00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

הצצה לעולמם אל אנשי ה Chumash

קליפורניה ידועה כמקום מגוריהם של אנשי ה Chumash במשך מאות שנים. זוהי תרבות בת עשרת אלפים שנה שקיימת עוד הרבה לפני הגעתם של המהגרים מאירופה ב- 1524 . אינדיאנים אלה התגוררו כאן בכמאה וחמישים כפרים שהשתרעו על שטחים ניכרים לאורכה ורוחבה של המדינה. הם נחלקו באופן בסיסי לשלוש קבוצות. קבוצה אחת הידועה כאנשי החוף התגוררה לאורך החוף באזורי טופנגה, מאליבו וקאלאבאסאס עד צפונית לסאן לואיס אוביספו, הקבוצה השנייה נודעה כאנשי השפלה והתגוררה בשפלת החוף והקבוצה השלישית חיה בתוככי המדינה באזור בייקרספילד.

אנשי ה Chumash לא היו נוודים והתגוררו כאן באופן קבוע, לא היה להם צורך לנדוד משום שהאזור משופע בכל תצרוכתם כולל מזון, מים ומקורות מחייה. את כלי עבודתם הם יצרו מחומרים מקומיים שמצאו כאן בטבע העשיר ושימשו לצייד ועבודה חקלאית. לכל קבוצה מהשלוש היו מקורות מחייה שונים ולעיתים קרובות היו עורכים מפגשים בין קבוצתיים לצורכי בידור ומסחר שעזרו להם רבות בפיתוח תרבותם.

הצטרפתי בסוף השבוע לסיור מודרך בעקבות אנשי ה Chumash שנערך בחוות קינג ג'ילט שנועד להתחקות על עקבותיהם  כאן באזור החווה והוגש בצורה יוצאת מן הכלל על ידי ארתור הויל, מתנדב מטעם אגודת MRCA ובעל ידע נרחב בתרבותם של אנשי ה Chumash המקומיים.

 

הקליקו על התמונות להגדלה

 

כהקדמה לסיור הציג לנו ארתור שתי מפות, האחת הציגה את מיקומם של השבטים האינדיאנים ברחבי ארצות הברית  והשנייה הציגה את מיקומם של אנשי ה Chumash בקליפורניה.   

 

בנוסף למפות הציג ארתור כלים וחפצים שונים אותם ייצרו אנשי ה Chumash מחומרים טבעיים שמצאו כאן למכביר.

 

אחד הצמחים המעניינים בסיור היה ה Coyote Brush שענפיו מצמיחים מעין מברשות זעירות בהם היו אנשי ה  Chumash משתמשים להסרת הקוצים הזעירים מפניו של הסברס אותם הם היו קוטפים ואוכלים. הם נהגו לצרף מספר ענפים כאלה יחד ויצרו מהם מברשת גדולה שבעזרתה היו מסירים את הקוצים ומקלפים את הפרי. בנוסף לכך הם השתמשו בעליו של השיח להכנת עיסת מרפא לטיפול בפריחה שנוצרה כתוצאה ממגע עם עלי ה- Poison Oak להרגעת הגירוי, והמעניין בכל הסיפור היא העובדה שהם נהגו גם להשתמש בעליו של ה- Poison Oak לעזרה ראשונה. אם מישהוא נפצע ושתת דם הם השרו את עליו של הצמח במים ולאחר מכן הניחו אותם על הפצע הפתוח ונזילת הדם נפסקה מיידית. קיימת גם הנחה שאנשי ה Chumash היו מחוסנים מפני הרעל המצוי ב- Poison Oak מתוך סברה שהם היו מוסיפים את רעלו לתה ששתו והגישו לילדיהם לשתות במימון זעיר ובמרוצת השנים פיתחו בגופם את הנוגדנים לשיח.

 

אחד העצים החשובים אם לא החשוב ביותר במערכת האקולוגית של אנשי ה Chumash היה ה Coast Live Oak שמושתת כאן על שני סוגים, הראשון הינו Coast Live Oak בעל עלים קטנים בצורת אובל ובקצותיהם קוצים חדים והשני נקרא Valley Oak בעל עלים יותר גדולים בצורת אצבעות. עצים אלה סיפקו לאנשי ה Chumash את מירב תצרוכתם כשהחשוב מביניהם היו הבלוטים אותם הם נהגו לאסוף לאחר שנפלו מהענפים, להביא אותם לכפר ולשטוח אותם על מחצלות בשמש שייתייבשו, כעבור עשרה ימים בערך היו מפצחים אותם ומעבדים אותם לעיסת מאכל. את קליפתם לא היו זורקים אלא משתמשים בהם ליצור תכשיטים ומחרוזות. קליפת העף שימשה להבערת אש לחימום ובישול, בניית קשתות וחיצים וייצור מנשאים לתינוקותיהם אותם הם היו נושאים על גבם.

