00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

הדגמת החלילים של בן קאנינגהם-סאמרפילד

אחת הפינות המעניינות אותי ביותר בביקורי הרבים ביוסימיטי היא המוזיאון והכפר האינדיאני הממוקמים בסמוך למרכז המבקרים. אני מאד אוהב את התרבות הזאת ומבלה כאן זמן מה בצפייה ולימוד. כחלק מהצגת המסורת של שבטי ה Paiute והMiwok המקומיים מופיעים כאן באופן קבוע שלושה מדגימים שתפקידם להדגים את מסורתם העשירה לציבור המבקרים כאן. 

במהלך ביקורי הרבים ביוסימיטי אני נוהג לשריין לעצמי כמה שעות בין טיולי באתרים השונים בפארק לבילוי בחברתם של המדגימים האלה ללימוד המסורת האימדיאנית הקדומה. ברשומה זו בחרתי לפתוח עם בן קאנינגהאם-סאמרפילד, נצר למשפחה אינדיאנית ממדינת דרום דקוטה המשרת כאן ביוסימיטי כ פארק ריינג'ר כ-12 שנה.

את השכלתו רכש בן באוניברסיטת CSU Chico קליפורניה ומחזיק בשני תוארים בחקלאות וניהול אוצרות סביבתיים, הוא חבר מן המניין בשירות הפארקים והיערות הלאומית  וכאן ביוסימיטי בתוקף תפקידו כריינג'ר הוא מאד נהנה מהמגע עם המבקרים השונים מרחבי העולם. "אני מאד אוהב את הפארק והעבודה במוזיאון" הוא אומר ומוסיף "ניתנת לי כאן הזדמנות יוצאת מן הכלל לפגוש אנשים רבים מכל מיני מקומות ברחבי העולם וללמוד את אורח חייהם, זהו נסיון שלא היה באפשרותי לרכוש בשום מקום אחר ואני מאד נהנה מכך".

לפני מספר שנים ביקרה במוזיאון בחורה ישראלית צעירה שהתעניינה מאד בהווי וצורת החיים של האינדיאנים המקומיים, ושאלה את בן אם יוכל ללמדה משהוא מתרבותם, הוא כמובן הסכים מיידית. הם התיישבו על רחבת העץ במוזיאון והוא הביא שיח שנקרא "Dog Bean" שממנו היו אבות אבותיו נוהגים להכין חוטי אריגה, הוא לימד אותה את כל הקשור לצמיחתו וסביבתו הטבעית של הצמח, כיצד לטפל בו ואיך לשמור עליו, לאחר מכן הראה לה את שלבי הכנת החוטים ממנו. היא לא נשארה חייבת ולימדה אותו מספר מילים בעברית כמו "מה קורה" ו"הכל בסדר". בין המבקרים  הרבים שפוקדים את המוזיאון כל העת נמצאים גם ישראלים רבים וכשבן שומע אותם מדברים עברית הוא ניגש אליהם ושואל "מה קורה?" הם מפנים מבט אליו כשהבעת פליאה נשפכת מעיניהם, "וואו, אינדיאני מדבר עברית!" אומרים אחד לשני בהפתעה וחוסר אימון ועוד במיוחד כשהוא מוסיף "הכל בסדר" הם ממש משתאים.

"זו אחת ההנאות הגדולות ביותר שלי כאן במוזיאון" הוא אומר, " ההפתעה על פניהם של המבקרים כשאני מדבר אליהם בשפתם היא הצ'ופר שאני מקבל כאן וזה ממש נהדר".

לימדתי את בן לומר "ברוכים הבאים" בעברית והוא לימד אותי מספר מילים בשפתו כמו "היוקו מצ'קסס" בשפת אנשי המיווק המקומיים "ברוך הבא ומה שלומך?", ו"הססקס" בשפת אנשי המאונטיין מיידו (אנשיו) "מה שלומך?". הרגשתי מעולה כשהצלחתי ללמוד וללמד במיוחד כשקיים רצון הדדי.

במשך ביקורי ביוסימיטי בעבר לא הצלחתי להפגש עימו מכל מיני סיבות, או שהייתי בטיולים באתרים אחרים או שהוא לא נמצא במוזיאון באותו יום. בביקורי האחרון כאן לפני כחודשיים שמתי לי למטרה להפגש עימו ולצלמו בעת הדגמת חלילים שונים המצויים ברשותו ובם הוא משתמש להדגמה. הבעייה היא שאין לי חשק גדול לצלם בזמן שהוא מדגים במוזיאון מסיבה פשוטה. המוזיאון די קטן (למי שמכיר) והצפיפיות נוראה, עוד במיוחד כשבין המבקרים נמצאים ילדים קטנים ותינוקות שאחרי דקה או שתיים מאבדים את סבלנותם ומתחילים להרעיש ולהשתולל. אני זקוק לשקט על מנת לשמוע את צליליהם של החלילים השונים אותם הוא מדגים. אז מה עושים?

הקליקו על התמונות להגדלה

יום קודם לכן בדרכנו חזרה מאחד האתרים החלטתי לעצור במוזיאון (למזלי הוא היה שם באותו רגע) ולברר אם ניתן לשוחח עימו בארבע עיניים בכפר האינדיאני הסמוך, לשמחתנו הוא הסכים להיפגש עימי למחרת מוקדם בבוקר (ואני אוהב השכמות מוקדמות) בכפר ושם הוא הבטיח לי הפתעה.

 

הגענו למחרת בשבע בבוקר לכפר, חשבתי שזה יותר מידי מוקדם עבורו אולם הוא כבר היה שם כשחיוך ענק מרוח על פניו.

"בוקר טוב" הוא אומר לי בעברית. כמעו נפלתי מהרגליים מרוב הפתעה.

"Good morning to you too" עניתי כשאני עדיין מאד מופתע.

"Do you know what youv'e just told me" שאלתיו, והוא ענה לי "Yes" במין מבט מנצח וחיוך רחב, I bid you good morning.

"Wow, who taught you to say that" שאלתיו.

" You won't believe me, an Israeli guy, just yesterday" הוא ענה לי.

"Very nice, I couldn't said it better myself" אמרתי לו "I'm impressed"

"I hope I said it right" אמר.

"very right" עניתי.

 

בן מסתובב ומוציא שתי מזוודות המיועדות לכלי נגינה ומכין את ההצגה עבורינו.

“Thank you so much for meeting us that early in the morning Ben” אמרתי לו.

“it’s my pleasure” ענה.

במשך קרוב לחמש עשרה דקות הוא נתן לנו הדגמה מאלפת על מספר חלילים שברשותו תוך הסבר מפורט מאיפה כל חליל מגיע, ממה הוא בנוי ומה הוא מסמל, ממש שיעור מאלף ומעניין.

 

תוך מהלך ההדגמה שלף בן מהמזוודה חליל קצר עשוי מעץ והפסיק לרגע את ההדגמה.

"לחליל זה יש סיפור שבוודאי יעניין אותך" הוא אמר לי.

"בהחלט הייתי מעוניין לשמוע" עניתי.

"ובכן זה הולך כך", אמר "בזמן לימודי באוניברסיטת צ'יקו הסתובבתי לי באחת ההפסקות בחצר האוניברסיטה ולפתע שמעתי מוסיקה חלילית בוקעת מאחת הפינות שם, הפניתי את מבטי לאותו כיוון ולעיני ניגלה אדם צעיר מקורזל שיער וממושקף שישב על אחד הסלעים וניגן בחליל עץ קטן להנאתו. לא יכולתי להתאפק למשמע הצלילים הנהדרים שהחזירו אותי לימי ילדותי כשסבי היה מנגן בחלילו וניגשתי אל הבחור הצעיר הזה והחילונו לדבר. התברר לי ששמו סטיב ברמן, יהודי צעיר ונחמד העובד כמורה למוזיקה באוניברסיטת Humbolt ובכיתתו הוא מלמד על כלי נגינה, אופן בנייתם והשימוש בהם. לצידו של סטיב נח ספר שבו עילעל מידי פעם בפעם. הספר הזה היה מאד מוכר לי מהבית ואכן  הבחנתי באחד מדפיו בתמונה גדולה של אינדיאני מנגן על חליל תוך ישיבה על סלע באותה צורה בה ראיתי את סטיב לראשונה. זה היה סבי שצולם כשהוא מנגן על חלילו המסורתי. המשכנו בשיחתנו עוד זמן מה ולאחר מכן נפרדנו וכל אחד הלך לדרכו".

חלפו שבועיים מאז אותה פגישה ובן מקבל חבילה גדולה בדואר, הוא פותח אותה ומוצא בה חליל ששלח לו סטיב במתנה.

"הפתעתי היתה גדולה לקבל מתנה כה יפה ובמשך השבועיים שלאחר מכן עסקתי רבות באימוני נגינה עליו" הוא אומר.

לקופסה היה מצורף מכתב ובו הסביר סטיב את המניעים למשלוח החליל וכמו כן הודיע לבן על מעברו למדינת אורגון בה הוא מלמד שירים וריקודים ביידיש.

 

בן סיים את ההדגמה ובילינוו עימו עוד שעה לאחר מכן ובה הראה לנו פריטים אחרים הקשורים בתרבות האינדיאנית וכן שמענו ממנו עוד סיפורים מעניינים על תרבותם ומנהגיהם. החומר היה כה מעניין שהזמן חלף מהר ונאלצנו להיפרד ממנו, הוא היה צריך לחזור לעבודתו במוזיאון. למותר לציין שהתיידדנו עימו וממשיכים את הקשר כל הזמן.

 

 

צירפתי סרטון בן 13 דקות המציג את הדגמת החלילים של בן, להנאתכם:

 

 

היה זה שיעור מאלף בתרבותם המאד מעניינת של האינדיאנים המקומיים ביוסימיטי. למדנו על תרבותם וכן התוודענו אל מספר די גדול של חלילים, אופן נגינתם וצלילם. ההדגמה נעשתה בשעות הבוקר המוקדות לצילם הקריר של העצים בכפר האינדיאני השוכן מאחורי המוזיאון ולא יכולנו לבקש תפאורה טובה ומוצלחת מזאת.

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת