00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ממעמקים

מחשבות לפני הריון שני... לפני קניית בית...

01/11/2013

רועי בעלי שיחייה ואני מתכננים להביא לעולם צאצא נוסף.. אוריקוש שלנו אוטוטו בן שנה (נחגוג לו בע"ה ב - 09.11)  והגיע הזמן להביא לו חבר או חברה (אני רוצה חברה) השעון הביולוגי שלי מתקתק (אני שומעת אותו כל הזמן..)  חיכינו שנה כמצוות הרופא אחרי שעברתי ניתוח קיסרי כשאורי יצא לעולם.

אם הייתם שואלים אותי לפני חצי שנה מה בנוגע לילד נוסף נראה לי שהייתי נלחצת קצת..בכל זאת אמא חדשה, חיים חדשים, עולל קטן שמתקשר בחיוכים, בקבוקים, שעות שינה קצרות , חזרה לעבודה, משפחתון ועוד הרבה שינויים קטנים וגדולים שעשינו בחיים - ומברכים על כך..  עכשיו אני מרגישה מוכנה - מוכנה מבחינה נפשית , מרגישה שלווה כזו...ורוצה שזה הכי חשוב ומקווה שזה יצליח מהר - כמו שהצליח עם אורי, החלטנו ניסינו הצלחנו....

רועי רוצה ארבעה ילדים - הוא ילד יחיד להורים גרושים - שזה סיפור בפני עצמו.. ובגלל שגדל לבד יש לו חוסר שהוא רוצה לתקן.. אני קצת יותר מציאותית, בכל זאת לא קל לגדל ארבעה ילדים - ואני כבר לא ילדה בשנות העשרים עם כוח במותני ,  בכל זאת אוטוטו 38.. אמרתי לו נעשה עוד ילדון ואח"כ נראה.... כמובן שהוא ישר מתרעם ואומר לי מה ? נראה לך שני ילדים? למי זה מספיק?? לפחות ארבעה!!! נראה אותו כשבעזרת השם יהיה לנו עוד ילד והוא יצטרך לפזז בין שניים... (עכשיו הוא עוזר כמובן , אבל זה אחרת כשיש שני עוללים..)

אז כתבתי בכותרת על מחשבות לפני הריון שני - כן יש לי המון מחשבות כל היום הראש שלי עסוק בהן, יחד עם התיקתוק של השעון הביולוגי - תארו לכם כמה רעש יש לי בראש... יש לי תקווה שזה יקרה מהר, אני חוששת, אני מפחדת ומה לא.. ההריון הראשון היה ממש כיפי, עבר די בקלות, ישנתי הרבה - מה שלא נראה לי שיקרה שוב.. בכל זאת יש לי  את אוריקוש.. אכלתי אוכל בריא, הקפדתי מאוד על כל הכללים , ממש לפי הספר.. רועי כל הזמן קירקר סביבי ודאג שיהי לי נוח, שאני אוכל, שאשתה שאנוח בקיצור הוא עבד שעות נוספות.. הפעם אין מצב שזה יהיה באותה רמה.. בכל זאת מחמדי עובד קשה יותר עכשיו ..אנחנו חיים במדינת ישראל וכדי להצליח ולקנות בית צריך לקרוע את התחת.. אז הוא יוצא בלילה לחלק עיתונים ובבוקר יוצא לעבודה - כן זה קשה...

אתמול רועי ואני דיברנו - אנחנו מדברים הרבה עכשיו  על הנושא כי הגיע הזמן לפעול ומנסים להיות מוכנים כמה שאפשר.. רועי רוצה שנלך להתייעץ עם רופא מומחה וזה בגלל שהלידה של אוריקוש לא היתה פשוטה בכלל... הגעתי לבית חולים תל השומר (אחרי שביררנו איפה כדאי ללדת ואחרי קורס הכנה ללידה, תרגול נשימות וכו..) עם ירידת מים - ירידה? ברז ממש ברז שמישהו שכח לסגור - זה היה ביום רביעי לפנות בוקר בשעה שלוש בערך, הלכתי לשתות מים  שתיתי והתחלתי לטפטף.. אז הערתי את רועי ואמרתי לו קדימה לדרך... הוא התרגש מאוד ונראה לי גם פחד קצת , קצת הרבה.. נסענו לבית החולים ונכנסו לבדיקה - אז יש ירידת מים אבל אין התקדמות... וככה כמעט יומיים יש ירידת מים צירים  - אבל בלי התקדמות ללידה.. בקיצור אני לא אלאה אתכם בפרטים יומיים די קשיים, כאבים, עיפות, פחד, חששות ... ביום שישי בבוקר הללויה יש פתח קטן... ככה עד שש בערב התקדמות איטית והנסיך לא רוצה לצאת - כנראה היה לו טוב שם.. יום שישי קצת לפני כניסת השבת ביקור רופאים - גברת התינוק לא מצליח להתקדם לתעלת הלידה - קדימה ניתוח חרום!!! מה ניתוח? איך ניתוח? למה??? לא התכוננתי לזה!!! איזה פחד!!! מה עושים????? ורועי כמעט התעלף נלחץ ברמות - זה המקום לציין שהוא תפקד ממש מצוין, תמך בי כל הזמן, חיבק, ליטף, אהב - כששמע ניתוח נשבר ממש, ביקש שיסבירו מה קרה, ביקש סיבה, ביקש נחמה - אבל הצוות היה עסוק מדי להכניס אותי לניתוח, ואני ממש באפיסת כוחות מתחננת כבר תוציאו אותו לא איכפת לי איך.. אין לי כוח...... אז נכנסתי לניתוח חרום - אספר על זה בפעם אחרת ואורי יצא לאוויר העולם, כמה דקות אחרי שהשבת נכנסה - כנראה חיכה לה... זה היה הרגע הכי מרגש בחיי, כשראיתי אתו בפעם הראשונה, עטוף כולו ומסתכל עלי במבט חודר - התאהבתי....

אז אחרי כל הסיפור של הניתוח יש לנו קצת חששות, רועי אמר לי שאין מצב שהוא רואה אותי ככה סובלת שוב ושאם צריך לעשות ניתוח עדיף שנדע מעכשיו.. אני אמרתי לו שאי אפשר לדעת איך תתרחש הלידה יכול להיות שאלד בצורה רגילה - מקווה שככה, או שבניתוח - אבל מחמדי רוצה להיות מוכן, אז קבעתי תור לרופא - כדי שיוכל לישון בשקט... (בנינו הוא מפחד לעבור את זה שוב ואני מבינה אותו... הוא אחד כזה שרוצה לדעת לקראת מה הוא הולך..)

עוד מחשבה ארוכה שלא עוזבת אותי - אנחנו גרים כרגע אצל ההורים שלי (לצערי כמו הרבה זוגות צעירים בתחילת דרכם) עברנו אליהם כשאורי נולד, וכייף לנו שם - זו חממה ממש, אנחנו מקבלים המון עזרה מההורים שלי , מאחיות שלי ומהאחיינים (אני רגילה לחממה הזו, כל השנים חייתי ככה...)  אנחנו בתחילת התהליך של רכישת דירה, ממש בהתחלה, מתעניינים כרגע ומחכים קצת אולי תהיה ירידת מחירים.. יש לנו התלבטות  לאן לעבור, דירה באזור המגורים הנוכחי - בקעת אונו? פרוויקט חדש בראש העין? או בית בבית אריה? יש לנו רצון לגדל את הילדים בבית קרקע עם גינה, וכלב - כלב זה הרצון של רועי לא שלי.. באיזור מגורים איכותי , לי יש רצון לגור ליד המשפחה כי ככה אני רגילה וככה תהיה לנו יותר עזרה.. דירה באזור עולה המון - ממש השתגעו.. לעומת זאת בית קרקע בבית אריה עולה פחות מדירה של שלושה וחצי חדרים כאן באיזור - התלבטות קשה... והמרחק מהעבודה? גם התלבטות לגור בבית אריה זה אומר שלהגיע לעבודה יקח בערך חצי שעה.. ווי קשה הראש שלי מתפוצץ... אנחנו רוצים שאת הילד הבא נביא בבית משלנו - זאת השאיפה - מקווה מאוד שנצליח...

אז עכשיו אנחנו בפתח של תקופה חדשה ותוכניות חדשות - זה כייף אבל מלחיץ,  מפחיד ומרגש.. מקווה שנגיע להחלטות, מקווה שנצליח - וגם יודעת שלפעמים מתכננים תוכניות וקורים דברים אחרים,, מאחלת לנו שיקרו לנו דברים טובים ומוצלחים אמן!!!! ומאחלת גם לכל הזוגות הצעירים שעומדים לרכוש דירה ואלה שמתכננים הרחבת משפחה - בהצלחה ואושר גדול.....

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ori0911 אלא אם צויין אחרת