00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

זכרונות מהתעלה

30/10/2013

חודש אוקטובר מסמל עבור כולננו את אותה מלחמה נוראה ועקובה מדם שלמזלנו הסתיימה בהבסת כוחות האויב. למותר לציין את מספר הקורבנות שתבעה.

במלחמה זו שירתתי כמילואימניק באוגדתו של האלוף אברהם אדן (ברן) ובמסגרתה צלחנו את התעלה והגענו למבואותיה של איסמעליה. אין לי שום חשק להיכנס לפרטים רבים ברשומה זו ואתרכז בהעלאת החוויות שעברו עלי בצידה המערבי של התעלה.

לפני מספר ימים מצאתי בארכיון התמונות שלי כמה תמונות ששרדו את השנים, הם אינן איכותיות כמו התמונות של היום אולם הן מספרות סיפור ומעלות חוויות, ולכן החלטתי לשתף אתכם בחוויותי היותר נעימות ממלחמה זו.

 

הקליקו על התמונות להגדלה

 

    

תמונות אלה צילמתי כשבוע לשהותנו בסביבות איסמעליה. בתמונה העליונה הימנית הצטלמתי על הגשר שפרשו המצרים על התעלה בעוברם לצידה המזרחי. בתמונה העליונה השמאלית הצטלמתי ליד הגשר שבנה חיל ההנדסה להעברת ציוד לוגיסטי, אספקה ותהמושת, ובתמונה התחתונה צילמתי את גדת הסואץ שבאזור זה צורתו מאד מצאה חן בעיני.  

 

זה המאהל שלנו בו התגוררנו והתאמננו כל זמן שהותנו באזור. האוהילם הגדולים שימשו כמטבח ואפסנאות ואנו ישננו באוהלי סיירים קטנים וצפופים.

 

    

אני לא יכולתי לישון על החול, נכון שהיה לי שק שינה חמים אולם הפחד מעקרבים מנע את השינה מעיני. למזלי מצאתי שם לוחות רבות של פחים מגולבנים, יתדות ארוכות מברזל ואפילו מיטות. הפעלתי את החוש היצירתי שלי ואילתרתי מבנה מהפחים האלו כשאוהל הסיירים מהווה את גגו.  החדרון שבניתי איכלס בתוכו מיטה די גדולה שמצאתי בקרבת מקום (לא לשכוח שהשטח היה מלא בכל מיני אביזרים שהשאירו המצרים) ובניתי מכמה ארגזי תחמושת ריקים ארון קטן לצידי המיטה וכך היה לי חדרון שינה די נוח ששירת אותי בנאמנות כל זמן שהותנו במקום. אוכל לא היה חסר, קיבלנו מנות קרב בשפע ואפילו הוספתי לאחר מכן מרפסת קטנה בה הייתי מבשל ומכין קפה לחברה שהיו מתאספים אצלי כאן לעביר את חוויות היום.

 

    

בשעות אחר הצהרים המאוחרות הייתי מבעיר מדורה להכנת הלוף הידוע וחימום התירס. מצאתי באזור כמה סירים קטנים ממתכת ואלו שימשו אותי נאמנה להכנת הארוחות הטעימות הללו. החברה כבר מזמן הפסיקו לאכול במטבח משום שהאוכל לא היה כל כך טעים כמו שהיינו מכינים לבד. ניתנה לנו האפשרות לבחור מה אנחנו רוצים לאכול כל יום ולא היינו תלויים באוכל הצהלי הסטנדרטי שהטבח היה מבשל.  אנחנו היינו הטבחים לעצמנו והיו לי שם חברה שהכינו ממש מטעמים ממנות הקרב שקיבלנו בשפע. החוויה הגדולה ביותר היתה לשבת מסביב למדורה, לשתות קפה ולעשן סיגריה תוך החלפת בדיחות והמון צחוק. אלה היו הרגעים שהשכיחו מליבינו את כל הצרות ושימחו אותנו מעט.

 

במרפסת הקטנה שבניתי ליד החדרון איחסנתי את קופסאות מנות הקרב והייתי דואג כל העת לחדשן כל אימת שהלכו ואזלו, ארוחותינו היו תלויות בהן. הייתי מביאן מאוהל האספקה שהיה מרוחק מעט מהחדרון ולמזלי תפסתי יחסים מצויינים עם אנשי האספקה שהיו דואגים תמיד לצייד אותי באקסטרה.

 

לאחר שסיימנו לאכול את ארוחת הערב היינו כאמור מתיישבים על האבנים ומספרים סיפורים ובדיחות במשך זמן רב. חברים צילמו אותי יושב עם סיגריה ביד ממש כשהשמש שולחת את קרניה האחרונות להיום ורומזת לנו שהגיע הזמן להתפזר.

 

    

אלה תמונות שהחברה צילמו אותי באחד הבקרים כשביקרתי חבר אחר שאחר כך עזרתי גם לו לבנות חדרון כמו שבניתי לעצמי. מספר ימים לאחר מכן צצו כבר כמה חדרונים בשטח והחברה החלו לישון על מיטות בצורה נוחה יותר.

 

 

היו אלה ימים שחיינו ממש כמו חיות מבלי לראות חיים אזרחיים במשך תקופה די ארוכה. הנסיון שצברנו מצורת חיים שכזאת היה ענק, נוכחנו שהשד אינו נורא כלל ועיקר ובמצבים מסויימים אפילו נהנינו ממנה. שהיתי שם קרוב לחצי שנה עד שהשתחררתי וחזרתי הביתה לחיים האזרחיים. האמינו לי המעבר בחזרה לחיים האזרחיים היה די מוזר ולקח לי כשלושה שבועות להתרגל אליהם.

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

41 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת