00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיול בעיר

העברת המידע לבלוג חדש
הרשאה לשימוש במידע
המידע והתמונות שבאתר מיועדים לשימושם של כל אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה

המידע והתמונות שבאתר נועדו להנאתם של אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה. קוראים המעוניינים בכך רשאים לשכפל את המידע ולעשות בו שימוש (לא מסחרי) כאוות נפשם.

 

כל שאני מבקש בתמורה הוא להוסיף, בצמוד לתמונה או למאמר, הפניה אל הרשומה בבלוג ממנה נלקחו הדברים, וזאת על מנת להפיץ ברבים את הידיעה על דבר קיומו.

מערת רבי יהודה החסיד

למרגלות בית הקברות היהודי שעל הר הזיתים, ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים, על הגדה המזרחית של נחל קדרון, התגלתה מערת קבורה שזוהתה בתור מערת רבי יהודה החסיד. האתר נמצא באמצע המדרון, ואין שביל מסודר המגיע למקום. ניתן להגיע אל המערה דרך בית הקברות היהודי שבחלקו העליון של המדרון, או דרך השביל העובר בתחתיתו.   

 

 

במבט ממרומי גרם המדרגות שבצדו המערבי של נחל קדרון ניתן לראות את המדרון המערבי של הר הזיתים במלא היקפו.

 

 

מערת רבי יהודה החסיד נמצאת בצידה הימני של התמונה (מוקפת בעיגול ירוק). ניתן להגיע אליה באחת משתי דרכים:
1. הנתיב המסומן בתמונה בעזרת קוים - מדרך יריחו יש להיכנס אל תוך בית הקברות היהודי וללכת בשביל מסודר המגיע אל מקום הקבר של רבי חיים בן עטר (מסומן בתמונה באות "א"). יש להמשיך דרומה בין המצבות לאורך הקצה המערבי של בית הקברות עד לנקודה שמעל מערת הקבורה, ומשם ללכת בזהירות במורד המדרון עד לפתח המערה.
2. הנתיב המסומן בתמונה בעזרת נקודות – יש להגיע מכיוון דרך יריחו או מכיוון דרך העופל אל צומת השבילים שבתחתית נחל קדרון. יש להמשיך דרומה בשביל החולף למרגלות קבר זכריה עד לנקודה שמתחת למערת הקבורה, ומשם לטפס בזהירות במעלה המדרון עד לפתח המערה.   

 

 

באתר אליו הגענו יש מספר מערות קבורה שנחצבו ככל הנראה בתקופת ימי בית שני.

 

 

מערת הקבורה המזוהה כמערת רבי יהודה החסיד היא הקטנה שבהם.

 

 

מבט מערבה מחלקו העליון של המדרון, מעל פתח מערת הקבורה. מנקודה זו ניתן לראות כי בסלע פעורים שני פתחים המובילים אל המערה.

 

 

הכניסה אל המערה דרך הפתח המסומן במספר 1. הפתח הנוסף, המכוסה בסורג (מסומן במספר 2), נחצב ככל הנראה בתקופה הביזנטית, כאשר מערת הקבורה הוסבה לשימוש כבור מים. מבעד לפתח שבתקרת המערה ניתן היה לשלשל דלי אל תוך בור המים.

החץ האדום המסומן בגדה הנגדית מצביע על הנקודה ממנה צולמו שתי התמונות הראשונות שפורסמו לעיל.

 

 

מסגרת הבטון היצוקה סביב פתחי הכניסה נועדה למנוע סחף של עפר אל תוך המערה פנימה.

 

 

מבעד לפתח הפעור בסלע ניתן לראות חלק מגרם המדרגות היורד אל תוך מערת הקבורה. הכניסה אל המערה חסומה כיום בסורגי מתכת.

 

 

בקירות המערה הקטנה חצובים כוכי קבורה רבים המאורגנים במבנה שאינו שכיח. מעל חלק מן הכוכים חרוט שמו של הנפטר. בהתבסס על מבנה המערה ושמות הנפטרים שהתגלו בה העלו חוקרים את ההשערה כי המדובר במערה בה נטמן רבי יהודה החסיד עם פטירתו בשנת 1700. פרטים על זהותו של הנפטר ועל העדויות שסייעו בזיהוי המערה ניתן למצוא בקישור הזה.

 

 

 

התמונות צולמו ביום 1 בנובמבר 2013.

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

הצעה לקריאה נוספת
הנצפות ביותר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משה רימר אלא אם צויין אחרת