00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מי סופר?

באנו סמארטפון לגרש!

27/11/2013

מסיבת עיתונאים.

הרבה אנשים יושבים על כסאות הרבה יותר מידי קטנים (מישהו למד משהו מפרשת השגריר התורכי?) ומצלמים. רובם בסמארטפונים, חלקם במצלמות מקצועיות. אירוע חשוב, אין ספק. אני יושבת לחוצה בין מישהי במצב קצת קשה כי שכחה להטעין וכבר אין לה הרבה סוללה, לבין מישהו שלא מפסיק להקליד בנייד. הוא מפגין תוך כדי הקלדה שימוש הרבה יותר מידי יצירתי במרפקים ואני מתלבטת אם להעיר לו. אבל אני מתאפקת כי אני יודעת שהאירוע הזה מדווח בשידור ישיר בהמון עמודי פייסבוק ואני לא רוצה לצאת לא בסדר. אחרי הכול זה כבוד גדול לשבת ביציע העיתונאים. רגע, מה קורה פה? מי זה כל הילדים האלו? אופס.... אני חושבת שקצת התבלבלתי.

בשבוע שעבר התחילה אצלנו רשמית עונת מסיבות החנוכה בגנים. הילדים, כרגיל, היו מקסימים. כאילו אין שום אייפד ויובל המבולבל בעולם הם שוב הניפו חרבות נייר, מגני פלסטיק וכדי קלקר כמו כל שנה, ושרו שירים ארכאיים עם אור גדול בעיניים.

וההורים? כמו במסיבת עיתונאים. מצלמים ומעלים. מצלמים ומעלים. כל אחד מצלם את אותו האירוע ועל כל מסך כוכב אחר. כל ילד ג'יי-זי, כל ילדה ריאהנה.

והמסיבה? הולכת לאיבוד...

אני מודה, לא הסתכלתי רק על הרקדנית שלי. הסתכלתי גם מסביב וראיתי את מה שיראו עשרות אלפי הורים בשבוע הקרוב. ראיתי אנשים שלא עסוקים באמת בילדים, אלא עסוקים בלתעד את הילדים. כל הזמן. כל שיר וכל ריקוד, איש איש ופייסבוקו איש איש ווטסאפו.

זה לא שאני נגד וזהו. גם אני מצלמת כמו כולם. אבל אני חושבת שאצל רובנו (גם אצלי לפעמים) יש בעייה של מינון. כי אם הייתה עת לצלם ועת ליהנות סתם כי הילד רוקע ברגל כשהוא שר "סורה חושך", ואם היית עת להעלות תמונה לווטסאפ ועת סתם לחשוב שעם כל אבקת הסוכר הזו הפנים הקטנות דומות בעצמן לסופגנייה, לא הייתי אומרת כלום. אבל קצת קשה לי עם הטוטאליות. לא תועד, לא היה. לא ראינו. לא שמנו לב בכלל. נקסט!

מתי איבדנו את היכולת לראות דברים בעיניים שלנו ולא רק דרך מסכים? האם לילדים שלנו תהיה בכלל יכולת כזו? עצוב לי לחשוב שרוב הסיכויים שלא.

ואולי אפשר גם אחרת?

אולי ננסה במסיבות הבאות עלינו לטובה לעשות סשן צילומים ייעודי בתחילת המסיבה, ואחר כך ננסה פשוט להינות ממנה, בלי לחשוב איך היא תיראה בדף שלנו ואיזה סטטוס לצרף לה?

אולי נקבע "צלם תורן" וכל השאר ינסו להינות מהילדים סתם ככה, בלי לחשוב מה תגיד הסבתא/השכנה/החברה הטובה/ההיא מהעבודה כשתראה את התמונה?

אולי ננסה משהו מהפכני לגמרי- מסיבת גן בלי צילומים בכלל?

הגזמתי? נשארתי מאחור? הגיע זמני להתקדם? יכול להיות. אשמח לשמוע מה דעתכם!

 

חנוכה מבעד לסמארטפון. כי ככה זה אצלנו.

חנוכה מבעד למסך הסמארטפון. כי ככה זה אצלנו.

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

קוביית קוד חופשי
Flag Counter
זכויות יוצרים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל MeSofer אלא אם צויין אחרת