00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

הבקר שאחרי פגישת המחזור

18/10/2013

 

 

היום בבקר שאחרי... וכצפוי במקרים שהאדרנלין גואה בעורקי היה הלילה הזה : קצר.

פגישת המחזור עם כל האנשים והשמחה הגדולה שהייתה לנו בגינת הבית של חברנו לאורך כל השעות האלו מוצאת אותי כבר מאמש כמו אחרי פריקה  של כמה בקבוקי אלכוהול... כמי שיזמה, ארגנה, והוציאה אל הפועל היתה התחושה חזקה שבעתיים. אושר עילאי לגעת שוב ברגעים של פיסות חיים שנטמנו אי שם בשקיות קשורות ולא קבלו במשך שנים רבות את קרן אורה של השמש.

מביאה כאן את דברי כפי שהושמעו אמש בפגישת המחזור שלנו בוגרי רוגוזין 1976 מחזור י"ב קרית גת . את ים הרגשות וההתרגשות אנסח ברשומה הבאה. 

 

אפריל 1976 טיול שנתי. 

 

ערב טוב

את הרעיון לקיים את פגישת המחזור שיוצאת הערב אל הפועל. רקמנו שוברט ואני על קפה של חורף גשום ברביבה וסיליה בתחילת השנה. העיתוי הראשון נבחר לחודש מאי וכש"נרדמתי בשמירה" , קבלתי מייל מעורר מאבי ליבר וקבענו לקפה משותף תחת עינה הפקוחה של רעייתו הצעירה.

יצאנו לדרך.  למי שאינו יודע, בנקודות הזמן שחלפו מאז המפגש הקודם אצלי על הגג ביולי 1992 היו עוד מפגשים קטנים בנוכחות כזו או אחרת ומפגש חגיגי אצל מיקי בדצמבר 2011. יחד עם זאת יש אנשים שאני ולא רק אני פגשתי לאחרונה במוצאי השבת של יולי 1976.

אנו בוגרי רוגוזין מחזור י"ב כפי שחרוט אצלי על עט הפרקר שקבלנו באותו ערב, נפרדנו במסיבת הסיום שלנו ויצאנו לחיינו הבוגרים. אני זוכרת את הבוקר שלמחרת כשהקצתי טרוטת עיניים לקול נקישות מוזרות על התריס בחדר שלי. רונן שיצא באותו הבקר לקורס טייס וכיום קברניט מטוס אל על, ומחר משיא את בתו הבכורה ניצן, נקש על חלון חדרי וביקש את תעודת הזהות שלו שמשום מה נשארה אצלי במסיבת הסיום.  

לכל אחד מאיתנו יש את תמונות הזיכרון שלו מהתיכון. יש מי שזוכר את זיגי, המנהל המיתולוגי, את בוים או את בן דיין השרת , שקיבל מקום מכובד ורם מעלה בלשכת המנהל. את המורים והמחנכים את חיים אילון, את ציפי וצביקה קרגילה, את בוננזה הגבוהה והגדולה, את דהרי. את אירית הג`ינג`ית לאנגלית,  את יעל פסח, את שעורי הגדנ"ע ושעורי המוסיקה, את אלכס המורה למתמטיקה עם משקפי הראיה העבים, את אפשטיין שנתנה לנו נקודה שחורה על אי הכנת התרגילים במתמטיקה ואת נורית וחביב המורים לערבית ששיננו עמנו מתוך הקוראן.

אי אפשר שלא לזכור את קולצי ,שהלך כמו טווס ואת אשתו חווה, שלא הפסיקה לספר לנו במהלך שיעורי ההתעמלות על חיי המשפחה שלהם ואפילו תיבלה בסודות מחדר המיטות.

זוכרים את  קותי שהיה דמות שונה ומאופקת? הוא שהפגיש אותנו לראשונה עם המונח גיאוגרפיה עירונית ואולי בזכותו הפכתי מורה לגיאוגרפיה בחטיבה למשך 25 שנה.

אני זוכרת את חנוך המורה הבלונדיני הגבוה שלימד מתמטיקה ואת אשתו רבקה שלמדה ספרות.

זכור לי, שבאחד מהשיעורים שקראנו מתוך ספר המסות הכחול והיא הפתיעה  אותי ושאלה: למה מקבל האדם בשבת "נשמה יתרה" ואני ,שלא הקשבת,י לא ידעתי את התשובה, אבל מאז אני לא שוכחת אותה.

אחד הפחדים הכי גדולים של רבים מאיתנו בכיתה ז` הייתה המורה לתנ"ך לילית. לילית הייתה קטנה, צעקנית ואיימה כל הזמן. עם השנים למדנו שהיא יותר מאיימת מאשר מבצעת אבל עד שחלף הפחד גם חלפו שנות התיכון.

מי זוכר  את אבישי המורה לתושב"ע? הסבא החביב שיצא לפנסיה בגיל 80 או אולי אחרי את חיה בתו שלמדה את חלקנו תנ"ך,  את מינה הג`ינג`ית הסקסית שלמדה אותנו היסטוריה בכתות ח` ט` שתמיד הלכה  עם תיק מורה ותיק יד קטן שחור מלא טישואים משומשים?

במבט של אמא לתלמידים שבגרו וכמורה שכבר פרשה , אני מחפשת את ההיגיון בחוקים של זיגי ובוים לחובת הכנסת חולצת הכפתורים לתוך המכנסיים ולאיסור המוחלט לנעול את נעלי ההתעמלות דקה אחרי שהשיעור נגמר. תראו לי תלמיד שיצא היום מהבית כשנעלי ההתעמלות שלו בשקית?

למדנו במשמעת קשה וקפדנית. בשנים שהייתי מורה התגעגעתי לזכות להיות כל כך סמכותית מול תלמידי כמו שהמורים שלנו היו אז מולנו. פשרה הייתה אז מילה חסרת משמעות וקשה היה להניא את זיגי כאשר החליט להעניש.

זוכרים את הניקיון המופתי בית הספר ובכיתות? זוכרים כמה חשובים היו התורנים? את בדיקות הפתע כשפתחו את הדלת. וכולנו נעמדנו לקול השאלה הרטורית: מי התורנים?

ו"למה יש נייר של מסטיק בפינה השמאלית של הכסא שלך עזר"? sad

מרביתנו למדנו ברוגוזין במשך 6 שנים. (ז`-יב) היינו במחזור השני של עיירות הפיתוח שהפעילו את תוכנית הניסוי של חטיבות הביניים בארץ. חלפו מאז 40 שנה ויותר. יש מי שהיו חלק מאיתנו אז ושאינם עוד בין החיים: סמי לוי, יואב ברי, אתי בן שטרית, ליליאן, יסמית לזר, יורם המר, צבי גוראי, ודוד אלקסלסי. כמו גם חלק מהמורים. ויותר מכולם אנו זוכרים את בוים שלנו שהיה מושא הגאווה וחלום הגבר של כל תיכוניסטית . בוים שעבר לפוליטיקה והפך ח"כ ושר. בשנתו האחרונה כשטופל בחו"ל יצא לי לשוחח איתו בצ`טים. חודשיים לפני שנפטר עוד כתב לי : "... ריקי- מרגש היה לשמוע ממך. עברתי בחודשים האחרונים הרפתקאה רפואית בארה"ב- הסרת גידול סרטני בלבלב. חזרתי לארץ לאחרונה- בריא ושלם! זוכר את כולכם- הייתם מחזור נהדר ורוגוזין היה אז במיטבו. אשמח לשמוע ממך והמשפחה. זאביק..."

אבל זאביק לא זכה להיות אתנו הערב. אני חשה את הצורך להזכיר אותו ולהודות לו על חלקו בחינוך שלנו מאז. (הרשומה לזכרו)

רוצה גם להודות לכל מי שעשה למען הצלחת הערב הזה. בראש ובראשונה לשוברט שזלג אלנו לשכבה והיה פעיל חברתי הרבה יותר מאשר תלמיד. שהציע את ביתו ופתח אותו למעננו. לנעמה בתו הצעירה שהשקיעה זמן וערכה בשקדנות את המצגת שנראה ממש בעוד דקות. לצוות המארגנים שנפגש בבקרים על קפה כשכל מפגש כזה היה מיני פגישת מחזור והמון כייף וצחוקים. לורדית חברתי היקרה והחשובה. לאבי ליבר מנהל האירוע. תודה לכל מי שסייע לנו לאתר אתכם. תודה לכל מי שהגיע בשמחה גם מעבר לים. אנו מכריזים אופן חגיגי על מפגש נוסף בגיל 60 קצת לפני שנצטרך לתאם אותו בין הפיליפיניות שלנו.

שיהיה לכולנו כייף גדול שנגדל נכדים ושנזכה בחיים מלאי שפע. 

 

 

 

 ותודה לכם שהגעתם שוב לכאן והכרתם עוד חלק ממני. אשמח ויותר כשתגיבו.

מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שלי

  שלכם תפו  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת