00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

הבהגווד גיטא – מהות האלוהות המצויה בכל (כתבה שניה - ציטוטים)

כפי שנאמר כבר, הבהגווד גיטא כתוב כדיאלוג בין הלוחם האמיץ והאגדי ארג'ונה היוצא לקרב "סוף העולם" בראש מחנהו נגד המחנה האחר של בני משפחתו, לבין הרכב שלו, שהוא למעשה האל קרישנה בדמות אנוש. הרכב קרישנה הוא האל המדריך והמסביר וארג'ונה הלוחם הוא התלמיד בענייני הרוח, הנשמה והאלוהות.

הטקסט בתרגומו של איתמר תאודור הוא כה יפה, שירי ועז מבע, שפשוט נביא ציטוטים ממנו, וכל המוסיף גורע.

הבסיס לדיאלוג הוא סירובו של ארג'ונה לצאת לקרב, שהוא יודע שהוא ינצח בו ויביס את אויביו. ניצחון זה נתפש על ידו כניצחון אומלל מאחר ובו בעת יהיה עליו להרוג את בני משפחתו, חבריו, מוריו וקרוביו. לפיכך הוא מעדיף לנטוש את תפקידו כלוחם ולמות ללא נשק בידי המחנה הנגדי. האל קרישנה כרכב הוא המשכנעו לצאת ולהילחם ולבצע את הדהרמה שלו (דהרמה – החובה המוטלת עליו בתור מי שהינו ומי שזה תפקידו.

הערה: הטקסט מדגיש כי קיים כאן דטרמיניזם אלוהי. גם קרישנה מאשר לקראת סוף הדיאלוג ביניהם כי גורל הקרב נקבע למעשה מראש וניצחונו של ארג'ונה בו ידוע.

דבריו של קרישנה מתחילים בהסבר אודות הנשמה הנצחית והזהות הרוחנית שהיא למעשה הקיום האמיתי.

 

טבעה של הנשמה

"הנשמה אינה נולדת או מתה. היא לא התהוותה בעבר, איננה מתהווה בהווה, ולא תתהווה בעתיד. בת נצח היא, קיימת לעד וקדמונית. הנשמה מקבלת גוף-חומר חדש בנטשה את גופה הישן נטול הערך" - זוהי הפילוסופיה של קיום הגלגולים. "העצמי אשר בגוף הוא נצחי ואינו כלה" – קיימת כאן התפישה שהוזכרה בכתבה הקודמת כי העצמי, האטמן, הוא למעשה חלק מן הברהמן, כלומר הוא למעשה מהווה חלק מן האלוהות עצמה.

 

התפישה היוגית את חובת העשיה\הדהרמה הנכונה

"רק הפעולה היא זכותך אך לעולם לא פירותיה. אל יהיו פירות העבודה הסיבה לביצועה ואל תתקשר לאי-פעילות. פעל את פעולותיך בהיותך יציב ביוגה [הדרך הנכונה, האחדות עם האל]. היסוג מהיקשרות, והישאר שווה נפש בהצלחה ובכישלון. שיוויון הנפש הזה הוא היוגה. עסוק ביוגה למען היוגה. היוגה היא אמנות הפעולה".

הערה: התפישה המוצגת כאן על ידי קרישנה היא תפישה מנוגדת לחלוטין לזו האנושית הפרגמטית המעוניינת בהצלחה בעולם הזה ובהשגת השפע. התפישה של היוגה אינה בת-תועלת הישירה ממנה, אלא בעמדה הנפשית של האדם שעניינו הוא אך ורק התועלת הסופית האולטימטיבית. התועלת היחידה הרלוונטית לפי היוגה היא השחרור (המוקשה) ממעגל הגלגולים בעולם הזה (סמסרה) והשאיפה לאחדות של האטמן האישי עם הברהמן. המטרה הסופית ניתנת להשגה אך ורק הודות להתנתקות מכל סיפוקי התשוקות וההיקשרויות המאפיינות את האנושות. קיים צורך להתנתק מכל השאיפות האנושיות הטבעיות של הנאות החושים על מנת להשיג מצב של שלווה פנימית.

הניתוק הוא מכל הנאה כגון אכילה, מיניות, יופי, בעלות על רכוש, הצלחה, היקשרות רגשית לבני אדם, והיקשרות רגשית לתוצאות פעולותינו בעולם. קצת קשה להיות יוגי אמיתי.

 

היוגי האידיאלי

"שווה נפש הוא לחוויות חושיות חיצוניות, מוצא את שמחתו בתוך העצמי, מקושר בברהמן בדרך היוגה, וכך הוא זוכה לאושר שאינו כלה. הנאות הנולדות מחוויות חושיות הן מקור הסבל. יש להן ראשית וסוף ואין החכם מוצא בהם את אושרו."

הערה: למעשה, מובע כאן הרעיון הבסיסי של התפישה הבודהיסטית. לפי הבודהיזם מקור הסבל הוא ההשתוקקות ויש להתנתק ממנה.

"לא יוכל האדם להיות יוגי בלי לנטוש כל תשוקה אנוכית".

 

הדגשת שדה התודעה המאוחד

"מי אשר מקושר ביוגה רואה את העצמי (האטמן) כנטוע בישויות כולן ואת הישויות כולן כנמצאות בעצמי. האיש המכונן בחוויית האחדות הוא יוגי והוא שרוי בי [בתוך האל קרישנה]".

הערה: קיים כאן תיאור של תודעת קול, אלוהית, הנמצאת בכל אדם. זהו יקום הולוגרפי הוליסטי בו הכל משתקף בתוך כל אדם.

 

ידיעת האלוהות (פרק 7 בבהגווד גיטא – החלק המרכזי ביצירה כולה)

"אני יציר הנשמות ומקיים את כל העולם. אני הוא ראשית היקום כולו ואחריתו. אין דבר נישא ממני, אני הוא טעם המים, אני הוא אור השמש והירח והאנושיות באדם. ריחה הטהור של האדמה וחום האש. אני כוח החיים בכל הישויות, אני חוכמת החכמים ויופיו של המרהיב. מצבי הקיום הרבים בין אם התגלו בצלילות, בלהיטות או בעכירות, מקורם בי הוא. הם בי אך אני לא אהיה בהם. ארבעה מיני אנשים טובים סוגדים לי ואלו הם: השרוי במצוקה, הצמא לדעת, זה אשר ההצלחה בעולם היא תכליתו, והחכם. יהיה הדבק אשר יהיה ותהא אשר תהא דמות האל אשר יבחר לדבוק בה ולסגוד לה באמון, רק אני הוא המשכין בו את האמון הזה". יש כאן לגיטימציה מונותאיסטית לאמונה בריבוי אלים.

"איני נגלה לעין כל. אני נסתר בכוח האשליה שלי והעולם אשר באשליה אינו יודע אותי. אני הוא היודע את כל הישויות, אשר היו בעבר, אשר בהווה ואשר יהיו בעתיד, אולם אותי לא יידע איש".

הערה: האשליה הטבועה בכל היצורים, כולל כמובן בני האדם מרגע לידתם, הינה האשליה של עולם החומר, האשליה של נפרדות היצורים וכוחה המשלה של השניות\דואליות. שניות זו מתבטאת בהפרדת גוף נפש, הפרדת טוב-רע, עולם החי – יצור אנוש. בהמשך הפרק קיים הסבר המסביר את תפישת הגלגולים שהיא אבן יסוד בחשיבה ההינדואית. תודעתו של האדם ברגע המוות קובעת את חייו בגלגול העתיד לבוא, שכן הנשמה נוטשת את הגוף יחד עם הנפש האוצרת בתוכה יסודות מנטליים סמויים, מחשבות, אמונות, רעיונות והרגשות הבסיסיים שאפיינו את חיי האדם. גרעין מנטלי זה מהווה את תשתית הנפש בגלגול הבא.

"אני העליון בו שוכנות הישויות כולן ועל ידיו חדור הכל. העולם כולו מלא בי, בדמותי אשר אינה נגלית. כל הישויות נטועות בי אך אין אני נטוע בהן. אני איני מעורב ואיני מקושר לפעולות כולן. הטבע בורא את הישויות הנעות והדוממות בהשגחתי. לכן היקום מכונן."
הערה: האלוהות כאן בדומה ליהדות הינה אימננטית, דהיינו, נוכחת ושרויה בכל ובו בזמן גם טרנסצדנטלית, כלומר נמצאת מחוץ לעולם ובלתי קשורה בו.

ועוד על תכונות האלוהות

"אני הוא הפולחן, אני ההקרבה, אני צמח המרפא, אני המנטרה, אני החמאה, אני האש, אני המִנחַה. אני אבי היקום, האם, המכונן, מושא הידע המטהר והצליל הקדוש אום.
המטרה, המכונן, האדון, העד, המשכן, המחסה, המקור, החורבן והקיום, מקום המנוחה והזרע הנצחי. אני הנצחיות והמוות, אני ההווה ואשר אינו הווה.
כל מצבי הקיום ממני לבדי הם נובעים, כי אני הוא מקור הדברים כולם וממני הכל נובע."

הערה: מאודי לא נתקלתי בתאור כה מפורט ומסביר מהי האלוהות ומכאן התפעלותי העמוקה מן הטקסט.

"אני הוא העצמי השוכן בלב הישויות כולן, אני הוא ראשית אמצע וקץ הישויות כולן".

בהמשך מופיע פירוט כיצד האלוהות הינה רשימה מאד ארוכה של מהויות כגון השמש, הירח, הנפש, החושים, כוח החיות, האש, ההרים, הים, ההימלאיה, העצים, החיות למיניהן השונים, הזמן עצמו, הנהרות, הידע של הכל, האתיות וצירופיהן.

"אני לבדי הוא הזמן הנצחי, אני המוות הלוקח עמו הכל, ומקור הדברים העתידים לקרות [...] הלך הדבר אם נע ואם דומם המכונן בלעדיי. [...] אני מכונן את היקום כולו ברסיס מכוחי ללא הפסק"

"מאות ואלפים מרובות גוונים וצורות ומרובות פני אלוהות".

 

הדבקות באל

בפרק 11 של הבהגווד גיטא יוצר קרישנה התגלות מופלאה של עצמו בפני ארג'ונה מלאת הוד והדר. במופע זה כלולים בתוכו כל האלים ההודיים, כלומר זוהי התגלות בסגנון המיתולוגיה ההודית של כל היש ביקום. זוהי דמות ייקומית בוהקת, עתירת ידיים, עתירת רגליים, עיניים ופיות, לשונות ואש יוקדת.

ההתגלות הזו הופכת את ארג'ונה לדבק ומאמין באל בכל הווייתו. מכאן להיבט המודגש לאורך כל היצירה שהוא הצורך בדבקות מוחלטת באלוהות המכונה בהקטי. רעיון זה דומה מאד ליהדות "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א 8). "שיוויתי יהוה לנגדי תמיד" (תהילים ט"ז 8) וכמובן מתוך "שמע ישראל", "ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו' 5).

הדבקות והמסירות המוחלטת כלפי האלוהות הם התנאי הראשון במעלה על מנת להתקרב אליה ולהשיגה, כלומר לדעת אותה על פי מידת היכולת האנושית המוגבלת. ללא אהבה עמוקה לא תיתכן ידיעה.

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת