00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

שעון חורף

11/11/2013

                                 

כשהייתי ילדה אהבתי לתלוש עלי כותרת תוך כדי שאלת המיליון דולר. האם החתיך של הכיתה אוהב אותי.. או לא אוהב..אוהב..או לא אוהב..תמיד נשארתי מאוכזבת מהתשובה שיצאה לי. הבנתי שאני צריכה לחפש פרח עם חמישה עלי כותרת אם אני רוצה להתחיל עם `אוהב`, או להישאר עם שישה עלי כותרת אבל להתחיל עם `לא אוהב`. בסוף החלטתי שיותר פשוט יהיה להפסיק לחשוב עליו..

בחיים לוקח לנו זמן להגיע לתובנות. לחשובות באמת לוקח הרבה יותר. החוכמה שלאחר מעשה תמיד מלווה באיזה סוג של תחושה מרירה מתוקה. האכזבה איך לא חשבתי/ידעתי קודם, ומצד שני התחושה המתקתקה שמתהווה עבור הפעם הבאה. אז למה בכל זאת עם כל התובנות האלו, אנחנו מגיעים לפרשת דרכים ולא יודעים איך לנהוג?? איך ארגז הכלים שלנו לא מצליח להתמלא ולאפשר לנו לקבל את ההחלטות הנכונות??

השעה חמש אחר הצהריים. אני מסיימת את העבודה ויוצאת מהמשרד. בחוץ השמש כבר בשלבי שקיעתה האחרונים. הולכת ונעלמת. קרניה נשברות בקו האופק וכבר לא מצליחות לחמם את האוויר. הערב עוד מעט יורד ובחוץ כבר נהיה קריר. אני חולפת על פני חנויות הראווה והפאבים במוריה. בעלי המקום נראים לי עובדים במרץ רב. הם רק עכשיו שוטפים את הרצפה ומתכוננים ללילה ארוך. אני מרגישה עייפה ומפהקת. כשהחשיכה יורדת זה כבר סוף היום אצלי. הבליינים רק מתעוררים לחיים. כמה מביניהם ימצאו בודאי זוגיות ויצאו מחובקים בסוף הערב. אם השקיעה מספקת לזוגות אווירה רומנטית, לי זמן הדמדומים מספק מקור להגיגים..

השבוע נכנס שעון החורף לתוקפו. ביום שלמחרת הזזתי את כל השעונים בבית. עליתי על הכיסא לכוון את השעון שעל הקיר בסלון, אח"כ עברתי לשעון שעל הקיר בפינת האוכל. משם נכנסתי לחדר השינה וכיוונתי גם שם את השעון שתלוי על הקיר. ירדתי כדי לכוון את השעון המעורר על השידה. חזרתי לסלון לכוון את השעון של הטלויזיה, הממיר, הדי.וי.די, משם ניגשתי ישר למטבח לכוון את השעון שגם שם תלוי על הקיר, עברתי לכוון את התנור, רק עם המיקרוגל אני תמיד מסתבכת..ראבק!!..כמה שעונים יש לי בבית ואני אף פעם לא יודעת מה השעה. כל כך הרבה התרוצצתי וכיוונתי ובסוף איחרתי לעבודה. לפחות השעון בנייד התעדכן באופן עצמוני לפי זמן אתונה. לא ברור לי למה אנחנו צריכים לחיות כאן בישראל לפי שעון במקום אחר?.. 

                                     

אני ממשיכה לפהק. מנסה להסתיר עם היד ונעצרת מול חלון ראווה. ממש לא מתאים לי השינויים בשעונים. לא מבינה למה צריך לשנות סדרי עולם. לדעתי צריך להביא את סוגיית הזזת השעון למשאל עם. אם הוחלט להנהיג שעון קיץ לחיסכון באנרגיה, אז שישאירו אותו כמו שהוא ולא יזיזו אותו שוב אחורה. הזזת מחוגי השעון משפיעה על השעון הביולוגי שלנו. זה שמשכים אותנו בבוקר עוד לפני הצלצול של השעון המעורר, זה שגורם לנו לפהק לקראת ערב, וזה שמזכיר לנו במידה ושכחנו..בני כמה אנחנו..

אחד מיתרונות הגיל שהגעתי אליו זה שמותר כבר לפהק מבלי שזה יפתיע מישהו. אחרי גיל חמישים כבר אף אחד לא מתפלא למה אנחנו כל כך עייפים. יש גיל שאנחנו כבר לא רוצים שיתערבו לנו במחזוריות היום והלילה שלנו. תנו לנו לנהל את היממה לפי הזמן שלנו, מצד שני, תפיסת מושג הזמן מתחילה לקבל משמעות אחרת בגיל הזה..

אני שוב מפהקת. מחכה כבר להגיע הביתה. קובית שוקולד אחת קטנה זה כל מה שנחוץ לי להפוך ממזכירה מותשת לפצצת אנרגיה מהלכת. אני ממשיכה לעמוד מול החלון ראווה. מתחיל דו שיח פנימי עם עצמי. אני מתלבטת אם להיכנס ולמדוד את החולצה שראיתי בחלון. אני לא אוהבת לערוך קניות בשדרות מוריה כי המחירים כאן תמיד יותר יקרים. מצד שני, יש בחנות הזו דברים מיוחדים. לאט לאט אני מרגישה איך שהעייפות גורמת לפגיעה בכישורי ההחלטה שלי. המנוע חיפוש אצלי מתחיל להתעייף, כבר לא טוען נתונים כל כך מהר. אני מרגישה את ההבדל איך הייתי הרבה יותר החלטית בעבר. כשהייתי צעירה יותר..
אני יודעת שלא אוכל לפרגן לעצמי את הקנייה הזו, כי אחר כך אכה על חטא שהייתי בזבזנית. אבל זה לא מה שבאמת מציק לי עכשיו החולצה הזו. בזמן האחרון השיחות הפנימיות האלו מתרבות גם בנושאים הרבה יותר מהותיים בחיים, ממש הרבה יותר. הדיאלוג הזה לא מרפה והזמן עובר..

                                  

סוגיית הזמן היא סוגיה פילוסופית כבדת משקל ולא נראה שכדאי לי להרחיב בנושא עכשיו, אחרת גם אתם תתחילו לפהק. ובכל זאת הרגשתי צורך לכתוב על זה. על הזמן הזה שחולף לנו כל כך מהר בין הידיים בלי להרגיש. משאיר אותנו קצת מבולבלים. מפוחדים. עם תחושה שתוקפת אותנו באמצע החיים על הבחירות שעשינו במהלך השנים, על אלו שמוכחות כמוצלחות, ואלו הפחות. לא פעם מסתבר שדווקא החלטות שנעשו בכובד ראש ובשיקול דעת עלולות דווקא להתברר כלא נכונות..
מה שבטוח שלא יזיק לי לשמן את מנגנון קבלת ההחלטות שלי קצת, אבל עד אז אני דורשת להחזיר את שעון הקיץ לאלתר!!...

להשתמע,

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

33 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת