00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

האלכימאי (פאולו קואלו) – החיפוש אחר שפת העולם (כתבה שניה בסדרה)

26/10/2013

הרעיון המרכזי של הספר

האלכימאי הוא סיפור מסע של אדם בעקבות ייעודו, או במילים אחרות למצוא אלוהים חיים. הכוונה היא להגיע לדרגת התפתחות רוחנית כה גבוהה בה הוא מצליח להתחבר לרמת הנשמה של עצמו שהיא חלק מנשמת העולם והרי היא כלולה בתוך האלוהות. זהו מסע לאיחוד עם נשמת העולם כאשר המשפט החוזר בספר הוא "כל הדברים אינם אלא דבר אחד". על ידי הפיכת האדם לרוח או לנשמה טהורה, שמעבר לחומר עובר האדם או החומר טרנספורמציה מיסטית, רוחנית, על-טבעית ומכאן שמו של הספר.

טרנספורמציה זו אפשרית רק לאחר מסע ארוך של גילוי עצמי בדרך אל הייעוד: הייעוד מכונה "גילוי האוצר". כאשר מדובר בהיבט המוחשי של החיים האוצר הינו זהב. כאשר מדובר בהיבט הרוחני הרי האוצר הינו הגילוי העצמי האותנטי וההתחברות אל נשמת כל היש ביקום. זוהי תפישה רוחנית דתית מונותאיסטית האופיינית לכל דתות העולם המונותיאיסטיות באשר הן, מעבר לפערים התרבותיים והתאולוגיים של כל אחת מן הדתות.  התפיסה הרוחנית האולטימטיבית טוענת כי בכל "יש" הקיים בעולמנו: דומם, צומח, חי, אנוש; בכל מפגש בינאישי ובכל אירוע קטן כגדול קיימת נשמה או חיוּת (אנרגיה) הזורמת לכל הכיוונים, מושפעת ומשפיעה על הכל, כך שנשמת היקום הרי היא הכללה של סך כל נשמות ה"יש". הכל הוא בעצם דבר אחד שלם. נשמת העולם היא האוצר האולטימטיבי לכל אדם מאחר והיא נמצאת במרכז הווייתם של כל הדברים והייעוד האנושי הקשה מכל להשגה הוא להגיע למודעות הקוסמית האחת בה האלוהות שורה בכל היש ובכל הקיים, כאמור מוטו זה חוזר שוב ושוב לאורך כל הספר בנוסח של "כל הדברים אינם אלא דבר אחד" והמשפט השני "אל תשכח את שפת האותות".

אם תרצו זוהי מקבילה מוחלטת לתפישה היהודית "יהוה אלוהינו יהוה אחד" (דברים ו' 4) ולמשפט "אהיה אשר אהיה" (שמות ג' 14). כלומר התנ"ך היהודי מציג את האלוהים כנמצא בכל וכל התופעות הן התגלות שלו. מעבר לרעיון האחדות האלוהית כמתבטא במקורות שציינו כוונת המחבר היא "הווייתי היא כל אשר היה וישנו ויהיה על פני הפלנטה". כאמור זהו רעיון רוחני בסיסי המשותף לכל התפישות הרוחניות-הדתיות המונותיאיסטיות. ההדגשה היא כי הבריאה מקורה בתודעה טהורה אשר קיבלה ביטוי בחומר והייעוד האנושי הוא לעשות את כל הדרך חזרה בהפוכה על מנת לשוב ולהתחבר אליה. בשפת הקבלה נדרש האדם לעלות מעבר לעולם העשיה, מעבר לעולם היצירה ומעבר לעולם הבריאה, אל עבר העולם השני מלמעלה שהוא עולם האצילות בו מחוברות כל הנשמות זו לזו. בספר שלפנינו מדובר לא רק בנשמות אנוש אלא גם בנשמות חי צומח ודומם.

 

מסע הגיבור

על מנת להגיע לדרגת טרנספורמציה כה ייחודית ועמוקה שרק מתי מעט מבני האדם הצליחו לעבור על הגיבור לצאת למסע ארוך, הן בתוך נפשו פנימה כמובן, והן באופן מקביל בתוך העולם הפיזי. זהו תהליך מתסכל לעתים קרובות, מפרך ללא ספק והמחויב שתהיה מוטיבציה עזה והתחייבות מוחלטת לכך, כלומר תחושת ייעוד על מנת לקלוף את הלב ולשייפו עד שמגיעים לתקשורת ישירה עם כל היש ביקום (חפצים, בעלי חיים, בני אדם, גרמי השמיים, חול המדבר, רקיע השמים). רעיון האחדות והחיבוריות המונח ביסוד הספר מתבטא בתפישה כי הכל קשור בכל וכי כל חפץ, אדם, אירוע, תופעת טבע, מופע טבע, הנקרה בדרכנו מדבר בשפת הבריאה, וכי הכל זורם בחיות אחת מלוכדת ומאחדת. על המחפש "רק" לשים לב לאותות הנקרים בדרכו. מאחר והאותות נמצאים בכל היש עליו להיות בעל רגישות גבוהה וחיבוריות מאוד עזה לכל היש ולכל המתרחש סביבו על מנת שיהיה ביכולתו להתייחס ולהתחבר לנשמת כל דבר הנקרה בדרכו. האלוהות מפזרת אותות כמו סימני דרך ביעד להגשמה עצמית אך רק אדם רגיש מאוד, חד עין, רחב לב, מלא אהבה סקרנות ונחישות יידע לזהות את האותות ככאלו ולהתחבר אל מהות הדברים. חשוב לזכור כי גם אירועים הנחווים כשליליים הם חלק מן האותות שהרי המסע כידוע הינו מפרך, קשה ודורש התגברות על מכשולים.

 

היקום ההולוגרפי

מכל האמור עד לכאן, אם לא התעייפתם מדי, עולה כי היקום הינו הולוגרפי: הווה אומר, כל אירוע, כל שבריר שניה וכל אובייקט מכילים את כל היש. משמעות הדבר היא שכל רסיס של היקום כדוגמא, גרגר חול במדבר, מכיל את התמונה כולה ואת ידע כל העולמות. בתנאי שהאדם מעמיק ההתבוננות יידע לזהות את רסיסי היקום, או בשפת הספר "את האותות הנקרים בדרכו". כאשר ילמד להכיר את האותות שבדרכו יתחיל אז לדבר בשפת היקום כולו. זוהי שפה אותה מדבר הלב ההופך להיות אותנטי ומצליח לזהות את האותות ככאלו ואז הוא מצליח להתחבר אליהם ולהכיל בתוכו את כל הידע הטמון בהם. מאחר וייעוד האדם הינו ללכת מן החומר של העולם בו אנחנו חיים אל הרוח האצורה בתוכו (נשמת העולם), לפיכך ניתן לספר שמו "האלכימאי", שהרי כאמור הייתה זו מטרת האלכימיה כפי שצוין בכתבה הראשונה - להוציא את הרוח האלוהית מתוך החומר הגולמי.

 

מיהו האלכימאי שבספר

בספר מופיעים למעשה שלושה אלכימאים: שני אלכימאים מקצועיים המזוהים ככאלו, והשלישי הריהו הנער, העורך את המסע הרוחני כאשר בסופו הוא מצליח להפוך את עצמו לנשמה טהורה המתאחדת עם נשמת העולם והאלוהות. בכך הוא מגשים את רעיון האלכימיה עד תומו.

שני האלכימאים המקצועיים שונים מאוד זה מזה:

הראשון הינו מלומד אנגלי העוסק שנים רבות בחקר האלכימיה, למעשה הקדיש לה את כל חייו, ושקוע כל העת בספריו בנושא. הוא שקוע מדי בספרים מכדי להיות אלכימאי אמיתי, שכן הוא מנותק מן היקום ואותותיו. לבו אטום יחסית לסביבתו – הוא קולט בעמימות את המתרחש, ובעצם קולט עולם די חדגוני, בהיותו חסר את יכולת ההבחנה לגוונים ולשינויים. סביר להניח שלעולם לא  יחווה את הטרנספורמציה האלכימית אליה הוא נושא נפשו, שכן הוא חסר את הכישורים הנפשיים הדרושים לשם כך.

השני הוא אלכימאי אותנטי שהגשים את עצמו, בן לשושלת של אלכימאים, ערבי המתגורר בנווה מדבר אי שם בסהרה ואשר אליו נוסע האנגלי בשיירה חוצת מדבר סהרה – מסע פיזי מסוכן, וזאת על מנת ללמוד ממנו. למרות שהאנגלי מצליח להגיע לנווה המדבר, אין הוא מצליח לאתר את האדם הספציפי שהוא האלכימאי הפלאי. ליתר דיוק ניתן לומר כי אין האלכימאי האמיתי מוצא לנכון להתגלות בפניו.

כאמור, האלכימאי השלישי, אלכימאי בהתהוות, הינו הנער, גיבור הסיפור ש"רק יצא לחפש אוצר" ו"אלוהים חיים". בשל עומק נפשו, עומק חשיבתו והקשר העמוק ההרמוני וההדדי שהוא מקיים עם כל הנקרה בדרכו הוא מצליח לפיכך ליצור תקשורת עם כל הסובב אותו, ובאופן זה הוא לומד אלכימיה מכל שהוא פוגש בחיי היומיום. רוחניותו העמוקה והסינכרוניות שלו עם היקום מאפשרים לו להיות בעל פוטנציאל להיות אלכימאי אותנטי, ולפיכך רק לפניו מוצא לנכון האלכימאי הערבי האותנטי להתגלות ולשמש לו כמורה דרך בחלקו האחרון של המסע.

 

הנער – גיבור הספר

 לאורך כל הספר מוזכר הגיבור בשם "הנער". הוא אמור להיות בחור בן 18-20, לאור ההיסטוריה הידועה לנו אודותיו. הוא מוצג בספר פעמיים בשמו – בפרולוג ובאפילוג לספר. שמו של הנער הוא סנטיאגו. בהתחלה ובסוף הרי הוא מוצג בשמו. השם, הזהות החיצונית נשארה זהה ואחידה, רק שהזהות הפנימית אליה הגיע בסוף המסע עברה את המהפך האולטימטיבי האפשרי לבן אדם. למתבונן מבחוץ הוא נשאר בעל אותו שם כמובן, אך מהותו הפנימית השתנתה לחלוטין.

הנער הוא רועה כבשים המשוטט ברחבי אנדלוסיה בספרד יחד עם העדר שלו, בחפשו אחר מזון ומים. הוא מסתובב עם כבשיו ותמיד עם ספר אותו הוא מחליף במקומות השונים דרכם הוא עובר. זהו רועה צאן מלומד אשר למד במדרשה לכמרים עד גיל 16 אך החליט לפרוש ממנו, לנדוד ולראות עולם, או בלשונו "כדי למצוא אלוהים חיים בעולם", לא אותו אלוהים נוקשה וקפוא אודותיו למד במדרשה, העסוק בחטא ובכפרה (קיימת כאן כמובן ביקורת על הממסד הדתי, יהיה אשר יהיה). הוא, הכבשים והטבע כולו נמצאים בהרמוניה של הבנה הדדית וסינכרוניות. הוא מקריא לכבשים מספריו, מכיר כל כבש בשמה, אופיה ונטיות ליבה, והוא והעדר מסונכרנים הדדית בלוח הזמנים שלהם. את דרכו כרועה למד לבחור על פי התבוננות באדמה ובשמיים – "את זה לימדו אותו הכבשים". כאמור, "כוח מסתורי קושר את נפשו אל נפש הכבשים". בדרכו הוא מתחבר בקלות לבני האדם ומהיותו שמח ומאושר הרי הוא מביא ברכה ואושר לאותם שפוגש בדרכו.

את הנער אנו פוגשים לראשונה בסיפור בתוך מבנה של כנסיה הרוסה ונטושה אשר בתוכו עץ שיקמה גדול ועתיק. הוא נכנס למבנה זה לעת ערב על מנת ללון שם בלילה עם כבשיו. זהו המקום ממנו אנו מתחילים במסע. לצורך העניין זהו הבית ממנו הוא יוצא לדרך. 

הנער הינו טיפוס חוקר סקרן ומחפש "תמיד חיפש דרכים חדשות ללכת בהן. העולם הוא רחב ידיים ואפשרויות אינסוף בו". קיימת כאן האופטימיות של הנעורים ותחושת היכולת העצמית. הנער חלם פעמיים חלום אותו הוא מזהה כחלום נשמה. חלומות מסוג זה מובנים על-ידו כחלומות של האלוהים. שני החלומות החוזרים על עצמם מורים לו שעליו לחפש אוצר הממתין לו ליד הפירמידות במצרים.

לכל בחירה בחיים יש מחיר ומחיר היציאה להגשמת ייעודו, מציאת האוצר ליד הפירמידות, הוא בעצם הפרידה מן העדר. הוא חש כאב משום שידע הכל על כל אחת מהכבשים בעדרו והיה חרד שאם יחליט לעזבן הן תסבולנה – "חשוב לך מי שתלוי בך". אך הוא מחליט למרות הכאב להגשים את ייעודו וללכת בעקבות החלום. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת