00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רשימות לא חשובות על קולנוע

#9 ג'ק ניקולסון מטורף ( הערכת פועלו של ג'ק ניקולסון)

23/11/2013

אם לשפוט על פי כל הופעה של ג'ק ניקולסון אי פעם, בין אם בסרטים או בטקסי פרסים, הוא לא שפוי.

עכשיו, להגנתו, רוב השחקנים כנראה חולים באיזה שהן מחלות נפשיות או בעלי תכונות אופי אקסצנטריות אבל ניקולסון נראה לוקח את התכונות אופי האקסצנטריות שלך ומעלה אותן לצעקות מטורפות על אנשים בזכות הרמת הגבות שלו. כלומר, ג'ק ניקולסון כל כך מוזר שכאשר הוא שיחק את הג'וקר בבאטמן, הוא לא היה צריך אפילו לשנות משהו או להתאמץ לשחק לא את עצמו. הוא פשוט היה צריך ללבוש איפור לבן.  ג'ק ניקולסון כל כך מטורף עד שהאקדמיה פוחדת ממנו יותר מדי על מנת לא לצלם אותו כל חמש שניות בטקסי הפרסים.

ואולי זה לא אשמתו. בתחילת הקריירה שלו ג'ק ניקולסון קיבל עבודות רק בסרטים סוג ב' שהמילה "מוזרה" קטנה עליהם ( המפורסם מביניהם הוא הגרסא חסרת השירים של "חנות קטנה ומטריפה" בתפקיד שלאחר מכן יישחק אותו ביל מאריי ). אולי התקופה הזאת השפיעה עליו כל כך קשה עד שגם שכאשר הוא משחק דמות לחלוטין אפורה ומינורית כמו באודות שמידט, אנחנו רק מחכים שהוא יתפוצץ באיזה שהוא שלב בסרט.

אולי זה אנחנו, שאנחנו מריעים תמיד לדמויות שלו, בין אם הוא אנטישמי, סוציופת, סקסיסטי ומנוכר לאדם או אבא שהולך להרוג את המשפחה שלו או השטן בכבודו ובעצמו , מריעים כי זה תמיד כל כך כיף לראות אותו לוקח את עצמו לאותם מקומות קיצוניים שאנשים אחרים לא יכולים להגיע אליהם.

כי בעוד ששחקנים אחרים מנסים לשחק דמויות בצורה אמינה ומתאמנים בהגשה ומשילים משקל ומוסיפים משקל, ג'ק ניקולסון פשוט מתייחס לרוב הדמויות שלו כאילו הן קריקטורה של עצמו. ולכן הוא צועק ומרעיד את הבמה, או מחייך את החיוכים הכי מוזרים ומפחידים שהוא רק מסוגל לחייך.

כן.

 

בניגוד לשחקנים אחרים ענקיים בדורו, שמצליחים להיכנס לדמות שלהם בצורה כל כך מרשימה שאתה לא יכול לזהות אותם מסרט אל סרט, ג'ק ניקולסון נכנס לרשימה למרות שבכל סרט שהוא משחק ברור לחלוטין שזה ג'ק ניקולסון בתפקיד ג'ק ניקולסון. אבל את מה שחסר לו ב"העלמות בתוך הדמות" הוא מפצה (ויותר מזה) בכריזמה המטורפת שנוטפת ממנו. מספיק לראות את ההופעה זוכת האוסקר שלו ב"קן הקוקיה", אולי התפקיד שמתמצת אותו הכי טוב, כתור בחור שמתאשפז במוסד למשוגעים למרות שהשיגעון שלו הוא בספק ובעודו משתכן במוסד מתמרד באחיות וברופאים ומנסה להמריד גם את חבריו נגד הממסד. אין אדם שרואה את ההופעה הזאת ונשאר אדיש. לא רק שהכריזמה ורוח המרד שלו נוגעים בכל אדם עם לב או לפחות עם חוש נעורים, אלא גם שזאת אחת ההופעות שלו שבהן הוא מצליח להשתמש בשיגעון שלו בצורה חכמה  על מנת ליצור דמות מורכבת ולא רק להתחרפן על המסך בשביל הנאת הצופים.

אז האם ג'ק ניקולסון הוא גדול שחקני דורו? כנראה שלא. אבל הוא בטח אחד המעניינים והכיפיים שהיו על המסך אי פעם וזה הרבה יותר ממספיק.

הופעות ראויות לצפייה של ג'ק ניקולסון ( מהכי משוגע לכמעט הכי שפוי):

לחלוטין מטורף: באטמן, הניצוץ, השתולים, המכשפות מאיסטוויק, קן הקוקיה

רק קצת מטורף: אדם בעקבות גורלו, הפלישה ממאדים! , הכי טוב שיש, בחורים טובים, המשימה האחרונה,

כמעט שפוי אפילו: צ'יינה טאון, אודות שמידט, תנאים של חיבה, הכבוד של פריצי

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NeverMinds אלא אם צויין אחרת