00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

לגדול על אריק אינשטיין.

28/11/2013

 

 

 

 

 

 

כואבת את לכתו של האגדה, הכישרון, סמל הצניעות, גדול הזמרים עליו גדלתי - הזמר אריק אינשטיין. כמעט היחיד שאפשר לומר שקיים לגביו קונצנזוס לאומי אמיתי בכל שנוגע לייחודו, כישרונו, קולו והתנהלותו. אני זוכרת שפעם לפני שנים כאשר הסכסוך בינו ובין מיקי גבריאלוב הפך לכתבה בעיתון 7 ימים אמר עליו מיקי שהצניעות של אריק כל כך בולטת שהוא אדם שיכול להסתפק בצלחת של חומוס... ואני שואלת האם יש עוד אנשים במעמדו שחיו בצניעות? בתא משפחתי פרטי ולא בקשו להאיר את חיי הסלברטאות שלהם במדורי הרכילות והיחצנות?

אריק איינשטיין שלנו היה מחוייב ליצירה האומנותית שלו בלבד. כמעט 20 שנה מפרידות בינינו. בבית בו גדלתי היתה מודעות גבוהה למוסיקה ישראלית. תמיד חיקיתי את אחותי הגדולה שהאזינה באדיקות למצעד הפזמונים העבריים כל יום ראשון בגלי צה"ל. אבל את נקודות הציון שלי עם המוזיקה של אריק אינשטיין אני זוכרת חזק מאוד בתוכי.

השיר בית הערבה היה השיר הראשון שנגע בי ואני ילדה בת 8-9 (שנת 1968) זוכרת במדוייק ששמעתי אותו לראשנה כשהיינו בטיול משפחות של שישבת למצדה. זוכרת וכמעט רואה את זה בדמיוני, האמהות שלנו מארגנות את ארוחת ליל השבת באכסניית ערד והשיר בית הערבה מתנגן כל אותו ערב, זוכרת עד כמה התרגשתי ואני כל כך קטנה. עד היום כאשר אני שומעת את השיר אני כמו "ברפלקס מותנה" נזכרת בטיול המשפחות המרגש הזה כשרצתי כבר בשש בבקר בתלילותו של  "שביל הנחש"  עם אחי בן ה5 כשהורינו שבים ומזהירים מפני התהום שמימין... 

 

כשאני כותבת על "לספוג" אהבת שירים עבריים מינקות, אני מתכוונת גם לכך שנולדתי לבית של הורים שנסו מרדיפות בגולה לישראל צעירים וללא משפחות, לחמו בפלמ"ח והתיישבו באורח חיים כפרי שם הם חיים עד היום. מי שגדלו בניכר התמידו מאז שנתו הראשונה לקנח כל יום עצמאות בעליה לירושלים לפסטיבל הזמר העברי שהתרגש אז בבנייני האומה. היה מן "חוק" כזה מבית שרק מי שמגיע לכיתה ו` מצטרף אליהם בנסיעה. אחיותי הבוגרות נסעו וספרתי את השנים עד שזכיתי גם אני. בשנת 1965 שר אריק את השיר איילת החן. אבא היה מאוהב בשיר ללא גבול ועד היום הוא אוהב אותו מאוד. בכל הזדמנות שהשיר היה מושמע אבא היה מבקש להגביר את הרדיו. גם היום כשאבא בן 85 הוא אוהב את השיר מאוד.

 

 

בשנת 1979 מיד אחרי שהשתחררתי מצה"ל יצאו איינשטיין ושלום חנוך במופע משותף. זו היתה הפעם היחידה שהייתי נוכחת במופע חי של הזמר הענק בהיכל התרבות שבתל אביב זה היה המופע הכי מדובר אז בקרב הצעירים. שלוש שנים אחר כך התלכדנו סביבו כולנו יחד. זוכרת במדוייק את הרגע ההוא בבקר יום ראשון בשנת 1982 כאשר פורסמה ברדיו ההודעה בדבר תאונת הדרכים הקשה בה מצאה את מותה נוסעת נוספת. אריק נפצע קשה ונדרש לשנה של שיקום עד לרגע שהקליט את השיר פנים טובות מתוך החשיכה.

 

אני קוראת ברשת את השפע שבתרומתו של מי שכונה ובצדק הפסקול של המדינה - שנדם  ושרה בתוכי את שירו: "כן הם שוב חוזרים אלינו הימים העצובים... בואו חזרה ימים טובים."

 

 

 

תודה לכם שהגעתם שוב לכאן והכרתם עוד חלק ממני. אשמח ויותר כשתגיבו.

מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שלי

  שלכם תפו  

  

 

 
 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת