1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

הנושא החם: ריגול (סיפור לשבת)

הנושא החם: ריגול (סיפור לשבת)
מוטי (שם בדוי) היה נואש. זה היה יום רביעי בערב ועדיין לא היה לו נושא ראוי לסיפור לשבת. הוא חיפש בכותרות העיתונים ובמעמקי מוחו הקודח והעלה רק חרס בידו.
למשך כמה דקות שקל מוטי לכתוב סיפור על חרס, אבל לא היו בידו כלים מתאימים לכך. כתיבה על חרס דורשת כלים שונים ממקלדת!
 
לאחר שהוא המתין למוזה עד בוש (הבן) וזו בוששה (!) להגיע, החליט מוטי לבדוק מהו "הנושא החם". אמנם עצם קיומו של "נושא חם" לא מצביע אוטומטית על "נושא לסיפור", אבל עם החורף המתקרב (הלואי) העדיף מוטי נושא חם על נושא קר.
 
הנושא החם באותו יום היה "ריגול". נושא קצת תמוה, אבל הוא הזכיר למוטי סיפור ישן מילדותו:
כשמוטי היה ילד קטן (בערך בן חמש ושלושה חודשים) הוא הלך יום אחד עם אביו לחנות הירקות. אבא של מוטי שם לב כי אדם במעיל גשם וכובע הולך אחריהם. הוא הפנה את תשומת לבו של מוטי לאותו אדם ואמר:
"האיש הזה נראה כמו מרגל! זה מזכיר לי סיפור ישן מילדותי: כשהייתי ילד קטן (בערך בן ארבע וחודשיים) הלכתי עם אבי לבית הכנסת. אבי שם לב כי מאחורינו הולך אדם במעיל גשם וכובע. הוא אמר לי: "האיש הזה נראה כמו מרגל! זה מזכיר לי סיפור ישן מילדותי: כשהייתי ילד קטן (בערך בן שלוש וחודש) הלכתי עם אבי למכולת. אבי שם לב כי מאחורינו הולך אדם במעיל וכובע גשם. הוא אמר לי: "האיש הזה נראה כמו מרגל, אבל הוא לא מרגל – הוא אבא שלי וסבא שלך"
 
אכן, היה זה זיכרון ילדות משובב נפש, אבל מוטי התנער מהזיכרונות כי הוא הבין שהוא לא יכול לבנות מהם סיפור לשבת.
מוטי ניסה להיזכר האם אי פעם הוא ריגל אחרי מישהו. אם הוא לא טועה הוא ריגל כמה פעמים אחרי נמלים שהסתובבו אצלו במטבח בניסיון שווא למצוא מהיכן הן מגיעות, אך הוא לא היה בטוח כי אפשר להגדיר זאת כריגול בגלל שהוא לא הרכיב משקפי שמש.
 
אולי כל הגישה לא נכונה? אולי הוא צריך לספר סיפור על מישהו שריגל אחריו?
עם כל שערוריות הריגול שהתפרסמו לאחרונה בעיתונות, סביר להניח שגם מישהו ריגל אחרי מוטי.
הלא הוא קצין נמוך (מיל), בלוגר בינוני (בסדיר) וחבר לא גאה במעמד הבינוני.
 
מוטי ניסה לחשוב מי מרגל אחריו. האם מדובר באנשי חיזבאללה? או אולי בלוגרים מתחרים שרוצים לגנוב ממנו רעיונות לסיפור לשבת? (בעצם, אולי העובדה שאין למוטי רעיונות לסיפור לשבת מוכיחה כי הם כבר נגנבו ע"י בלוגרים מתחרים?)
ואולי פשוט האמריקאים מרגלים אחריו – כמו שהם מרגלים אחרי כל העולם?
בסך הכל זה היה מאוד הגיוני.
 
מוטי רשם לפניו להיזהר מאמריקאים חשודים והחליט שהגיע הזמן באמת לכתוב את הסיפור לשבת.
הוא התיישב מול המחשב, הרחיק את המסך מהחלון, כיבה את הטלפון הסלולארי והוציא את הסוללה שלו ואז הסתכל סביבו כדי לוודא שבאמת אף אחד לא מרגל אחריו.
 
לפתע הוא שמע תנועה חשודה משמאלו. בתנועה מהירה הוא סגר את מסך המחשב והסתובב לכיוון הרעש – אבל כעת הרעש נשמע מהצד השני!
מוטי מיהר לשלוף את אקדחו – רק שלצערו הוא גילה שכבר שנים רבות אין לו אקדח. לכן הוא חיפש את אלת הבייסבול שלו – אבל אז הוא נזכר שהוא לא אמריקאי.
מחוסר ברירה הוא שלף עט ופנה לכיוון החדש של הרעש.
מן האפילה זינק עליו במפתיע – החתלתול החדש שלו.
 
כעת רק נשאר לברר עבור מי הוא מרגל.
 
 
 
מוסר השכל:  הסקרנות גרמה לחתול לפנות לריגול
 
שבת שלום!
 
והרשומה המומלצת היא – טיול שנתי – בבלוג של אלי ששון
 
ותודה לעננת על התמונה:
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

82 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת