק קיבצתי.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל daillyg אלא אם צויין אחרת