 קליפת העץ דליקה אולם אינה נשרפת והם השתמשו בה כגחלים. לאחר שסיימו את הכנת המזון היו מכסים אותה בחול למשך הלילה ובבוקר היו מגלים אותה שוב כשהיא עדיין חמה  וניתנת לשימוש חוזר ובכך לא ניצרכו להתחיל את התהליך מחדש. הם גם מצאו שהשרף של העץ כשהוא מדולל במים מהווה תרופה נהדרת להבראת הקירורים ושפעות למיניהם והיו מוסיפים אותו לתה ששתו. 

 

 

המשך הסיור הביא אותנו אל עץ אלון ענק שלרגליו נבנה מדגם של מבנה מגוריהם בצורתו העגולה. המבנה מושתת על עמוד מרכזי שאליו נתמכו גזעים קשים מכל צידיו ויצרו מעין אוהל עץ. כשהשלד הזה נשלם הוא כוסה בקליפות עץ שמנעו מהמים להיכנס פנימה. אוהל עץ כזה שימש למגוריה של כל משפחה ובו אוחסנו כל חפציהם. הם בילו בו מעט מאד זמן ושימש בעיקרו לאיחסון והגנה על חפציהם. את רוב זמנם בילו מחוץ לאוהל העץ בבישול ושינה כל זמן שמזג האויר איפשר זאת. כשמזג האויר לא איפשר היו נכנסים לאוהל העץ, בתוכו היו משטחי עץ ועליהם מזרונים ואת חפציהם היו מסדרים בצידיו או בתלייה מהתקרה. סמוך למרכז האוהל שכן אח קטן מאבנים חמות שחימם את האוהל.

אחד המנהגים המשפחתיים של אנשי ה Chumash אוסר בתחליט האיסור על נישואין בתוך השבט או הכפר. בני הזוג מותרים להינשא רק משבטים או כפרים אחרים ולכן חיזור והצעות נישואין נערכו בצורה מסחרית בעת מפגשים בין שבטים וכפרים בחגיגות או פסטיבלים שנערכו מידי פעם בפעם. כשהורי החתן והורי הכלה הסכימו שהזיווג מוצלח ונאות היה על החתן המיועד לעבור להתגורר  בביתה של הכלה המיועדת משום שהרכוש היה מוחזק כפי שנהוג אצל מירב השבטים דאז בידי הנשים. באותם ימים הגבר נחשב ללוחם וחייו היו די קצרים. הגברים נהגו להילחם זה בזה ללא שום סיבה מוצדקת. כמה דוגמאות לכך: למשל לוחם אחד מזמין את חברו לביקור, אם הלה מסרב נוצרת מלחמה על כבוד שנפגע וזו מלחמה לחיים או מוות. דוגמא נוספת היא ראש השבט שכל אחד מעוניין בתפקיד ולכן חייו תלויים בקרב הבא. המלחמות בין אחד לשני מכל מיני סיבות היו תכופות ואלימות עד מוות.

 

המשך הסיור מוביל אותנו על פניו של ה- Toyon Plant, עץ נמוך שאת פירותיו הם היו קולים ואוכלים. ענפיו העבים שימשו לייצור ידיות ומרצעים שונים.

 

המשך הסיור הביא אותנו אל ה Yucca Plant ששימש את אנשי ה Chumash בצורות שונות ומגוונות. את הגזע הם היו חותכים לחתיכות קטנות, קולים אותם ואוכלים, בענפים הייבשים השתמשו להדלקת המדורה, בסיסו של הצמח מכיל מעין כתר ששימש גם הוא למאכל, ושורשיו של הצמח שימשו להכנת סבון ושמפו . לצמח יש קוצים חדים מאד ששימשו כמחטי תפירה.

 

את סיורנו חתמנו ליד מספר עצי אגוזים ששימשו כמקור מזון חשוב בחייהם ובנוסף לכך הכינו מקליפתם של האגוזים הללו קוביות משחק ששימשו למשחקים אותם יצרו.

 

וכמובן צירפתי סרטון קצר על הווי אנשי ה Chumash, להנאתכם:

 

 

היה זה ללא ספק אחד הסיורים המעניינים ביותר בהם השתתפתי השנה. למרות כל המידע שקיבלתי ממנו עדיין נשארתי עם טעם של עוד ולגמרי לא מסופק. התרבות האינדיאנית מאד מעניינת וסיור אחד בוודאי שאינו עונה על כל משאלותי. בעוד מספר ימים אני עומד לצאת לסיור נוסף באותו נושא ומקוה למצוא שם חוויות חדשות בנושא. רשומה על כך תבוא לאחר מכן. 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת