00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תמונת ראי

מחשבות

31/10/2013

כמה מחשבות שאף אחת מהן בפני עצמה לא מחזיקה רשומה עצמאית, אבל ביחד...

 

1)  אז כן, נראה שחזרתי.

כשכתבתי את הרשומה ההיא בשבוע שעבר, באמת שלא ידעתי מה יקרה בהמשך. זו לא הפעם הראשונה שחשבתי על לחזור לכתוב בבלוג במהלך השנים, ומדי פעם באמת עשיתי את זה, אבל זה היה רשומה פה רשומה שם. לא משהו קבוע.

התחושה עכשיו היא שונה.

ברור לי שבמהלך השבוע זה לא יקרה. השבועות שלי עמוסים מדי, וכשאני כבר מגיעה הביתה אני עייפה מדי לפתוח מחשב ולהתחיל לנסח מחשבות.

אבל שבתות זה משהו אחר.

בדרך כלל סופי השבוע שלי הם בדיוק זה - שלי. זמן לנוח ולאגור כוחות לקראת השבוע החדש.

שישי בערב בדרך כלל מוקדש לארוחה המשפחתית, אבל כל הבוקר אני נחה (אלא אם כן יש לי סידורים דחופים).

לפעמים אני נפגשת עם חברות בשבת, אבל לרוב אני פשוט בוהה בטלויזיה, משחקת באייפד, רוקמת או קוראת ספרים בקינדל.

 

אני חייבת לומר שהתגובות לרשומה הקודמת ממש ריגשו אותי. ישבתי ביום ראשון במשרד, באמצע הדרכה של עובדת חדשה. היא הלכה לרגע להכין לעצמה כוס קפה, ואני ניצלתי את ההזדמנות לבדוק אם מישהו עדיין עוקב אחריי. קרתי את התגובות והתחלתי לדמוע. כן, אני רגישה כזו. אהבה עושה לי את זה בענק, והתרגשתי. אז תודה רבה לכל מי שהגיבה לי, ולכל מי שקוראת אותי גם מבלי להגיב.

 

2) הכוכב הבא

אתם רואים את התוכנית הזו?

למי שלא - זה הפורמט החדש של תוכניות ריאליטי בתחום השירה. תחרות שירה שבה יש אפליקציה, והקהל בבית, ביחד עם השופטים באולפן, שופטים את הביצועים ומצביעים.

אני עוקבת אחרי התוכנית מההתחלה, וכן - מצביעה. אני נהנית מזה, מהאפשרות "לומר את דעתי" בנוגע לביצועים. ולפעמים אני מסכימה עם השופטים ולפעמים ממש לא.

אם יש משהו שהוכיח לי שהדברים השתנו, זה התוכנית הזו השבוע, ואיך שהמוח שלי עובד.

רני רהב (אחד השופטים) התחיל שוב לנאום, והמוח שלי התחיל לכתוב רשומה.

הוא מעצבן אותי - רני. הוא לא יכול לפתוח את הפה בלי לנאום ולהטיף, וזה מעצבן. לא כל תכנית צריכה להיות פוליטיקלי קורקט ולא כל שיר ששרים בארץ חייב להיות בעברית.  ולומר למתמודדת שלא הצליחה להרים את המסך שאם היא היתה שרה בעברית היא כן היתה מצליחה זו השטות הגדולה ביותר ששמעתי בזמן האחרון. היא לא הצמליחה להרים מסך כי היא לא שרה הכי טוב, לא בגלל השפה שבה היא שרה.

זה מצחיק אותי שמבין ארבעת השופטים אני מעריכה הכי את צביקה הדר. אני חושבת שהוא באמת שופט את המתמודדים על סמך הכשרון שלהם ולא על סמך מראה או משהו אחר. אם מישהו שר טוב הוא עובר. אם לא - לא, בלי קשר לסיפור שמאחוריו. לפחות ככה נראה לי ואני אוהבת את זה. ככה זה אמור להיות בעיניי, וככה אני מצביעה.

דרך אגב, בשלב האודישנים התוכנית הזו חילקה בכל תוכנית 100 טאבלטים ומכונית.

נחשו מה?

זכיתי בטאבלט!

לא האמנתי כשזה קרה, אבל זה אכן קרה.

אני מחכה שיגיע לו הכיסוי והמדבקה השקופה שהזמנתי, ואז אני אוכל להתחיל להסתובב איתו, וגם אצלם להראות לכם.

איזה כיף זה לזכות במשהו שלא חשבת שיש לך סיכוי קלוש אליו... !

 

3) כתיבה

מדי פעם אני אוהבת לבדוק בבלוג איזה רשומות אנשים חוזרים וקוראים שוב ושוב. כשאני בודקת בסטטיסטיקות אני רואה לאיזה רשומות אנשים נכנסו לאחרונה.

לרוב הכותרת מזכירה לי את הרשומה ואני יודעת בדיוק על מה מדובר, אבל לא תמיד, ואז אני נהנית להיכנס לרשומה ולקרא שוב מה שכתבתי.

אני אוהבת לכתוב, ואני אוהבת את הכתיבה שלי, גם אם זה נשמע קצת יהיר לומר.

אני חושבת שאם לא הייתי נהנית לקרא בעצמי את מה שאני כותבת לא הייתי טורחת עם הבלוג. הייתי כותבת רק לעצמי ולא מפרסמת.

וכל פעם שאני חושבת על זה אני נזכרת בסיפורים שהייתי פעם כותבת, ונזכרת בטרילוגיה שלא סיימתי, שרק שני פרקים נכתבו בה, וכל פעם מחדש חושבת על אולי לחזור ולכתוב את הפרק המסיים שלה.

אלו סיפורים קצרים. אין לי סבלנות לכתוב ספר ארוך שלם.

אני טובה בהתחלות, אני ממש נהנית לכתוב התחלות. אני די טובה בסיומים, כי אני יודעת לאן אני רוצה להגיע. יש לי בעיה עם האמצע.  שם העלילה מתפתחת, מסתבכת. שם אני תמיד נתקעת.

בסיפור קצר אני יכולה רק לרמוז על האמצע הזה. למעשה לכתוב התחלה, לרמוז על הסיום ולעזוב את זה ככה, שכל אחד יפתח את האמצע איך שהוא רוצה בדמיון שלו - או לא.

 

אבל המחשבות שלי בורחות ממני.

גם היום הלכתי להציץ במה אנשים הסתכלו, והיו אכן שתי רשומות שנכנסתי לקרא מחדש.

שתיהן החיו בפניי שתי סיטואציות מההיסטוריה שלי, ומצאתי את עצמי צוחקת מאחת ודומעת מהשניה.

וזה בדיוק מה שאני אוהבת, שהכתיבה שלי מצליחה להוציא ממני את הרגשות האלה. אני מקווה שהיא עושה את זה גם עבור אחרים.

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל daillyg אלא אם צויין אחרת