00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כלבה זקנה לומדת טריקים חדשים

לחנך את ג`וליאן

12/11/2013

 


כבר מזמן אני חושדת, שג`וליאן נכנס לבלוג שלי ללא רשות. לא רק שהוא קורא בבלוג, אלא יש לו לפעמים החוצפה לשנות מילים, משפטים ואפילו לערער רעיון שלם. אין פלא שלעיתים אני עומדת המומה מול פוסט שאני חתומה עליו, אבל אני יודעת בברור שלא כתבתי אותו. נכון שחלק מבני משפחתי, כלומר כל אלה שאני עדיין בקשר איתם, טוענים כי אני שוכחת יותר מתמיד. אני לא מבינה למה צריך להשתמש בלשון שלילה, כאשר אפשר לומר בפשטות שאני לא זוכרת.
אני לא קנאית לפרטיות שלי. לא איכפת לי להתחלק עם ג`וליאן בכתיבה בפוסט, בעיקר מפני שלאחרונה לא תמיד יש לי השראה. והממזר כותב די טוב. אבל יש לי את הגבולות שלי: אתמול הופתעתי לגלות שהבלוג שלי נקרא "חתול צעיר עם עבר קרבי בגולני". אני לא מוכנה לסבול שקרים בבלוג שלי. אני עצמי לא משקרת אף פעם, חוץ מהפעמים שאני נאלצת לשקר, כדי לא להפליל את עצמי. נו, ועוד קצת שקרים לבנים כדי להאדיר את שמי, ולפעמים מוסיפה סוף שקרי לפוסט, כי לא כל סיפור בחיים נגמר בפאנץ`, כמו בבלוג שלי. אחרי שאני מקפידה כל כך על האמת, ג`וליאן פשוט שיקר במצח נחושה. לא רק שהוא לא שירת בגולני, הוא לא שירת כלל, אחרי שקיבל פטור על רקע נפשי. הקב"ן אמר שמעולם לפני כן לא ישב לפניו מועמד שליקק את פי הטבעת של עצמו .
אני, ששירתתי בפרופיל 94 שירות קרבי בקריה, אף שמרתי בלילות עם רובה צ`כי לא טעון, מספרת לו מדי פעם על מבצעים גדולים וחשובים שהשתתפתי בהם בצבא, כמו מבצעי הניקיון של הרס"ר חנוכה בכל יום חמישי. זה מאד מעניין את ג`וליאן, ממש כפי שזה עניין את בניי כאשר סיפרתי להם חוויות מהעבר שלי. מרוב עניין, עיניהם הזדגגו מעונג.לג`וליאן יש עין אחת חמוצה, תוצאה של נפילה מקומה ששית, אבל הוא יודע יפה מאד לזגג לעצמו את העיניים ואף להרחיב את אישוניו, כולל האישון החמוץ כדי להראות לי עד כמה הוא מקשיב. האמת, יש בינינו סוג של הבנה טלפתית חד כיוונית. אני קוראת את מחשבותיו. ולכן מייחסת לו כוונות שלא תמיד יש לו, מפני שהוא מנסה לשבש לי את תדר הקליטה. אני יודעת מה אתם חושבים עכשיו. אבל יש לי אישור פסיכיאטרי שאני נורמלית, מה שבוודאי אין לאף אחד מכם.
האמת שאני יודעת מה מציק לג`וליאן: אני ממעטת מאד לכתוב עליו. והרי הוא חתול טבי חכם במיוחד, אחרים כבר היו קושרים לו כתרים ושולחים אותו לתחרויות שחמט.

מי שמאתגר אותי עם החתולים שלי הוא אחי טומי`קה. מאחר שהוא לא מאמין באינטלגנציה של חתולים, שלושת חתולי הבית שלו מטומטמים לגמרי. ככה זה כשלא מאמינים בילדים. טומי`קה ונעמי אפילו לא קוראים לחתולים בשם, וביניהם הם מדברים על "השמנה" “התרנגול", שהיא בעצם חתולה טריקולורית, ו"הקטנה". אם אני מספרת לטומי`קה שהחתול שלי למד פעולה חדשה, הוא סקפטי (“לא, את לא משקרת, אבל את מגזימה, כלומר בודה מליבך").אחר כך הוא בא לביקור כדי לבחון את החתול. ואם החתול נכשל הוא שמח לאידי.
לא נכון שטומי`קה לא אוהב אותי, מה זה עולה בדעתכם?
כזכור, ג`וליאן הובא מחצר הבית. הוא היה גור חתולים מכוער להפליא. היו לו שתי אוזניים ענקיות, זרבובית ארוכה כשל שועל, רזון קיצוני ופרעושים, דלקת בעינים וזנב "שבור". טומיקה טען כי הגור דפוק גנטית ומונגולואיד ואך פלא הוא, שהוא למד ללכת. “נו" שאל "את טוענת שגם הוא יזהה את שמו?”. לא עניתי.

פתחתי מיד בשיעורים. קראתי לזוטא "ג`וליאן ג`וליאן ג`וליאן" ללא הפוגה. ליטפתי את פרוותו המדובללת וגרדתי את אוזניו במגרפה. אחרי עשרה ימים הגור הגיב ל"ג`וליאן" כמו שעון.
טומי`קה בא לבחון. עכשיו, אצל טומי`קה אין חוכמות, ואין הנחות. צריך לחזור על התוצאה לפחות שלוש פעמים רצופות. ואסור להרים את עוצמת הקול בקריאה. אני הגדלתי לעשות: בהתחלה צעקתי "יעקב!” “דויד!”. השכן דויד הכניס ראשו בדלת ושאל מה אני רוצה. אבל הגור לא מצמץ ולא פנה אלי. ואז אמרתי באגביות שקטה :,ג`וליאן". הגור הפנה אלי את פניו ואמר"מיאו" קטן. לא יודעת, הוא לא כל כך מכוער.
סיפרתי לטומי`קה שג`וליאן רץ למטבח לצלחת שלו אם אומרים לו "ג`וליאן, אוכל". אחי, בשם הלוגיקה הצרופה אמר: “באמת, הרי החתול שומע את קרקוש המזון שלו בשקית ואף מריח מרחוק את ריח המזון, זה לא שהוא מבין את השפה.” אז הדגמתי. ישבתי בכורסתי, לא קשקשתי בקופסה ולא בקומקום ואמרתי "ג`וליאן, אוכל". ג`ולי בא בריצה מהחדר הסמוך ורץ ישר לצלחתו הריקה במטבח. טומי`קה אמר, “תראי איזה חתול מטומטם, רץ לצלחת ריקה".

אחר כך לימדתי את ג`וליאן לעשות FETCH. גילגלתי לו ניר כסף לכדור קטן, וזרקתי למסדרון. קראתי "תביא אותו" (ג`ולי לא מדבר אנגלית). לא זוכרת איך, אבל החתול שלי למד להרים את הכדור בפיו, לחזור אל השולח ולהפיל את כדור הכסף לרגליו. פה גם טומי`קה נדם מתמהון. אפילו פופיק שלו לא עושה זאת, והוא כלב! (גם את פופיק הם לא מלמדים כלום, ופלא שהוא לא מחרבן בבית).
אם אומרים לג`וליאן “תפוס אותו!” זוהי קריאת קרב. הוא בא בריצה, סוקר את הקירות ואת החלל עד שהוא מזהה את הפולש, בדרך כלל פרפר לילה שעיר ושמן. הוא מסוגל לקפוץ באויר לגובה שני מטר ולתפוס את הפולש בכפותיו.
אם לג`וליאן אין חשק לבוא אלי, די שאקרא "מסז` לחתול!” אז הוא מופיע במרוצה, מסובב אלי את הישבן ומרים אותו אל-על. זוהי הפוזה בה הוא מעדיף לקבל את המסז` שלו.

ג`וליאן אינו חתול חנפן. הוא לא יושב בחיקו של אף אחד. אם מרימים אותו בידיים הוא מתפרע תוך שריטת מיטב אבריו של בעלהבית, וצווח תוך כדי. כשהוא רוצה פינוקים, הוא שם עליי את שתי רגליו הקדמיות. אז הוא מרים רגל אחת ומלטף לי את הפנים. ואני שוכחת לו שהוא כתב עלי פעם פוסט מכפיש. ובלילה בלילה, כאשר אני ישנה את שנתי, מנסה לחלום ללא הצלחה על ג`פרי דין מורגן, ג`וליאן מטייל על הגוף שלי. לפי הגודל הוא מדמה שהוא נמצא בסנטרל פארק. ואז הוא מגיע לפנים שלי, ובודק מה יש לנו כאן, כשאפו צמוד לאפי. לא נעים להתעורר כשחתול נושם לך לתוך הפה, והכל מדגדג לי, ואני לא יודעת אם מה שמדגדג אותי הוא השפם שלו או השפם שלי.

אם תסלחו לי, אני הולכת עכשיו לאמבטיה. זה בקשר לשפם.

 

אני מקדישה פוסט זה באהבה לכל חיות המחמד של הבלוגיה ולבעליהן: ליידי, סנו, פינקי, סאשה, בריי, איילה, דורותי. לחתולים של חתולי 8, של עננת ומוטי, לכלבים הרחוקים של עופר ורן, לסוסים של "רצה עם....” וכל האחרים שאולי שכחתי.


 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

95 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המיזנטרופית אלא אם צויין אחרת