00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רשימות לא חשובות על קולנוע

#2 מישל פייפר בסרט "באטמן חוזר" ( 1992, טים ברטון) בתפקיד אשת חתול

 

כדאי שנדבר על זה לפני שנגיע להופעה עצמה: יש הבדלים גדולים מאוד בין הבאטמן של נולאן לגרסאות האחרות של באטמן. באטמן התחיל כתור בדיחה מודעת לעצמה: הרי זה מגוחך שאדם יתלבש כתור עטלף וילך להרביץ לפושעים בלילה. זה ממש ממש מגוחך. זה שיהיו לו נבלים עם תימה שמובילה את ביצוע הפשעים זה אפילו יותר מגוחך. באטמן של 66 מודע לכך היטב - הקאמפיות וההומור בו הם לא תוצר לא מודע של סרט כל-כך גרוע שהוא טוב אלא משהו שכולם מודעים אליו בסרט לחלוטין. וגם החידוש של ברטון היה מודע, ברמה מסוימת, לעובדה שיש כאן משהו קאמפי, אבל בניגוד לקאמפיות העליזה והצבעונית של 66 הקאמפיות כאן הקצינה והאפילה - האפלה והצללים תפסו מקום חשוב בסרטים והנבלים הקצינו ונהיו יותר מאיימים , אך עדיין מחייכים ולא ממש רציניים. הג'וקר של ניקולסון הוא דוגמא נהדרת - הוא היה מפחיד ומאיים אבל גם מצחיק ומשעשע. שומכר אז לקח את הסדרה והחזיר אותה לקאמפיות שלא התאימה יותר בזמננו ( או פשוט עשה סרטים ממש גרועים. תלוי בנקודת המבט שלך) וקברה את הסדרה למשך זמן מה. ואז הגיע נולאן והחיה את העולם הזה בשלישית , אבל הפעם בלי שטויות. בלי צחוקים. הכל רציני. לפתע כל הדברים המגוחכים שקורים על המסך  ( אני מזכיר, אדם מבוגר מחליט שהתרפיה הטובה ביותר למות הוריו היא לא חס וחלילה מטפל או משהו אלא לצאת ולהרביץ לפושעים בלילה. וכל מי שמכיר אותו לא מעיר לו על כך. ) הם סופר רציניים. ביין מדבר בקול המגוחך הזה ואף אחד לא אומר לו " תחזור שנייה עוד פעם, אין לי מושג מה אתה אומר". באטמן מדבר כאילו יש לו סרטן ריאות בשלבים סופניים וכולם בסדר עם זה. וזה עובד, במידה מסוימת. נולאן הוא לא במאי שחקנים קלאסי ( מה שזה לא יהיה) אבל ישנן הופעות נהדרות בסרטים שלו - הית' לדג'ר אולי מעל כולם, אבל גם אהרון ארקהט וגארי אולדמן נותנים הופעות אמינות ומעניינות, אבל והנה הנקודה לפסקה הארוכה והטרחנית הזאת : ההופעות בבאטמנים של נולאן ובבאטמנים האחרים הם הבדלים של שמים וארץ שנובעים מגישה שונה לחלוטין למקור ולדמויות. אישית, אני נהנתי הרבה יותר מההופעות בסרטים האחרים (כלומר, של ברטון) וההופעה של מישל פייפר ממחישה היטב מדוע.

הדבר הכי ברור  ושהכי קופץ לעין בצפייה בהופעה של פייפר זה כמה שהיא נהנית מהתפקיד שלה. אם בסרטים של נולאן כולם הולכים עם פרצוף חמוץ/מאיים כל הסרט, כאן הסיפור הוא שונה לחלוטין. אשת החתול של פייפר מחייכת, ומאיימת וכועסת ובעיקר נהנית בכל שנייה שלה על המסך. אשת החתול שלה היא לא איזה גנבת עם אג'נדה א-לה האתאווי. היא כיף כיף כיף. לשדוד אנשים זה כיף. להרביץ לאנשים זה כיף. לפתות אנשים זה כיף. ( ופייפר עושה את זה בצורה מעולה. אם אפשר לדון ולהשוות בין נשות החתול בכל מיני נושאים, בסקס-אפיל, מאפיין חשוב של אשת החתול שמשתמשת בסקסיות שלה כנשק, פייפר לוקחת בענק) היא לא הג'וקר שבשבילו הכל זה בדיחה גדולה, אבל היא גם לא מאוד רחוקה - היא עושה מה שעושה לה נעים באותו רגע. היא נהנית, ופייפר שמגלמת אותה נהנית איתה.

אבל שחקנים שנהנים מההופעות שלהם זה לא תמיד דבר טוב - הנאה מוגברת גורמת להופעות עצלניות, אם רק תשאלו את רוב המשתתפים באושן 12 ו13. אפשר לשכוח בזמן שאתה נהנה שאתה כאן על מנת לשחק דמות - אבל פייפר לא נופלת בפח הזה. ההנאה שלה היא משהו שמובנה בדמות ונוצר מתוכה. הנאה שמתפרצת לאחר שהמעצורים שלה מנעו ממנה את החיים בפעם הראשונה. וההנאה הזאת גלומה בכל כך הרבה דברים שאשת החתול עושה - בתחפושת של אשת החתול וגם מחוץ לה ופייפר לא מזייפת בשום סצינה. כמות ההנאה שלה אפילו נראית כמעט מוזר כשחושבים על סרטים אחרים של ברטון. כל הגיבורים של ברטון כמעט תמיד בודדים, ביישנים או בכיינים. גם אם יש לחלק מהם סצנה של הנאה, נדיר לראות שחקנים שבמשך כל הסרט פשוט עושים כיף חיים, הדמות היחידה שצצה בראש היא ביטלג'וס של מייקל קיטון(שעליו עוד נדבר), אבל גם כאן לפייפר יש נקודות עליו: בעוד שניתן לטעות ולחשוב שקיטון פשוט מתנהג תמיד כמו ביטלג'וס, תחילת הסרט מראה את פייפר למשך כמה סצנות כניגוד מוחלט למה שהולך לבוא בהמשך הסרט - אישה עצורה שנותנת לאחרים לשלוט על מהלך חייה. המעבר החד הזה מגביר את ההנאה וההערכה מהמשחק שלה. 

חבל שההופעה של פייפר בימינו עמוסים סרטי הקומיקס לא מוזכרת מספיק כתור אחת ההופעות הכי מהנות ומספקות שהיו בסרטי הקומיקס. ההופעה שלה היא הופעה משובחת ששואבת ממסורת הפאם-פאטאל ומעניקה לו טוויסט קומיקסי ראוי .בלי שום ספק, ההופעה הטובה ביותר של אישה בסרט גיבורי-על [ תחום שקל מדי להצטיין בו].

עוד הופעות משובחות של פייפר: פני צלקת, יחסים מסוכנים

עוד הופעות משובחות בסרטי באטמן של ברטון: ניקולסון בתפקיד הג'וקר, דני דה ויטו בתפקיד הפינגווין ואני עומד על כך שמייקל קיטון הוא הבאטמן הטוב ביותר. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NeverMinds אלא אם צויין אחרת