00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

המפגש עם התנים

שמעתי מהחברה שמזרחית לאגם בלבואה בשטח הגובל עם בלבואה בולברד וויקטורי בולברד קיימת שמורת טבע קטנה שלא הרבה מכירים אותה ומי שמכיר נזהר מאד כשהוא מטייל בה. היפה שבדבר הוא שהשמורה ממוקמת ממש במרכז העיר והתנועה זורמת מסביבה נון סטופ. סקרנותי החלה להתעורר, אני מאד אוהב מסתורין.

"מה קורה שם שאנשים צריכים כל כך להזהר?: שאלתי.

"חייה שם משפחה של תנים שנוהגת להתנפל על הצועדים בשביל ומנסה ללכוד את כלביהם" נעניתי.

"יופי, אני חייב לבקר בשמורה הקטנה ולהיפגש עם התנים לשיחת היכרות" אמרתי.

"בהצלחה ותהיה זהיר" אמרו החברה.

העמסתי את המצלמה על כתפי, תפשתי את המקל ויצאתי לחפש את ידידי התנים.

השעה היתה שעת בוקר מוקדמת (כהרגלי בטיולי) בשמורה הקטנה והאויר קריר וצח. מסביב הכל היה שקט ופסטורלי. שביל עפר התפתל לו בין השטחים המכוסים בעשבי פרא שקמלו במשך הקיץ וקטעים מסויימים של הנחל היו למעשה יבשים.

בעודי מסייר לאורכו של השביל הבחנתי במעלה הגבעה בתנועה מסויימת בין העשבים הגבוהים, הפניתי מבטי לאותו כיוון וראיתי תן די גדול ניצב שם כשהוא סוקר אותי מכף רגל ועד ראש. כנראה שהייתי טרף יותר מידי גדול עבורו אז הוא המשיך מיד בדרכו כשאני צועד בעקבותיו. לא עברו דקות רבות וראיתי לפתע עוד שניים יוצאים מבין השיחים נעצרים ומתבוננים בי. חששתי שמספר גדול של תנים עלולים לקבל יותר מידי בטחון ולתקוף אותי אז התחלתי להכות עם המקל על הקרקע והם פתחו בריצה ונעלמו.

המשכתי לסייר על השביל לאורכה של השמורה הקטנה כשלפתע מופיעה למולי אישה שהחזיקה את כלבה הקטן על ידיה וכולה חיוורת ומבוהלת.

"תזהר, בהמשך הדרך רובצים שלושה תנים וזה עתה כמעט ולכדו את כלבי, למזלי הצלחתי להבריחם בעזרת אבנים שיידיתי בהם" אמרה לי בבהלה.

"תודה שיידעת אותי, בוודאי שאזהר" עניתי.

הרגשתי שנכונה לי הצגה והכנתי את המצלמה לפעולה.

המשכתי לצעוד על השביל והגעתי לשטח פתוח ממש לחופו של האגם כשבמרכזו אני רואה את התנים שקודם לכן פגשתי בצידה השני של השמורה רובצים להם בניחותא במרכז השטח וסוקרים את העוברים ושבים על השביל כאילו מחכים להזדמנות להתנפל.

לא יודע מה עבר בי באותו רגע כשמצאתי את עצמי צועד היישר לעברם מבלי לפחד, משהבחינו בי מתקרב אליהם החלו להתרומם ממקום מרבצם ולנוע לכיוון השיחים הסמוכים במטרה להיעלם, אולם הפעם הצלחתי לתעדם.

כשסיפרתי לחברה מה עבר עלי באותו בוקר הם גיחכו ואמרו לי שזו אינה הפעם הראשונה שהתנים מנסים להתנפל על העוברים ושבים ולחטוף כלבים זו תופעה שכיחה בשמורה הזאת.

כשחזרתי לבייתי הרמתי טלפון למחלקת הפארקים בעיריית לוס אנג'לס האחראית על פארק בלבואה והתרעתי בפניהם על המצב המסוכן. נעניתי שהעניין נמצא בטיפול מיידי ובתוך מספר ימים תוקם שם גדר הפרדה שתמנע מהתנים הללו את הכניסה לתחומי האגם.

מאז עברו כבר שבועיים ואכן הרשות עמדה בדיבורה. לא רק שהוקמה שם גדר הפרדה בין השמורה לאגם גם התנים מעלמו מהשטח. נראה שהם הועברו לשטחים פראיים בשמורות טבע מרוחקות ומאז חזר השקט לאזור. יותר מכך שמעתי שכל האזור עומד בקרוב להתפתח לשמורה מרהיבה. יישתלו שם עצים חדשים ושיחים לרוב וכל האזור יפותח בצורה נהדרת. עוד ימים ידברו.

 

הקליקו על התמונות להגדלה

 

השביל חוצה מספר גשרים ומתפתל בין מישורים נרחבים מלאי עשב יבש וגבוה שיכול לשמש הסוואה נהדרת לתנים ובו ניתנת להם ההזדמנות לארוב לאנשים הצועדים על השביל עם כלביהם. אחד מחברי, בעל כלב זאב גדול סיפר לי שיום אחד הם לא היססו להתנפל על כלבו ולמזלו היה לו מקל עבה שבעזרתו הצליח להניסם שאם לא כן הכלב היה נטרף.

 

התן שהבחין בי מתקרב לאזורו החל לנוע קדימה כשמידי פעם בפעם שולח את מבטיו לעברי. במחשבה שנייה הייתי כנראה בר מזל שלא היו גורים בסביבה כי אחרת הסיפור בוודאי היה שונה.

 

בקטעים מסויימים אפיקו של הנחל יבש, בעיקר באפיקיו הצדדיים. הצמחייה עבותה משני צידיו ומהווה מקום מסתור נהדר לתנים. בעוברי במקום שאלתי את עצמי מה היה קורה אם הייתי נכנס לתוככי הצמחייה העבותה הזאת? בטוחני שהייתי מגלה בה הפתעות אין ספור. אולם דמיון לחוד ומציאות לחוד.

 

צפיתי באנפה לבנה שעמדה על מעקה אחד הגשרים לאורכו של השביל כשהיא מביטה ימינה ושמאלה בדריכות מירבית, ממבטיה ניתן היה לשער שקיימת תנועה כלשהיא בצמחייה שמתחת לגשר ולכן היא היתה דרוכה כל העת. מספר דקות לאחר מכן היא עפה משם.

 

קטע זה של הנחל עובר מתחת לויקטורי בולבארד וכאן יש עוד מעט מיים הזורמים במורד הדרך ונשפכים לנהר לוס אנג'לס הזורם כחצי קילומטר דרומית מכאן. הצמחייה עבותה בשתי גדותיו ויכולה לשמש כמקום מארב מושלם לטורפים.

 

בהמשך הדרך הגעתי כאמור לשטח פתוח בו רבצו שלושת התנים אותם פגשתי קודם לכן בתחילת הדרך. כשהבחינו בי מתקרב אליהם החלו לנוס ולמזלי הצלחתי לתעדם לפני שנעלמו על הגבעה הסמוכה. והמעניין מכל הסיפור הזה שהוא מתרחש ממש במרכז העיר כשהתנועה זורמת מסביב ולא באיזה יער מרוחק או בחייק הטבע.

 

 

 

 

בנתיים כאמור הוקמה כאן גדר גבוהה שמפרידה בין השמורה הקטנה הזאת לאגם ומחברי נודע לי שהתנים נעלמו והשקט חזר לאיזור. מצד אחד זה משמח לדעת שהשקט והבטחון חזרו לסביבה ומצד שני אני מתגעגע אליהם מעט. לדעתי עם מעט זהירות ניתן היה לחיות זה לצד זה בהרמונייה מושלמת שהרי חיות בר לא חסרות כאן והמזון נמצא בשפע.

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת