44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הסקירות של גלי

המלצות וביקורות ספרים של קרולין (גלי) וילדיה!

לפני שאפול/ לורן אוליבר

לפני שאפול - לורן אוליבר  - אתר נוריתה



לפני שאפול/ לורן
אוליברBefore i fall / Lauren Oliver
הוצאת כנרת זמורה ביתן
2013, 364 עמ'


* נקרא באנגלית

 

"אולי בשבילכם יש מחר.

אבל לחלק מאיתנו יש רק את היום.

והאמת היא שאף פעם אי אפשר לדעת."


 

הציטוט לעיל מתמצת נהדר את התֵמָה של הספר. אף פעם אי אפשר לדעת מה יביא איתו המחר בכנפיו. תובנה זו למדה על בשרה גיבורת ספרינו זה באיחור לא אופנתי. בשבילה זה כבר היה מאוחר מדי. אם לצאת עם תובנה אחת מהספר, זוהי התובנה! לספר זה הגעתי בעקבות המלצה באחד הפורומים בהם אני משתתפת ואני שמחה על כך. זהו אחד הספרים הנהדרים והנוגעים ללב אותו קראתי לאחרונה, ואני קוראת הרבה. כמו שציינה הממליצה הספר אכן "מדכדך בצורה יפיפייה" והוא לא ישאיר אף עין, ולו הצינית ביותר, יבשה.

לרוב איני משתפת את בעלי בספרים שאני קוראת. הוא אומנם אוהב לקרוא, אך פחות אוהב לדסקס בהם. ספר זה היה היוצא מהכלל. מיד כששמע בעלי על הספר,  נזכר בסיפורה של בתי החיילת על החייל מסכן מבסיסה שנהרג בתאונת דרכים
לפני כמספר ימים.  האירוע קשור בעקיפין לספר שכן גיבורתו מעורבת אף היא  בתאונת דרכים קשה. למעשה סביב תאונה זו סובב הספר כולו. דרוש אומץ להרוג את הגיבור על ההתחלה (זה לא ספוילר שכן זה מצוין כבר בהתחלה ועל גבי הכריכה) ולא קל להיקשר לגיבור שגורלו צפוי מראש. בקול צלול ומדוד מעבירה לנו הסופרת את המסר שיש לחיות כל יום כאילו היה האחרון ולנצל כל רגע. החיים קצרים ובלתי צפויים, לכן כדאי לעצור לפעמים ולהריח את הוורדים כמאמר הפתגם הידוע. 

סמנתה קינגסטון, תלמידת תיכון בת 17, יצאה לעוד יום לימודים שיגרתי, או כך לפחות חשבה.  יום שישי ה-12 בפברואר היה אמור להיות עוד יום נפלא בחייה, ברם
הגורל זימן לה טוויסט בלתי צפוי שהפך את כל עולמה תרתי משמע. סמנתה (או סם בפי חברותיה) אינה הגיבורה הטיפוסית ונדמה שיש לה הכל. יש לה 3 חברות טובות, היא פופולרית ומקובלת (בניגוד לדמויות האנדרדוג הנפוצות בספרי הנוער), יפיפייה, קצת רדודה, שחצנית "ולעיתים מתעללת". היא שבעת רצון מעצמה יתר על המידה, בטוחה בצדקתה ולא מתחשבת בזולת. בקיצור טינג'ארית טיפוסית במובן מסויים.  כל זה משתנה ביום האחרון לחייה, יום קופידון. יום זה שאמור היה להיות היום הכי נהדר בחייה, מסתיים בנימה צורמת. ביום זה מקבלים בני הנוער ורדים ומידת הפופולריות שלהם מתבטאת בכמות הפרחים שקיבלו. סם מחכה ליום זה בקוצר רוח ורק במהלך הימים הבאים קולטת את השטחיות שבעניין. היום עצמו עובר כרגיל ללא אירועים מיוחדים. בערב סם יוצאת לבלות עם 3 חברותיה הטובות במסיבה שארגן  החנון השכבתי. האחרון היה חברה הטוב מזה מס' שנים, אך לאחר שהפופולריות שלה עלתה, זנחה אותו סם לאנחות. חבר זה מתגלה כדמות מפתיעה למדי והוא מהוה מקור תמיכה בלתי צפוי. המסיבה מסתימת באקורד צורם ובסופה סם וחברותיה מעורבות בתאונת דרכים.  לא ברור בתחילה  מה הייתה סיבת התאונה ומה עלה בגורל  החברות.  סם נהרגת  ומוכרחה לחיות מחדש את יומה האחרון במשך 7 פעמים. במהלך תקופה זו היא תגיע לתובנות על חייה, תבחן את רגשותיה ויחסיה עם החבר שלה, תצא מאיזור הנוחות שלה ותעבור תהליך של השתנות.  

לכאורה נדמה שעדיף לחיות שוב ושוב את אותו היום מאשר למות,  אך לא כשמדובר ביום הרע ביותר בחייך. הגיבורה חשבה שברגעי המוות עוברים החיים כנגד עיניך כבסרט נע. מה שעברו כנגד עיניה היו דווקא הרגעים הקשים שבחייה. המוות בהחלט אינו  גן עדן של ורדים. הגיבורה נמצאת במעין  מקום ביניים (פרפורגטוריום) ממנו היא מנסה להיחלץ שוב ושוב עד לגאולה.
למרות שזה נשמע לכאורה משעמם ונדוש לשחזר שוב ושוב את אותו היום מחדש במשך 7 פעמים, הסופרת הצליחה לרתק אותי לספר. אין חזרות מיותרות או פירוט יתר ומצאתי עצמי כוססת ציפורנים בציפיה לבאות. בכל יום הגיבורה מנסה לשבור את מעגל השגרה ולעשות דברים אחרים  במטרה  לתקן את שגיאותיה ולהמשיך הלאה.  בנוסף הספר עוסק בסוגיות כמין, סמים, אלכוהול, הפרעות אכילה ועוד ובכך נותן רקע מציאותי  ביותר למסופר. בשפה יפה ובוטחת הסופרת מובילה את הגיבורה ואותנו במסע גילויים חושף לב וכליות, במהלכו מגלה הגיבורה מתבגרת ומשתנה לטובה ומודה שהתנהגותה לקתה בחסר. לא קל להודות בטעויות, אך הגיבורה עושה זאת ויוצאת גדולה. היא מתפכחת לעובדה שלמעשינו יש השפעה על הזולת (אפקט הפרפר) ומבינה שאף אחד לא יודע בוודאות איזו השפעה יש לו על החיים של אנשים אחרים. 

בהתחלה לא חיבבתי את הגיבורה, אך במהלך הספר, עת הדמות  התפתחה והשתנתה, נקשרתי אליה וחיבבתי אותה.  מצאתי את המאבק של הגיבורה להשתפר ולהיהפך אדם טוב יותר מרתק ביותר. הסופרת מקלפת את השכבות מחיי הגיבורה וחושפת את המאבקים על השליטה, האלימות המילולית והבריונות  במעגל החברתי בתיכון.  בספר יש הרבה רגעים מרגשים ובסוף הספר אף ירדה לה דמעה סוררת. כמו שמצינת הגיבורה, אומנם התנהגותה היתה מתחת לכל ביקורת, אך לא הגיע לה סוף זה. אפרופו סוף, הייתי מעדיפה סוף אחר ועד השורה האחרונה קיוויתי לנס, אך אי אפשר לקבל הכל בחיים... הספר הינו מסע רגשי ברכבת הרים וכל מה שנשאר לקורא הוא להדק את החגורה ולהיסחף ללב העלילה.  הדמויות עצמן מורכבות, אנושיות ואמינות, העלילה מהפנטת והכתיבה סוחפת.
הספר נשאר בלב הקורא זמן רב לאחר סיומו  ומלמד אותו  להעריך את הרגעים הקטנים שבחיים.מה עוד יכול הקורא המצוי לבקש?? אל תפספסו!

בשורה התחתונה: המוות אינו כפי שחשבתם!


 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלי1היחידה אלא אם צויין אחרת